בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל תגרש אלפיים אזרחי חוף השנהב בתוך עשרה ימים

האו"ם טרם קבע אם המדינה האפריקאית הפכה למקום בטוח, אך ישראל כבר הורתה למבקשי המקלט לעזוב לאלתר

75תגובות

המדינה תגרש בתוך עשרה ימים את 2,000 אזרחי חוף השנהב השוהים בישראל בחזרה לארצם. משרד החוץ קבע כי המצב במדינה בטוח, זאת על אף שהאו"ם עדיין בוחן את הסוגיה. חלק מאזרחי חוף השנהב שנמלטו מהמדינה מתגוררים בישראל שנים ארוכות, וכעת הם נדרשים לעזוב באופן מיידי, ואם לא יעשו זאת מרצונם יגורשו בכוח.

לרבים מהשוהים בישראל בני משפחה שנרדפו או נרצחו בחוף השנהב, והם חוששים שיפגעו גם בהם אם ישובו. למגורשים אמנם קיימת אפשרות להגיש בקשה פרטנית למקלט בישראל, שתיבחן על פי נסיבות אישיות. ואולם, ליחידה למבקשי מקלט כוח אדם מצומצם שיתקשה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. בצד זה יש להוסיף כי בשלוש השנים האחרונות אושרו רק שתי בקשות מתוך 1,500 של מבקשי מקלט מחוף השנהב.

מלחמת האזרחים בחוף השנהב נמשכה כחמש שנים והסתיימה ב-2007, אולם בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת שנערכו בשלהי 2010 התחדש העימות האלים. אלפים נהרגו בחודשים שלאחר הבחירות, ובשיאו של המשבר מספר העקורים והפליטים היה יותר ממיליון. חלק מהפליטים החלו לחזור לארצם, אך העקורים מכמה אזורים סבורים כי עדיין נשקפת להם סכנה.

אלון רון

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הידיעות והפרשנויות לפייסבוק שלכם

ב-27 בדצמבר, בעקבות קביעת משרד החוץ, פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה הודעה, שלפיה בסוף ינואר תסתיים ההגנה הקבוצתית שניתנה לאזרחי חוף השנהב בישראל. על פי ההודעה, על 2,000 אזרחי המדינה להיערך ליציאה מישראל בתוך חודש, ולא, בפברואר יחל גירושם. ברשות מנמקים את פרק הזמן הקצר שניתן לעזיבה בכך שבמאי הודיעו לאזרחים כי עליהם להיערך לחזרה למדינתם, על אף שלא ציינו מועד ספציפי.

ברנרד אבט הגיע לישראל ב-1997, כשהבין שהעוני באפריקה אינו פותח בפניו אפשרויות תעסוקה. אבט רצה לבחון דרכים לשלב עסקים עם מדינות אחרות. בתחילת העשור הקודם, אחרי עבודות בניקיון בלבד, רצה אבט לחזור לחוף השנהב, אלא שאז פרצה מלחמה בארצו.

אבט הבין שלטובתו, עדיף שלא ישוב עד להרגעת הרוחות, או עד שישראל תשנה את מדיניותה. "לא הגעתי לכאן כדי להישאר", הוא מבהיר, "יש לי בית והוא בחוף השנהב. שם לבי ולשם אחזור, אך כרגע קיימת סכנה לחיי".

אבט, שחי עם חברתו דלפין ובנה בן השלוש פרינס, שמע לראשונה על הגירוש המתוכנן רק ב-10 בינואר, כשבא כמדי חודש לחדש את אשרתו במשרדי רשות האוכלוסין. "אמרו לי שזו הפעם האחרונה", הוא מספר, "הופתעתי מאוד כי כל פעם אומרים שהמדינה דנה בנושא ואין החלטה, ואחרי שנים אתה לא מצפה שבוקר אחד יגידו לך ‘תארוז כי נותרו לך 20 יום'".

אבט משוכנע שרוב אזרחי המדינה ישובו במועד שנקבע, מפחד להיעצר. הוא טוען כי אזרחי צפון המדינה, משם בא הנשיא החדש, חשים בטוחים בניגוד אליו: "אחי, שהיה פעיל פוליטי במדינה, נחטף ונהרג לפני כמה חודשים. מיד אחרי זה אמי ואחותי ברחו כי הן חששו לחייהן. אני לא מעורב פוליטית אבל ייתכן שכמו שהרגו את אחי יחפשו כל אחד מהמשפחה. בימים הקרובים אגיש בקשת למקלט בתקווה שיבינו את מצבי".

לדבריו, "זה מצב קשה כי יש לנו חיים שלמים לסגור. אם זה להודיע למעסיקים שזקוקים להתראה, אם זה להודיע לבעל בית. ההודעות המאוחרות יעלו לנו אלפי שקלים שלא נקבל. המעסיקים יודעים שלא נילחם כי לא נהיה חוקיים".

אלון רון

בימים אלו עובדים בנציבות האו"ם לפליטים על קווים מנחים בעניין המצב בחוף השנהב. בנציבות אמרו כי "באופן כללי, אמנם נציבות האו"ם מסייעת לחזרה מרצון למדינה למי שמעוניין בכך, אך היא לא מקדמת או מעודדת החזרה מרצון בשלב זה". בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת עובדים זרים בכנסת אמרה שרון הראל מהנציבות כי למרות שחל שיפור במצב הכללי בחוף השנהב, עדיין מגיעות עדויות על הפרות חמורות של זכויות אדם. עוד ציינה הראל כי הסרת ההגנה שנעשתה בעבר אפשרה לאנשים פרק זמן של שנה להתארגנות.

רק 2 מתוך 1,500 קיבלו מקלט בישראל

על פי נתוני הנציבות, ביולי 2011 החלו נורבגיה ושבדיה להחזיר את אזרחי חוף השנהב לארצם. עם זאת, נתונים חדשים של האו"ם מצביעים על ממוצע של 24% באישור בקשות המקלט של אזרחי חוף השנהב באירופה בשנת 2011, לעומת 0.15% בישראל בשלוש שנים. בשלושת הרבעונים ראשונים של 2011 עולה כי מתוך 45 בקשות למקלט שהוגשו בגרמניה, 10 בקשות אושרו. בספרד אושרו 30 בקשות מתוך 115 שהוגשו, אנגליה אישרה 20 בקשות מתוך 130, צרפת אישרה 95 מתוך 615 בקשות, איטליה 315 מתוך 770, הולנד 10 מתוך 35, אוסטריה 5 מתוך 20 ושבדיה 10 מתוך 25.

זאת בזמן שבישראל, משנת 2009, אושרו 2 בקשות מתוך 1,500 שהוגשו. בקשה אחת אושרה בהמלצת האו"ם בזמן טיפולו בנושא. הבקשה השנייה אושרה ב-2011 כשנולדה תינוקת לבקנית למשפחה אפריקאית, מה שהופך אותה לנרדפת באפריקה.

אמידו קיטה שוהה בישראל משנת 2008. קיטה עבד שלוש שנים בבית מלון שלא שילם את משכורתו, ועל כן נמצא בהליכים משפטיים. הדיון בתיק שלו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע לחודש מאי, אז עתיד להיות קיטה בחוף השנהב. "עבדתי בלי לקבל שכר 3 שנים ואם יגרשו אותי לא אקבל את שכרי וזכויותיי לעולם" אומר קיטה. "אני רק רוצה שיאפשרו לי להתייצב לדיון ועם קבלת הכסף אני עוזב את ישראל. לא הגעתי כדי להישאר אלא רק כדי להימלט מחוף השנהב, אמי עזבה למאלי אבל כולנו נחזור כשהמצב יהיה טוב, זה הבית שלנו".

מוקד סיוע לעובדים זרים פנה בשם קיטה ו-23 אזרחי חוף השנהב להם נסיבות מיוחדות בבקשה לאפשר ארכה של כמה חודשים נוספים. ברשות דחו את הבקשות באופן גורף מבלי לערוך כל בדיקה בעניין האנשים. "החלטת הרשות לדחות את הבקשה של קיטה כמו גם את הבקשות האחרות שהגישו אזרחי חוף השנהב, ללא כל נימוק, משרתת בעיקר מעסיקים מעוולים שעברו על החוק ולא שילמו לעובדיהם", אומר עו"ד אסף וייצן ממוקד סיוע שהגיש בימים אלו עתירה לבית משפט מחוזי בעניין, "החלטה זו אף תיתן לאותם מעסיקים תמריץ להמשיך להפר את החוק. ראוי שמדינת ישראל תאפשר לאזרחי חוף השנהב פרק זמן מינימלי שיאפשר להם לסיים את ענייניהם בארץ ולצאת אותה בכבוד, איש איש לפי נסיבותיו. כל החלטה אחרת אינה סבירה ומכאן פסולה".

פרק הזמן הקצר עד לגירוש מעלה בעיה נוספת בנוגע ליחידת מבקשי המקלט, "ביחידה עובדים כ-9 אנשים", אומרים במרכזי הסיוע, "כך שלא ברור מה יכולתם לעמוד במשימה של בחינת בקשות אזרחי חוף השנהב בתוך 20-30 יום".

דניאל בר און

יאפי איב-סיזה בא לישראל ב-1996. כאן הכיר את רעייתו תרז, גם היא אזרחית חוף השנהב, וכאן גם נולדו שני ילדיהם יפית, 3 ואריאל, שנה וחצי. "כשהם נולדו לא היה לנו ספק ששמותיהם יהיו שמות ישראליים" אומר איב-סיזה, "הם חלק מהמדינה ששמרה עלינו והתנהגה אלינו יפה, וכך אנחנו גם רוצים לסיים כאן אבל רק כשבטוח".

ישראל לא תיתן ארכה לצורך התארגנות

הוריו של איב סיזה נרצחו במדינה בשנת 2000 במהומות. היום הוא מסתובב עם חבילת מסמכים, וכשהוא מדבר על המצב בחוף השנהב הוא מוציא תמונה של בחורה צעירה שפניה פצועות ומצולקות. "זו אחותי, היא היתה בכפר כשהגיע צבא של הנשיא החדש", הוא מסביר, "מכיוון שהוא מהצפון ויודע שהכפר שלנו בדרום תמך בנשיא הקודם פגעו אנשיו בכל מי שהעז לדבר והיא ביניהם. היום היא ואחיי בגאנה ואיש לא חושב לחזור עד שלא נדע בוודאות שהמצב השתפר. החשש שלי גדול יותר לאור העובדה ששני ילדי נולדו בישראל ואני לא יודע איך זה יתקבל שם. שני חברים שחזרו ב-2009, לפני שחודשה ההגנה, נרצחו שם. אני לא רוצה שזה יהיה העתיד שלנו".

משפחת איב-סיזה מתגוררת סמוך לתחנה המרכזית בתל אביב. ביום ששמעו שהאשרה שלהם לא תחודש הפסיקו לעבוד והחלו להצטמצם. "אנחנו לא עוברים על החוק. אנחנו אזרחים טובים, אנחנו רק מבקשים שיתנו לנו לשהות כאן עד שנדע שהמצב בטוח", אומר איב-סיזה בזמן שיפית משחקת על המיטה הזוגית הגדולה של ההורים, ותרז מסדרת כביסה בארון. "היה לנו טוב כאן, היינו רוצים שגם העזיבה שלנו תהיה זיכרון טוב, אנחנו מקווים לחדשות טובות".

ברשות האוכלוסין וההגירה התעלמו מהשאלה מדוע דחו את בקשות מוקד סיוע מבלי לבחון אותן, כיצד יעמדו בבדיקת בקשות מקלט עד למועד האמור, וכן מדוע לא יוארך פרק הזמן לעזיבה, ומסרו כי "אזרחי חוף השנהב קיבלו הודעה מסודרת על כך כבר בחודש מאי. כל ארכת שהות שניתנה להם היתה זמנית ובתקופה זו היה עליהם להתארגן בהתאם. פרק הזמן לעזיבה נקבע על ידי שר הפנים. כל בקשה המוגשת באופן פרטני תיבדק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו