בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"גשם לא הורג, גזענות כן": אררו יגיע היום לירושלים

המסע, שהתחיל ביום שני סטודנט מאשדוד על הכביש בין קרית מלאכי לבירה, אמור להסתיים היום בכנסת, בהפגנה על זכויות הקהילה האתיופית

15תגובות

עם פנים שחציין מרוחות בלבן, חולצה עם הכיתוב "קומי הזדעזעי ארץ" ודגל ישראל שיוצא מתיקו, צועד מולט אררו, סטודנט לחינוך גופני מאשדוד, בן 26, על הכביש בין קרית מלאכי לכיוון ירושלים. המסע, שהתחיל ביום שני, אמור להסתיים היום בכנסת בשלוש אחר הצהריים, בהפגנה הגדולה על זכויות הקהילה האתיופית. הגשם עז ואין לו מטרייה ("גשם לא הורג, גזענות כן"). מדי פעם עוצרת מכונית ומציעה חטיף. "אני רוצה שישראל תפסיק להעלות יהודים מאתיופיה לפני שהיא בונה תשתית", הוא אומר. "אחרת הם יישאבו לגטו ויחיו בעוני. מביאים ומביאים אנשים, אבל החברה דוחה אותם. זה נטו בגלל הצבע שלנו".

בכניסה למרכז הקליטה במבשרת ציון מקיפים אותו ילדים בני עשר בערך, ששמעו על אודותיו בטלוויזיה. גם הם מתרוצצים בגשם ללא מטריות, חלקם שרים "העם דורש צדק חברתי", אחרים "העם דורש חומוס על האש", כי זה נראה להם קשור לעניין האיש שהולך עם הדגל.

אררו מתקן אותם ומורה להם לשיר "דור חדש דורש שינוי". כשאנחנו מצלמים אותו הוא מתבדח "אני דוגמן מסוכנות דונט לוק". הוא מספר שהתגובות בקהילה ובסביבתו היו טובות. כולם פירגנו, "החברים ממכון וינגייט נגנבו", הוא אומר. אין לו שום תלונות מלבד על השוטרים שעיכבו אותו כי הלך בכביש המהיר ללא אישור. כשהידיעה על העיכוב פורסמה בחדשות, ההורים שלו התקשרו מודאגים. הוא מבקר את התקשורת שהגדירה אותו "הבחור האתיופי שצועד". "אני ישראלי, למה לקרוא לי אתיופי? גם זאת גזענות". גם אני עשיתי זאת.

דניאל בר און

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

אררו צריך לאכול משהו. במסע כרסם כמעט רק שני סנדוויצ'ים. אנחנו עוזבים את הצינה ונכנסים לדירה זעירה במרכז הקליטה של מבשרת ציון, אחת התחנות הסופיות במסע. בחדר קטן, עם רדיאטור, נדחקים החברים של אררו. הוא אוכל אינג'רה. האווירה שמחה בסך הכל, עד שעולה נושא הגזענות. בממשלה לא יודעים זאת, אבל זו אולי הזדמנות אחרונה להתעורר לפני שיהיה כאן מרי אתיופי, אינתיפאדה.

הדור של אררו, בניגוד להוריו, לא יהיה מוכן לספוג את האדישות לגורל המיועד לו: שכר מינימום ועוני נצחי, שבו הגברים הם מאבטחים והנשים קופאיות, ואפילו להשיג דירה אי אפשר מחוץ לגטו.

בחדר יושבים כמה חברים של אררו. יאיו אברהם, מאבטח לשעבר בעיר דוד, בן 29, אומר מלים קשות: "במקום לדרוש זכויות, אני מציע שיחזירו אותנו לאתיופיה. אנחנו אפילו לא אזרחים סוג ג', אולי כמו הערבים. וגם מזעזע אותי איך שמתייחסים לערבים. אני מזדהה אתם. אבל הם לפחות ביחד, וככה יש להם עוצמה. למה צריך גנים רק לאתיופים? מדובר בתינוקות, בדברים הכי טהורים. כבר אז גזעניים אליהם. אולי רק עוד 40 שנה תהיה תקווה. בישראל קיימת תורת הגזע שהיטלר התחיל אותה. בגלל זה אנשים מתאבדים, רוצחים. עם ישראל עבר שואה, טראומה. מי שעבר התעללות יתעלל באחרים. ישראל התעללה במרוקאים, בתימנים ואנחנו העלייה אחרונה, וגם נראים אחרת, אז עכשיו זה עלינו. המצב הוא פצצה מתקתקת. זה עניין של זמן עד שיקרה משהו. ושלא יגידו לא ידענו. הכתובת על הקיר". אררו לא אוהב שיאיו מדבר על היטלר, אבל יאיו מתעקש שזו דעתו.

אני מלווה את החברים למכונית, ללילה בקיבוץ נחשון אצל חברים. אחרינו צועדים ילדים. בדרך מתרגמים לי שאחד הילדים מציע לשרוף את הדגל, אולי בצחוק, ומשכנעים אותו לרדת מהעניין. "זה קדוש, אסור לגרור את הדגל על הרצפה", אומר מישהו לילד. "כקצין בצבא השתלבתי עם כולם", אומר מולט אררו. "אבל באזרחות קובעים מה אעשה לפי הצבע שלי. הדור הזה שלנו הוא לא טיפש, זה דור יצירתי. למדנו להיות ישראלים, ואנחנו דורשים שיתייחסו אלינו כמו לכל ישראלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו