בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: הזיקה של קצינים לערכים לאומיים ולצה"ל פוחתת אחרי ביקור באושוויץ

התגובה הפוכה לתגובת תלמידי תיכון, שזיקתם גדלה לערכים יהודיים. הביקור לא שינה את יחס הקצינים לערכים אוניברסליים

118תגובות

נסיעות של קציני צה"ל למחנות ההשמדה בפולין במשלחות "עדים במדים" מביאות לירידה של עד 20% בחשיבות שהם מייחסים לאחר מכן לערכים לאומיים כמו קיום צה"ל, לחשיבות סמלים יהודיים, לתחושת הגאווה בישראליות, לתחושת השליחות, לחשיבות מושג הגבורה ולחשיבות יהדות התפוצות. כך עולה ממחקר של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון שנעשה בקרב 600 קציני צה"ל, לפני ואחרי שהשתתפו במסע. מגמה זו בנוגע לערכים לאומיים היא הפוכה למגמה שנמצאה אצל תלמידי תיכון שחזרו ממסעות דומים.

לעומת השינוי בחשיבות ערכים לאומיים, אצל הקצינים שחזרו ממסע לפולין לא חל שינוי בחשיבות ערכים אוניברסליים כמו דמוקרטיה וכבוד האדם.

"עדים במדים" הוא פרויקט שהחל לפעול באמצע שנות התשעים. במסגרתו יוצאות משלחות קציני צה"ל למחנות ההשמדה באירופה כדי ללמוד על השואה. בתקופת כהונתו של משה יעלון כרמטכ"ל, בשנים 2002-2005, הוחלט להשקיע משאבים רבים בפרויקט והיום יוצאים אליו 3,000 אנשי קבע בכל שנה בעשרות משלחות.

בעשור האחרון השתתפו במסעות אלה 25 אלף קצינים ונגדים. לפני הנסיעה, המשתתפים בה מחויבים להשתתף בימי עיון במוזיאון יד ושם או במוזיאון לוחמי הגטאות.

בן אברהם / במחנה

בשנה וחצי האחרונות נעשה בתיאום עם הצבא מחקר של המרכז האוניברסיטאי אריאל בקרב 600 קצינים שחזרו מנסיעה לפולין. המחקר ביקש לבחון את השפעת המסע על המשתתפים ופורסם בספר "זיכרון השואה - סוגיות ואתגרים" בעריכת ד"ר ניצה דוידוביץ' ופרופ' דן סואן, בהוצאת המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הוא גם הוצג לקצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר.

בצה"ל הגדירו את ממצאי המחקר "הפתעה", לנוכח המטרה המוצהרת של חיזוק הערכים הלאומיים במסע. במחקר נמצא שלפני היציאה למסע, ערכים של מחויבות לעם היהודי - כמו מחויבות להמשכיות המורשת היהודית והזדהות עם הגורל היהודי - עמדו אצל המשתתפים בעדיפות גבוהה. ערכים כלליים כמו הבנת ההקשר האוניברסלי של השואה, הרצון ללמוד על האסון שהמיטו הנאצים על אירופה וההבנה שזיכרון השואה הוא חלק מההיסטוריה העולמית - היו בהעדפה נמוכה יחסית אצל הקצינים.

ואולם לאחר הנסיעה חל מהפך מסוים אצל המשתתפים ופחתה העדפת הערכים המתייחסים לזהות יהודית: ערכים כמו חשיבות ארץ ישראל לעם היהודי, חשיבות קיום צה"ל, גאווה בישראליות ותחושת הגורל היהודי המשותף.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

תומר אפלבאום

ירידה דרמטית חלה בחשיבות שמייחסים הקצינים לסמלים יהודיים, לסמלים של ישראל וליהדות התפוצות.

ביחס לערכים הנוגעים לצה"ל, נמצא כי המסע מחליש את תחושת השליחות שחשים הקצינים מטעם המדינה והצבא, את תחושת המנהיגות של המפקד, ואת מושג הגבורה על כל גווניו. לעומת זאת, חשיבות ערכים חברתיים ודמוקרטיים, כמו כבוד האדם, קדושת החיים וסובלנות, נשארה כפי שהיתה לפני המסע לפולין.

ד"ר ניצה דוידוביץ, שעשתה את המחקר עם תא"ל (מיל') אמיר השכל ופרופ' דן סואן, אמרה ל"הארץ" כי "אושוויץ מחזקת ערכים קיימים, לא משנה אותם. אחד הדברים שעולים במחקרים הוא שכל אחד לוקח את המסע למקום שלו".

המחקר גם בדק את מקורות הידע של המשתתפים על השואה. נמצא כי 88% מהם למדו על השואה מביקור במוזיאונים, 67% מסרטי קולנוע והצגות, 64% מהטלוויזיה, הרדיו והעיתונים, ורק 50% קראו ספרים על השואה.

מגמת הממצאים האלה הפוכה למגמה שנמצאה במחקר שעשתה אותה קבוצת חוקרים, במימון משרד החינוך בשנת 2009, שבדק לעומק את השפעות הנסיעה לפולין על תלמידי תיכון. דו"ח המחקר, המונה 203 עמודים ופורסם במאי 2011, גילה שהנסיעות מחזקות אצל תלמידי התיכון את ערכי הלאום ושחשיבות הערכים האוניברסליים אינה משתנה. המחקר מצא כי תלמידים שחזרו מפולין הזדהו יותר עם אמירות כמו "להבין את חשיבות קיום צבא ההגנה לישראל", "להבין את ייחודיות תופעת השואה שכוונה להשמדת העם היהודי", "לחוש יותר גאווה לאומית בלהיות ישראלי" ו"להבין את חשיבות ארץ ישראל לעם היהודי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו