בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יפה ואמיצה

5תגובות

נהגו לספר על יפה ירקוני, שיום אחד היא הודיעה לאמרגנה כי לא תוכל להגיע להופעה שנקבעה לה, כי "אני לא מספיק צרודה...".

אני חושב שהצרידות היתה בעצם סמלה המסחרי של יפה. הייתי אומר אפילו נס המרד. כמי שמצהירה: כל מה שאתם חושבים על כישוריהם של זמרים אינו מחייב אותי. ועל פרק אחד במרדנות הזאת אני רוצה לדבר ברשימה לזכרה.

אפשר כמובן לפתוח בשבחים על תרומתה של יפה ירקוני לזמר העברי (ואולי לזהות הישראלית!) בשירים נצחיים כמו באב אל-וואד, בערבות הנגב והאמיני יום יבוא, דרך אין סוף שירי הילדים שהקליטה, שירי אהבה, שירי מולדת וכל הז'אנרים שאליהם נכנסה באומץ לב של זמרת צרודה.

אך לגבי הדור שלי, אומץ לבה המרדני בא לביטויו הבולט ביותר בכניסתה אל המרחב האסור של "השירים הסלוניים". נערה צעירה, שצמחה בלהקה צבאית, אתגרה את כל מערכת המוסכמות של החינוך הציוני בהביאה את ניחוח העולם המערבי אל תוך אולמי הריקודים (וגם אל תוך הלבבות!) של בני הדור ההוא. טנגו, ואלס, רומבה, פוקסטרוט, ממבו, צ'ה צ'ה צ'ה - באופן אבסורדי יצטרכו ההיסטוריונים של המוזיקה הישראלית להודות, כי השירים הראשונים שנוצרו במדינת ישראל העצמאית היו שירים זרים, שירים של בתי קפה ומועדוני ריקודים ולא שירי נופים, שירי כפר ושירי רועים, שאפיינו את הדור שלפני קום המדינה.

יפה חשה כנראה (יחד עם בן דורה ושותפה לדרך, ישראל יצחקי) שמלחמת השחרור על ששת אלפי החללים שהשאירה אחריה, סיימה את עידן השירים המגויסים והגיע הזמן לשירים אחרים לגמרי. שירים שהנושא הבלעדי שלהם יהיה אהבה. החיבה שגילה הציבור (שבחלקו הגדול היה מורכב מעולים חדשים, שלא צמחו על המסורת הציונית) כלפי השירים האלה, דחף את מעצבי האידיאולוגיה החלוצית להטיל חרם של ממש על הזמרים הסלוניים. בני נוער לא הורשו לשיר את השירים שלהם, לרקוד את הריקודים שלהם, לגרוב את גרבי הניילון הסלוניים, ומי שנתפס עושה זאת נזרק מתנועת הנוער. אך החרם דווקא דחף את הנוער לדבוק בשירים האלה, להעתיק אותם בסתר למחברות אישיות, ועד היום אני יושב עם חברים ואנחנו שרים (בעל פה!) בין מאה למאתיים שירים, שנמחקו כליל מההיסטוריה של הזמר העברי.

שופעות עיניך אור ירוק, אנו ניפגש, אל נא תאמר לי שלום, שחרחורת, הכל עובר חביבי, קרה זה רק הפעם, הו ירוקה, אלישבע, בובה בובה בובתי, זה הסוד שלי, על חוף אילת אני ואת - אלה שירי גיל ההתבגרות שלנו. הזמרים ששרו את השירים האלה נודו והוחרמו, וכמה מהם אפילו עזבו את הארץ, אך יפה ירקוני המשיכה בלי לאות. אל הקול הצרוד צירפה שירים חושניים והפכה לחלומם הרטוב של רבים מאתנו.

אז לצד הכינוי שדבק בה, "זמרת המלחמות", כדאי שנזכור לה בתודה ובאהבה את הרוך, החושניות והאהבה שהביאה לחיינו בנחישות וכמעט בעזות מצח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו