בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו הבטיח חינוך חינם; האוצר: אין תקציב עדיין

ראש הממשלה התחייב אתמול להפעיל את חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, הנדחה כבר 27 שנה, כבר בספטמבר הקרוב - אולם לא ציין מהיכן יבוא הכסף ליוזמה

6תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב אתמול לשים קץ לדחייה המתמשכת ביישום חוק חינוך חובה חינם מגיל 3. נתניהו אמר בישיבת הממשלה כי יביא בקרוב לאישור הממשלה את החוק כך שיוחל בגנים הציבוריים כבר בשנת הלימודים הקרובה. נתניהו ציין כי המהלך יעלה לדיון לאחר שייקבע תקציב הביטחון של 2012, אך לא פירט מהיכן יגיע התקציב למימון שלו.

נתניהו אמר אתמול בישיבה כי "בימים הקרובים אביא בפני הממשלה את האיזון הנכון בין צורכי הביטחון, הכלכלה והחברה. בין השאר נביא הסדר להכללת חינוך חינם לילדים מגיל 3, דבר שמשוועים לו פה כבר 63 שנים. אנחנו הולכים להנהיג את זה בשנת 2012".

יישום חוק חינוך חובה חינם לגילים 3-4 הוא אחת ההמלצות החשובות של ועדת טרכטנברג. החוק נחקק ב-1984, אך נדחה מדי שנה באמצעות חוק ההסדרים עקב התנגדות האוצר, בטענה כי למדינה אין די כסף לכך. כיום מופעל החוק רק לגילים 4-18. ועדת טרכטנברג המליצה להנהיגו בגנים הציבוריים כבר מהחודש הנוכחי, המלצה שכבר לא תזכה לצאת לפועל.

אמיל סלמן

עלות יישום חוק חינוך חובה חינם לגילים 3-4 בשנתיים הקרובות נאמדת ב-2.8 מיליארד שקלים. יישומו לאורך חמש שנים, כפי שממליצה הוועדה, נאמדת ב-7.2 מיליארד שקלים. העלות הכוללת של פרק החינוך בדו"ח טרכטנברג, הכולל גם את העברת החינוך לגיל הרך למשרד החינוך, בניית כיתות ובני ילדים ויום לימודים ארוך מוערכת ב-22.35 מילארד שקלים.

על פי נתוני משרד החינוך, מספר התלמידים בגילאי 3-4 נאמד בכ-300 אלף ילדים. רק מעט יותר מ-200 אלף מתוכם משולבים כיום במערכת החינוך הציבורית כבר מגיל זה, והשאר נמצאים בבית או במסגרות פרטיות.

נתניהו לא הזכיר בדבריו את תוכנית הדגל השנייה של ועדת טרטכנברג בתחום החינוך, והיא הנהגת יום לימודים ארוך עד 16:00 בימים ראשון-חמישי לגילים 3-9. הארכת יום הלימודים היתה אחת הדרישות הבולטות של המחאה החברתית בקיץ. התעלמותו של נתניהו מהתוכנית מרמזת כי זו אינה עומדת על הפרק כרגע במשרד ראש הממשלה.

בכירי משרד האוצר סבורים כי בלי קיצוץ בתקציב הביטחון, כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג, לא יהיה ניתן ליישם את המלצותיה בתחום החינוך, ובכלל זה את הרחבת יישום חוק חינוך חובה חינם מגיל 3. באוצר אומרים כי בהעדר מקורות מימון חלופיים, תוכניות החינוך יבוטלו, יידחו או יקוצצו.

על רקע הדברים האלו, אמר אתמול נתניהו כי בשבוע הקרוב יחליט מהיכן לקחת את התקציב להפעלת פרויקט חינוך חינם מגיל 3 כבר מחודש ספטמבר הקרוב. לאור הלחצים מצד שר הביטחון, אהוד ברק והרמטכ"ל, בני גנץ, באוצר מעריכים כי המקורות לתוכנית לא יבואו מקיצוץ בתקציב הביטחון, כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג.

כשהונח התקציב הדו-שנתי ל-2010-2011 על שולחן הכנסת, לפני 15 חודשים, נקבע כי עד סוף 2011 ייעשו בו התאמות, כדי להתאימו למשק של 2012. בדצמבר האחרון ביקשו נתניהו והאוצר מהכנסת לדחות את הדיון בהתאמות, לא יאוחר מסוף ינואר 2012. הכנסת נענתה בחיוב. ראש אגף תקציבים באוצר, גל הרשקוביץ ואנשיו, עוסקים בשבועות האחרונים בקדחתנות בבניית ההתאמות בתקציב 2012, בשל השינויים שיש לבצע בתקציב השנה, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות.

ההערכה היא כי האטה במשק תאלץ את האוצר לבוא לממשלה בסוף החודש, ובהמשך לכנסת, ולבקש מהם אישור "להסיט" 3-4 מיליארד שקלים מסעיפי הוצאה פחות דחופים לסעיפי הוצאה יותר דחופים, במקביל לקיצוץ פלאט (שווה) בתקציב כל משרדי הממשלה ל-2012 בהיקף של כמה מיליארדי שקלים. באוצר אומרים כי אחת מהנחות העבודה שלהם היא כי ראש הממשלה עשוי להורות לאגף התקציבים, ואולי כבר הורה לאגף, במסגרת ההתאמות, להסיט עד 2 מיליארד שקלים מתקציבי משרדי הממשלה, על ידי קיצוץ פלאט, לתקציב משרד החינוך, כדי שניתן יהיה להתחיל השנה, ולו גם באופן חלקי, את פרויקט חינוך חינם לגילאי 3-4.

נתניהו פתח אתמול את ישיבת הממשלה בסקירה כלכלית על מצבה של ישראל בראשית 2012. לדבריו, הממשלה והמדינה רשמו ב-2011 הצלחה כלכלית מרשימה. "עמדנו מול טלטלה כלכלית עולמית וצלחנו את השנה שעברה בצורה מאוד מוצלחת. אנחנו עמדנו ועדיין עומדים בתוך טלטלה אזורית היסטורית שסוחפת את העולם הערבי - ונהגנו באחריות. אנחנו נמשיך לפעול באחריות, לא דרך משקפיים ורודים . אנחנו רואים את המציאות כפי שהיא, ואנחנו שומרים על יציבותה, ביטחונה וכוחה של מדינת ישראל מול הבאות".

תוך כדי שהוא מצייר גרפים על גבי לוח, הוסיף נתניהו כי "אנחנו יכולים לסכם את 2011 מהבחינה הכלכלית והחברתית ולראות לאן פנינו מועדות בשני תחומים אלה. בצד הכלכלי, המשק הישראלי צמח ב-2011 ב-4.8%, יותר ממדינות ה-OECD ומרוב המדינות המובילות בעולם. משימתנו לשמר הישג זה. מנגד, האבטלה הגיעה ל-5%, הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים, ומשימתנו לשמור עליה. צמיחה גבוהה יחסית ואבטלה נמוכה מאוד זה לא מצב שבהכרח יוכל להישמר ב-2012, אבל זה נותן לנו תנאי פתיחה טובים מאוד. אחת המשימות שלנו היא לנסות לשמר את החץ הזה שימשיך להיות בכיוון הזה".

ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה הציבורית בקיץ האחרון, הגישה את המלצותיה לפני יותר משלושה חודשים. עד כה אישרה הממשלה את מרבית ההמלצות בתחום המסים, התחבורה ויוקר המחיה, וביטלה מספר קטן מהן. הדיון בהמלצות הנוגעות לדרישות העיקריות של המחאה: חינוך, דיור בר-השגה, וכן פרקים חשובים ורגישים כמו הגברת התחרותיות במשק ושילוב חרדים וערבים בעבודה, נדחה שוב ושוב על ידי נתניהו ועדיין לא התקיים, כל שכן אושר לביצוע.

יוזמת "צעדת העגלות": מאסנו בהבטחות, רוצים לראות תוצאות

הדרישה העיקרית של מובילי מאבק ההורים בקיץ האחרון היתה לחוקק חוק חינוך חינם מתום חופשת הלידה. אחת ממובילות המחאה ויוזמת "צעדת העגלות" הראשונה, ענת רוזיליו, לא התרגשה יתר על המידה מהצהרתו של ראש הממשלה, לפיה המדינה תממן משנה הבאה חינוך חינם מגיל שלוש. "זו סנונית מאוד ראשונה. אנחנו מחכים בעיקר למבחן התוצאה. מאסנו בכל מיני הבטחות", אמרה רוזיליו בשיחה עם "הארץ".

ניר כפרי

עוד הוסיפה כי חינוך חינם מגיל שלוש רחוק מלפתור את הבעיה ולצמצם באופן משמעותי את הנטל הכלכלי הגדול על ההורים. "ברגע שאתה הופך להיות הורה מפקירים אותך לשלוש שנים הראשונות. חינוך חינם מגיל שלוש לא פותר את ההוצאות הכבדות על ילדים עד גיל שלוש. רק על פעוטון זה מגיע עד 100 אלף שקל", הסבירה רוזיליו. "ההשלכות של זה הן בעצם שבמשפחות האישה מפסיקה לעבוד כי זה לא משתלם לה, או שמביאים פחות ילדים".

בחודשי הקיץ התקיימו עשרות "צעדות עגלות" בכל רחבי הארץ. בחודשים האחרונים התמעטה מאוד הפעילות של ההורים. "חזרנו כל אחת למרוץ העכברים שלה. כל אחת באופן אישי צריכה גם לממן שכר דירה או משכנתה וגם לממן פעוטון. הפעילות עצמה ירדה, אבל אנחנו נעזרים הרבה במובילי המחאה, בארגונים שעדיין פעילים", אמרה רוזיליו. היא העריכה כי ההורים יצאו שוב לרחובות בחודשים הקרובים וכי הזעם יתבטא בעיקר בקלפי.

"במחאה הזאת 50 אלף אמהות בכל רחבי הארץ יצאו כמעט כל יום לצעדות. הממשלה מתעסקת רק בחוקים שלא קשורים לאיכות החיים ולנטל הכלכלי של הציבור הכי רחב במדינת ישראל שזה ציבור ההורים. אנשים ציפו מחברי כנסת להתעסק באובססיה במה שקורה לאנשים מבחינה כלכלית ולא להתעסק באובססיה בלרדוף אחרי שמאלנים או ברעש ממסגדים", סיכמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו