בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרכז צ'רצ'יל הישראלי

ציוני נלהב או אדם שהאנטישמיות אינה זרה לו? מרכז חדש בי-ם מנסה לקדם את מורשתו של המנהיג הבריטי. "היה לו הרבה מה לומר על צדק חברתי"

9תגובות

שלוש שנים חלפו מאז הוסר פסלו של ווינסטון צ'רצ'יל מהכן בחדר הסגלגל. אותו פסל שהשאיל ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר לג'ורג' וו. בוש לאות סולידריות אחרי 11 בספטמבר ליווה את הנשיא האמריקאי בשנות המלחמה בעיראק ובאפגניסטן. צ'רצ'יל, שהוביל את בריטניה במלחמת העולם השנייה, נלחם במדינות הציר "בים, ביבשה ובאוויר, בכל מאודנו ובכל הכוח שאלוהים נתן לנו", וברוח זו נלחם גם בוש.

כשנכנס ברק אובמה לבית הלבן העדיף את צלמו של אברהם לינקולן, ופסלו של צ'רצ'יל הוחזר לבריטים כלאחר כבוד. בשבועות האחרונים, עם התחממות מסע הבחירות במפלגה הרפובליקאית, נתבע עלבונו של צ'רצ'יל המודח ופסל הברונזה שלו הפך כלי ניגוח פוליטי. המועמד הרפובליקאי מיט רומני הצהיר שאם ייבחר לנשיא יחזיר את הפסל למקום הראוי לו בחדר הסגלגל. במקביל, התקבלה הצעתו של יו"ר בית הנבחרים, הרפובליקאי ג'ון ביינר, להעמיד את פסלו של צ'רצ'יל בגבעת הקפיטול. "לא חולקים לו את הכבוד הראוי", נימק ביינר.

באופן מקרי לחלוטין, בשעה שבוושינגטון עסקו בשכנוע חברי הקונגרס בנחיצותו של פסל צ'רצ'יל, בירושלים חגגו ראסל רוטשטיין וחבריו את הקמת מרכז ווינסטון צ'רצ'יל הראשון בישראל. רוטשטיין, נשוי ואב לחמישה, עלה מארה"ב לפני 13 שנים ומתעניין בצ'רצ'יל זה זמן. הוא הרגיש שהערכים שביקש להנחיל ראש ממשלת בריטניה לשעבר אינם נוכחים דיים בישראל. "אני לא מומחה", מעיד על עצמו רוטשטיין, איש הייטק במקצועו, "אבל אני חושב שיש הרבה מה ללמוד ממנו. הוא גילה מנהיגות נדירה בזמן מכריע והיה לו הרבה מה לומר על צדק חברתי, חינוך וצמיחה במגזרי עוני".

צ'רצ'יל אינו רק מנהיג מיתולוגי, הוא גם הרעיף שבחים על יהודים ותמך נלהבות בציונות. "בזמן שיש כל כך הרבה אנטי-ציונות בעולם, חשוב להזכיר שצ'רצ'יל, שכל העולם הדמוקרטי מכיר בהישגיו כמי שמעריך חירות וצדק, היה כל כך חיובי ביחס להקמת המדינה הציונית", מסביר רוטשטיין, "לכן, חשוב במיוחד להקים את מרכז צ'רצ'יל בארץ. זה יעזור לנו כמדינה".

אורי קציר, הלוקח אף הוא חלק בפרויקט, מבהיר כי את המרכז הקימו אנשים פרטיים, ללא שום מימון חיצוני. "אנחנו בקשר עם מרכזי צ'רצ'יל אחרים בעולם, אך הסיוע הוא בעיקרו רעיוני, לא פיננסי. אנחנו מקווים לגייס בקרוב אנשי שם ידועים שיוכלו לסייע לנו", הוא אומר. לשם כך, גייס המרכז הצ'רצ'יליאני בין היתר את לי פולוק, יו"ר מרכז צ'רצ'יל העולמי, ואת סר מרטין גילברט, הביוגרף הרשמי של צ'רצ'יל.

"הרלוונטיות של צ'רצ'יל כיום מבוססת על האידיאלים שייצג: אמונה בשיטת ממשל פרלמנטרית וערכים דמוקרטיים, אמונה ב'חלוקה הרמונית של העולם בין עמיו', וביטחון עמוק בחשיבות העליונה של האתיקה היהודית", כתב סר גילברט ל"הארץ". "צ'רצ'יל הכיר היטב את התנ"ך. הוא כתב על בני ישראל ש'הבינו ואימצו רעיון אשר יוון על כל חוכמתה ורומא על כל עוצמתה לא היו מסוגלות להבין'. הוא גם שיבח את חיי הקהילה היהודיים מפני שליהודים, כפי שראה אותם בבריטניה לפני מלחמת העולם הראשונה, היתה 'הרוח השיתופית של הגזע והאמונה שלהם'".

גילברט מציין כי בספר "צ'רצ'יל והיהודים" הוא "מראה כיצד התמצאותו באידיאל הציוני ואמונתו במדינה יהודית עתידית השפיעו על תמיכתו החזקה בציונות, למרות חששות ראשוניים (ב-1919) שמא הציונים 'יניחו כמובן מאליו שהאוכלוסייה המקומית תפונה כדי להתאים את המקום לצורכיהם'. באשר לאנטישמיות, צ'רצ'יל אמר לבית הנבחרים בשיאו של הגל האנטישמי בבריטניה, אחרי הפצצה במלון קינג דיוויד ב-1946 וחטיפתם ורציחתם של שני קצינים בריטים ב-1947, כי הוא 'מתעב עמוקות את האפליה האנטישמית'".

בדומה לרוטשטיין, גם פרופ' אלי שאלתיאל מתפעל מצ'רצ'יל ללא הרף אבל מתעניין פחות בדמותו כמודל למנהיגים. "הוא היה כל כך אקסצנטרי שקל להפוך אותו לגיבור תרבות", אומר שאלתיאל שמחזיק את תמונתו של המנהיג הבריטי על המקרר שבביתו. "הוא היה שנוי במחלוקת כל חייו, אבל נשאר ממנו פלקט נפלא, הירואי. זה הולך לא רע, אבל אני לא מקים מוזיאונים. להיסטוריונים יש דעות הרבה יותר מורכבות על האיש. הוא סבוך מאוד עם חולשות אדירות ותכונות נפלאות". רוטשטיין סבור שלו ראה צ'רצ'יל את ישראל כיום, היה גאה בתעשייה שלה. "זה אמנם נושא ליום עיון, מה צ'רצ'יל היה אומר לו ראה את הציונות כיום, אבל בסך הכל אני מאמין שהוא יתרשם מההישגים של העם היהודי במדינת ישראל", הוא אומר. "צ'רצ'יל היה ביצועיסט, והרבה מתמיכתו לציונות באה כשהוא ראה את ההישגים החלוציים שלנו".

שאלתיאל חולק על רוטשטיין בנקודה זו. "אפילו בדבר הזה הוא היה מורכב. היו לו כמה וכמה התבטאויות אנטישמיות. הוא לא היה זר לתפישות אנטישמיות לטנטיות אצל בני דורו ומעמדו, והפסיק להתעניין בציונות אחרי שרצחו את חברו, הלורד מוין, בקהיר". מוין, שהיה בכיר באדמיניסטרציית המושבות הבריטית, נרצח בידי אנשי לח"י. "הוא לא חי בעולם הזה מהרבה בחינות. הוא היה איש של המאה ה-19 במאה ה-20", מסכם שאלתיאל ומעיר: "גם ראש הממשלה מעריץ אותו, אני משוכנע שבישראל יאהבו את חברת צ'רצ'יל החדשה".

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו