בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדי עולים עם צרכים מיוחדים נותרים בבית ללא מסגרות

המדינה אינה מכירה באבחונים שעוברים הילדים בארצות מוצאם. כך הוריהם מטפלים בהם בבית במשך חודשים ושילובם בארץ נפגע

12תגובות

מערכת החינוך הישראלית אינה ערוכה לקלוט ילדי עולים בעלי צרכים מיוחדים באמצע שנת הלימודים וכך מקשה על משפחותיהם להשתלב בחברה. חוק חינוך חובה חינם חל כיום על ילדים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 3, אך הרשויות בארץ אינן מכירות באבחונים שעברו הילדים בארצות מוצאם, וכך מחייבות אותם לעבור הליכי אבחון חוזרים וממושכים בישראל בטרם ישולבו במוסדות החינוך. מלבד זאת, המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת נכות מלאה לילד בעל צרכים מיוחדים רק אם הוא לומד במוסד חינוכי, וכך משפחות שילדיהן טרם שולבו במוסדות אינן זכאיות לקצבאות.

לנה ואיגור אוריך עלו ארצה מאוקראינה לפני כחודש ונכנסו שלשום לביתם החדש בירושלים. דיאנה, בתם בת 5, סובלת משיתוק מוחין קשה והם צפו עוד בטרם עלייתם את הקושי הביורוקרטי בשילובה במוסד חינוכי. לכן דודתה של הילדה באה ארצה לשלושה חודשים, משך השהות שמאפשרת ויזת התיירים, כדי שהמשפחה תוכל להתחיל כשורה את חייה החדשים. "הם היו אצל רופא ילדים ומחכים עכשיו לתור לנוירולוג", הסבירה לאנה אייזנשטדט, רכזת עולים בארגון "קשר הבית של המשפחות המיוחדות", שמלווה הורים רבים בתהליך הקליטה. "עד אז אין מה לעשות. דיאנה תשב בבית כיוון שלא מכירים כאן בשום אבחון זר. גם אחרי שתאובחן היא תישאר בבית עד השנה הבאה. היו יכולים להכיר באבחונים לפחות באופן זמני כדי לחסוך ממשפחתה את הסבל".

אמיל סלמן

משפחת אוספנסקי מירושלים נאלצה אף היא להתמודד עם הסירוב לשלב בגן את סאשה בן 5, החולה בניוון שרירים. כך הוא שהה עם הוריו בבית מאז עלו ארצה לפני שנה ועד תחילת שנת הלימודים הנוכחית, לפני כארבעה חודשים. בישראל לא הכירו בתוצאות האבחון שסאשה עבר באוקראינה, ורק חודשיים לאחר שהגיעה המשפחה לישראל עבר סאשה את האבחון הדרוש.

סאשה אינו מסוגל לנוע באופן עצמאי ונזקק לטיפול צמוד במשך 24 שעות ביממה. כך התקשו אביו, שעובד כמטפל סיעודי, ואמו, שמועסקת בניקיון בתים, לטפל בו בתורנות, ובמקביל ללמוד באולפן ולנסות להיטמע בחברה. המבט בעיניו של סאשה כשפונים אליו בעברית מעיד במידה רבה על קליטתה הלקויה של המשפחה בארץ. "סאשה ישב בבית כל השנה שעברה", הסבירה אמו לנה באמצעות מתרגמת, "הוא לא הלך לגן, לא פגש ילדים ולא יכול היה ללמוד עברית. רק לפני ארבעה חודשים הוא הלך לגן בפעם הראשונה". האם סיפרה כי רק במאי 2011, כמעט חצי שנה לאחר עליית המשפחה ארצה, הופיע סאשה בפני ועדת השמה של הרשות המקומית ומשרד החינוך. לאחר הדיון בוועדה נמסר למשפחה כי אין מקום פנוי במוסד המתאים לבנה בשנת הלימודים הקודמת, תשע"א, ולכן עליו להמתין לשנה הנוכחית ולהישאר בבית עד 1 בספטמבר.

משנתון הילדים העולים של המשרד לקליטת עלייה עולה כי ב-2011 קיבלו 670 ילדי עולים מעל גיל 3 ובעלי צרכים מיוחדים קצבת נכות מהביטוח הלאומי. בבת ים ובנצרת עילית נמצאות בימים אלה משפחות עולים נוספות שילדיהן, בעלי צרכים מיוחדים, ממתינים עדיין לאבחון הראשון שלהם בדרך לשילובם במערכת החינוך. "בשנה שחלפה טיפלנו בעשרה מקרים כאלה, וברור שרק מעטים יודעים על הסיוע שהארגון מעניק", הוסיפה לאנה אייזנשטדט, "להערכתנו, אין משפחה עולה עם ילד בעל צרכים מיוחדים שלא נאלצת במקרה הטוב להיות עם הילד בבית כמה חודשים. השאלה היא רק אם מדובר בשלושה חודשים 'בלבד' או בתשעה חודשים".

אמיל סלמן

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד פועל ברגישות רבה אל מול אוכלוסיית תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לרבות תלמידים עולים, ומעניק להם מעטפת חינוכית ורגשית רחבה. כמו כן, באגף לחינוך מיוחד לא התקבלו פניות בדבר אי שיבוצם של תלמידים עולים בעלי צרכים ייחודיים במוסדות חינוך".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי "קצבת הלימודים, ששווייה 20% מגובה הקצבה, ניתנת למי שנמצא במוסד לימודים או מקבל טיפול התפתחותי. לפני חודש אישרה מנהלת המוסד תיקון לתקנה, שאמור לבטל התניה זו והוא דרוש את אישור מועצת המוסד לביטוח לאומי והכנסת".

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "ילדים עם צרכים מיוחדים מקבלים מענה ורגישות מיוחדת ברשויות המקומיות, במיוחד כשמדובר במשפחה עולה. ילד שהינו עולה חדש עם צרכים מיוחדים נכנס לוועדת השמה חריגה ללא כל צורך בהמתנה. אם ההורים מביאים אבחון מהמדינה ממנה באו הוא נבדק מיידית על ידי גורמים מקצועיים, ובכפוף לאישורם הילד מופנה למסגרת הרלוונטית. אם האבחון אינו מקובל על הגורמים המקצועיים, הילד נשלח לאבחון נוסף, אך בכל מקרה שיבוצו אינו מעוכב עד קבלת האבחון. בהיעדר מקום פנוי מוצעת למשפחה אלטרנטיבה באזור מגוריה. בכל מקרה, הרשות המקומית פועלת על מנת למנוע מצב של ישיבה בבית. ההנחיות המקצועיות בנושא ניתנות על ידי האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו