בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקר יפאני מועמד לגירוש מחשש שישתקע

יותר מ-300 מרצים ודוקטורנטים חתמו על עצומה נגד החלטת רשות ההגירה; בעקבות פניית "הארץ" יובא העניין לדיון מחודש

204תגובות

יותר מ-300 מרצים ודוקטורנטים בארץ שיגרו לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולשר החינוך מכתב מחאה על החלטת רשות ההגירה והאוכלוסין לדחות בקשה של סטודנט זר להאריך את אשרת הסטודנט שלו, לצורך סיום כתיבת הדוקטורט שלו "מחשש להשתקעות".

קוג'י יאמאשירו מיפאן סיים את התואר הראשון והשני בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, והחל את הדוקטורנט שלו כמצטיין בתכנית מלגאי הנשיא במדעי הרוח. במסגרת מחקרו של יאמאשירו, דתות מונותיאיסטיות, הוא נזקק לקהילה האקדמית בישראל ולספריות המצויות בירושלים.

ברשות ההגירה הביעו חשש כי יאמאשירו, השוהה בישראל כבר יותר משמונה שנים, לא ירצה לעזוב בסיום לימודיו. בעבר נאלץ דוקטורנט מגרמניה להפסיק את לימודיו בחוג למחשבת ישראל, לאחר שסירבו להאריך את אשרת הסטודנט שלו.

בקשתו להמשיך ולחקור בארץ, כמו גם הערעור שהגיש, נדחו חרף התערבותה של האוניברסיטה. במכתב שנשלח מטעמה נכתב בין היתר כי "עבודתו תורמת תרומה רבה למחקר בנושא זה, ולראיה אף זכה במלגה לתמיכה בהמשך מחקרו". במכתבו אף ציין המוסד כי "יאמאשירו הביע בפנינו את נכונותו לחתום על מסמך המאשר כי הוא מתחייב שלא להשתקע בישראל".

מיכל פתאל

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בעברית רהוטה סיפר אמש יאמאשירו כי "למרות שאני לא יהודי התעניינתי ביפאן בתורת הקבלה. קראתי את הספרים של פרופ' גרשם שלום ונמשכתי מאוד לעולם הזה". לאחר שסיים תואר ראשון במשפטים ביפאן החליט להתחיל ללמוד בעברית, בין היתר משום ששלום נמנה עם מקימי החוג למחשבת ישראל".

כיום חוקר יאמאשירו את מיתוס האדם הקדמון בדתות האברהמיות. "אין נגישות לחומרים בעולם כמו שיש כאן בנושא שלי, חוץ מזה שיש לי את המנחים שלי שאני צריך לשוחח איתם כל הזמן בנושאים האקדמיים. אחרי סיום התואר השלישי אני מתכוון לעזוב את הארץ, וגם כתבתי את זה פעמיים למשרד הפנים".

"אנו רואים בהחלטת משרד הפנים פגיעה חמורה בפעילותנו האקדמית ובקהילה האקדמית בישראל בכלל", כתבו אנשי האקדמיה למנהיגי המדינה, "זאת בשעה שגוברים הקולות בעולם הקוראים לחרם אקדמי על חוקרים ישראלים. לאור סירוב משרד הפנים לשנות את ההחלטה אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים להתערב בעניין ולהמציא פתרון ראוי, כך שחברנו קוג'י יוכל להמשיך במחקרו ושאנו נוכל להתברך בתרומתו לשיח האקדמי".

לטענת החותמים, "הקהילה האקדמית בישראל, ובייחוד חוקרים בחוגים המידלדלים למדעי הרוח, מקיימת עם קוג'י קשרי מדע ומחקר. שילוחו מישראל - משמעו פגיעה בשיג והשיח המצטמצם ממילא בין חוקרים ישראלים וחוקרים מרחבי העולם. זאת ועוד, מוסדות מחקר בינלאומיים נמדדים בין היתר בשיעור הסטודנטים הזרים הלומדים בהם. החלטות שכאלה פוגעות במעמד האוניברסיטה העברית והאקדמיה הישראלית".

נילי גורין, דוקטורנטית ללימודי מזרח אסיה ועמיתה של יאמאשירו - שהייתה מיוזמי העצומה סיפרה כי המכתב התחיל בקרב דוקטורנטים בעברית ודי מהר הגיעו גם פניות מדוקטורנטים ואנשי סגל ואוניברסיטאות, בהם מרצים בכירים, חלקם גם לומדים ומלמדים בחו"ל. "מהות המחקר היא שיתוף פעולה של חוקרים וזו החלטה שלא לוקחת את השיקולים האקדמיים בחשבון".

ראש התוכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח, פרופ' מארן ניהוף, סיפרה כי יאמאשירו מצוי "בשלב קריטי של הדוקטורט. היא ציינה כי "זאת לא רק בעיה אישית: מדובר בפגיעה בחופש אקדמי ולא ייתכן שאוניברסיטה לא מסוגלת לשמור על תלמידיה הזרים שבאים ללמוד בארץ, כשהשיח הזה חיוני לכל מוסד אקדמי. לא ייתכן שבעיה ביורוקרטית תפגע ביכולת ליצור קהילה אקדמית, שיכולה לארח את מי שנראה לה נחוץ מבחינה אקדמית, וזהו הנוהג בעולם הגדול: מדינה לא מתערבת לאוניברסיטה בהחלטותיה, צריכה להיות חסינות לתלמידים".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה לפניית "הארץ": "הסוגיה תובא לדיון מחודש בפני מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, שיבחן את הבקשה בחיוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו