בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העם דורש נשיקה בחצות

בסיומה של שנת מהפכות, גם פעילי המחאה החברתית חגגו את תחילת השנה החדשה: סיור בין מסיבות הסילבסטר

7תגובות

לקראת ערב הסילבסטר התכנסו כמה פעילים ליד מגדלי עזריאלי לאירוע מחאה. בגלל הקור והתאריך לא הגיעו יותר מדי אנשים לאירוע. "תתפרסו עם השלטים, שייראה מלא", נתנה הוראות אחת ממתאמי האירוע. עשרות האנשים הוקפו מיד בשלושה צלמים משטרתיים. "לא הגיעו אנשים כי קר", הסביר לי אחד הצלמים המשטרתיים החביבים. שלט "להוריד את המס" שאחז מישהו הפך איכשהו "להווריד את המס". הבחור עם השלט התייעץ אתי ועם הכתבת מגל"צ מה לעשות, אמרתי לו שדווקא להווריד את המס זה יצירתי יותר מלהוריד את המס, אבל הוא התייאש וכמעט הלך הביתה.

ואז לפתע, הגיע המארגן מגן דהרי, מי שהופיע תמיד ברוטשילד עם גיטרה ובנדנדה בשירים על גלעד שליט. ניתנה ההוראה, ובמהירות רצו כולם לכביש בין הקריה לעזריאלי וחסמו אותו. אחרי דקה בערך של קריאות מחאה על הכביש, וצפירות של נהגים, נלקח מגן דהרי על ידי השוטרים והמפגינים פונו על ידי חיילי משמר הגבול ברובים. המוחים לא ידעו מה לעשות. הם תכננו לצעוד למוזיאון, אבל המנהיג שלהם נלכד. לבסוף הם הגיעו למוזיאון, השמיעו מוזיקה, רקדו, ותוך זמן קצר המשטרה הרסה גם את המסיבה הזו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות, ישירות לפייסבוק

כראוי לסוף שנה חברתית, היו כמה מסיבות של פעילים, בין השאר של אנשי "מהפכה של אהבה" ברחוב ריב"ל. אני הצצתי במסיבה ב"בית העם" ברחוב רוטשילד. כשהגעתי בתשע, המסיבה רק התחילה להתנייע, ועדיין נתלו קישוטים יפים על הקירות.

עופר וקנין

גם ב"בית העם" המשטרה היתה דומיננטית. לדברי ערן בריל, מאנשי המקום, בא קצין מודיעין מהמשטרה והודיע לו שעל פי מפקד המשטרה, אם תהיה מסיבה בבית, הוא ייעצר והציוד יוחרם.

לדבריו, הקצין אמר שמפקד המשטרה הוא הריבון ולכן אסור לו לערוך מסיבה. בריל אמר שמדובר בשטח פרטי ועד כמה שהוא יודע, אין צורך לבקש רשות ממפקדי המשטרה למסיבות ביתיות. הקצין אישר לו לעשות את המסיבה, אבל בלי התקהלות. מעניין איך אפשר לעשות מסיבה בלי התקהלות, צחק ערן. "יהיו כאן בטח הרבה סמויים", בישרה אחת המארגנות בצער.

התחנה הבאה היתה מסיבה פיליפינית במועדון ה"באהי קובו" בתחנה המרכזית. במקום היה רוב נשי, רוב החוגגות היו מחברה אחת של סיעוד לקשישים. באו גם שלושה גברים מפוקפקים ממוצא ישראלי, שהביטו בתאווה מנומנמת בבנות. כששאלתי אם הם נהנים, אמרו כי "יש כאן יותר מדי לסביות". במקום הוגש אוכל טעים אם כי לא מחומם מספיק, שכלל גם סרטני ענק. הקישוט החינני לשולחן היה ראש של פרה מתה, שבפיה תפוח.

בניגוד למסיבות ישראליות מרושלות, כאן היתה תוכנית אמנותית מסודרת. על רקע מגדל מבלונים צבעוניים, בחורה בשמלה אדומה פיזמה שיר סלואו רומנטי, כשברקע קריוקי, ולפתע בחור נדבק אליה ועשה עליה תנועות מגונות ברוח טובה. אחרי זה היה מופע מוצלח של זוג עם מטריות שרקד לצלילי "אמברלה" של ריהאנה. כל הבנות הוציאו אייפונים וצילמו. היה מעולה.

למרות שנהניתי, מיהרתי לתחנה הרביעית, למסיבה ישראלית סטנדרטית. אם לומר את האמת, אני שונא את הסילבסטר. זה יום המסיבות הנורא בשנה. אנשים שחשבת כחבריך, ינסו להרוויח כסף על חשבונך. הזוגות שלא מבלים כל השנה יוצאים ופוגשים זה את זה ומזדעזעים מהמפגש לשנה שלמה. לא ברור אם יותר גרוע כשאין לך עם מי להתנשק בחצות, או כשיש לך. פעם הסתתרתי בחצר אחורית כדי שלא יראו שאין לי פרטנרית, ואז שכנות שבמקרה הביטו מהחלון צעקו ‘תראו, צ'יקי לא מתנשק'.

כך או כך, התחנה הרביעית היתה פאב ה"מעוז", שמתאפיין באוכלוסייה צפונית אך סימפטית. במקום, אנשים שוחחו על תגובות שהגיבו זה לזה בפייסבוק. "אז מה אתך", חזרה ומלמלה מישהי שיצאה עם שני ידידים הומואים. ניסיתי לראיין כמה מבלים ולשאול מה הם חושבים, אבל כולם סירבו לענות, כנראה חשבו שאני מהמרכז לאמנות הפיתוי. יום נורא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו