בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש הרבה דגים בים, וכעת לכולם שמות בעברית

לאחר שנים רבות של עבודה, השלימה באחרונה האקדמיה ללשון העברית פרויקט נרחב למתן שמות עבריים רשמיים לכל מיני הדגים המצויים בים התיכון ובים סוף ומוכרים למדע

27תגובות

בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת כינס המשורר חיים נחמן ביאליק, אז נשיא ועד הלשון העברית, דיון בהשתתפות דייגים במטרה למצוא שמות עבריים לדגי המאכל הפופולריים. "כרב חובלים אמיץ המוצא את דרכו בשעת סערה בים מצא ביאליק את הדרך לקביעת שמות עבריים לדגים", כתב פרופ' שמואל איזנשטדט, ראש הלשכה התל אביבית של הוועד באותה תקופה, בספרו "שפתנו העברית החיה". ביאליק הציע באותה ישיבה להשתמש במלה הארמית "נון", שמשמעותה דג כסיומת לשמות דגים בעברית.

"המלה דג מחוסרת צלצול נאה. נלך לפי כללי עבודתנו אל השפה הקרובה לנו ביותר - הארמית - הקוראת לדג נון ושים לב למרהיבם של הדגים. למין דג זה יש צורה אמהית, נקרא לו אמנון, ולזה יש צורה גמישה ודקת גזרה, נקרא לו שפרנון, וכך קבע שמות עבריים לכל הדגים למיניהם", כתב איזנשטדט. הפרויקט שהחל באותה ישיבה עם הדייגים הגיע בימים אלו לסיומו. האקדמיה ללשון עברית השלימה באחרונה פרויקט רב שנים למתן שמות עבריים רשמיים לכל מיני הדגים המוכרים למדע בים התיכון ובים סוף.

עשר שנים נמשך השלב האחרון של מציאת השמות לדגים. ועדה של בלשנים וזואולוגים השלימה רשימה של 1,348 מיני דגים, מליבנית שועלית דרך שפתון חטמני ועד לתלתון ים סוף. בניגוד למיזם של ביאליק וחבריו שהתמקדו במיני דגי מאכל, שמוכרים לא רק לחוקרי הימים אלא גם לבעלי אטליזים, לשפים ולציבור הרחב, ביקשו אנשי האקדמיה לתת שמות לכל הדגים באשר הם, גם שוכני מעמקים שבודדים האנשים שיודעים להבחין ביניהם. עד היום, כמו ברוב תחומי הזואולוגיה, נוהגים החוקרים להשתמש בשמות הלטיניים של כל דג. גם באקדמיה יודעים שהשימוש בשמות החדשים מוגבל לציבור קטן של חוקרים ובכל זאת חשבו שדגים ששוחים בסביבה הקרובה ראויים לשם עברי. באקדמיה מודעים לכך שלא ניתן יהיה לתת שמות לכל מין בעל חיים או צומח על פני כדור הארץ. בינתיים הם מסתפקים במתן שמות לפלורה ופאונה שבסביבת המחיה של העברית. "אולי ניתן שם לנמר שלא חי פה אבל לא לכל דג באוקיינוס השקט", אומרת רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה העברית ללשון, "אם תרצה יש פה מעשה ציוני".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

בין ביאליק לבין הוועדה של האקדמיה, שהחלה לפעול לפני כעשור, היה מפעל נוסף למתן שמות לדגים בראשות הזואולוג מנחם דור, שחיבר מילון למונחי זואולוגיה בשנות ה-80 ובו ריכז את כל השמות המוכרים וגם הוסיף שמות משלו. מפעלו של דור כלל את רוב מיני הדגים אך לרבים מהם ניתן רק שם אחד. על פי המקובל בשיטת המיון הזואולוגית, לכל מין ניתנים שני שמות - שם הסוג ושם המין הספציפי. שם משפחה ושם פרטי, אם תרצו. במקרה כזה הוסיפה הוועדה את שמו הפרטי של הדג. "יש למשל דג שנקרא חפף. יש רק מין אחד, אבל מחר מישהו אחד יקרא לו חפף הנחלים ואחר יקרא לו חפף ישראלי, זה פתח לטעויות", מסביר הזואולוג ד"ר דני גולני מהאוניברסיטה העברית ומוותיקי החברים בוועדה.

כל דג שנזקק לשם נבחן על ידי הזואולוגים במטרה למצוא תכונה ייחודית שתעניק לו שם. "זה מאוד קשה כי יש המון דגים", אומרת קרן דובנוב, מרכזת הוועדה, "גם בתוך אותו סוג יש המון מינים וכולם אדומים וכולם קוצניים. אפילו לבעלי המקצוע קשה למצוא מאפיין ייחודי, אז אין ברירה, לאחד נקרא אדום, לאחר ורוד ולאחר קוצני, אפילו שגם האדום הוא קוצני וגם הקוצני הוא אדום".

האקדמיה מעדיפה לרוב שלא להמציא מלים באמצעות חיבור שתי מלים קיימות, המכונה "הלחם" בפי המומחים. שכן בניגוד לשפות אירופיות, העברית מתקשה לעכל הלחמים שכאלו. למרות זאת, אושרו שמות מחוברים ושמות רבים עם הסיומת שהגה ביאליק - נון. כך נולדו שמות דגים המצביעים על דמיון לבעל חיים או לחפץ - העקרבנון, העכשובנון, התנינון, הכוכבנון, התוכינון, הגרזנון ואפילו המסורנון. ויכוח בלשני התעורר סביב שמו של חטמנון המעמקים. שכן החיבור בין חטם (שמו של הדג נגזר מאפו הגדול) לבין "נון" יוצר מצב של שוואים נחים בזה אחר זה, בח' ובמ', מצב שאינו אפשרי בעברית. על כן מטים את המלה חוטם בצורה לא תקנית מבחינה לשונית. טענה אחרת נגד סוג זה של שמות היתה שעל פי כללי העברית "חטמנון" הוא אף בצורת דג ולא דג בצורת אף. כמו במקרים רבים אחרים ויתרה האקדמיה על הנוקשות הלשונית לטובת נוחות השימוש והחטמנון וחבריו נותרו כפי שביטאו אותם החוקרים.

רוב הדגים מזוהים על פי המראה שלהם - דק-מקור, חד-לסתיים או ראשתנית אפורה. אבל ישנם דגים שקיבלו את שמותיהם על פי תכונות התנהגות, חלקן זדוניות. הדג "מטעה", למשל, נוהג ל"התחפש" לדג הנקאי, רק שבמקום לנקות את גופם של המארחים מטפילים הוא נוגס בבשרם. ה"דייר הים תיכוני" מבלה את ימיו בגופם של מלפפוני הים וה"נווט כל ימי" קיבל את השם בשל תכונתו לשחות לפני אוניות או דגים גדולים. במקרים אחרים קיבלו הדגים שמות במחווה לחוקרים או אישים. כך "צבעון פרידמן" נקרא על שמו של דוד פרידמן, ממייסדי המצפה התת ימי.

דגים אחרים קיבלו את שמם מתרגום השם הלטיני. במקרה של הדג המכונה בלטינית "אבודופדופ" (Abudefduf), היה הדבר פשוט שכן השם הלטיני נגזר משמו הערבי. בעברית על כן הוא מכונה מעתה באופן רשמי דפדוף. קרובת משפחתו תיקרא דפדופית.

גולני מעריך שהמפעל מכסה בין 95-98% ממיני הדגים בשני הימים של ישראל. עם זאת, ייתכנו שינויים או עדכונים עם מציאת מינים חדשים או התפצלות של מינים קיימים. גם לאחר סיום הפרויקט נותרו עוד במצולות הימים הסמוכים עוד יצורים רבים ללא שמות. הכוונה לסרטנים, אלמוגים ורכיכות, שלהם לרוב עדיין אין שמות בעברית. לגבי שאר היצורים מודים באקדמיה שישנם פערים בתחום התולעים והחרקים. פרויקט הצמחים הסתיים זה מכבר.

פנקס כיס עם מאה מלים לרגל מאה שנות פרסומים

השנה ימלאו מאה שנים לפרסום הראשון של ועד הלשון העברית. אליעזר בן יהודה וחבריו הוציאו ב-1912 את המילון העברי הראשון למונחי המתמטיקה. לרגל האירוע הוציאה האקדמיה מעין חוברת כיס קטנה שתחולק למבקרי הגנים הלאומיים עם מאה מלים ממאה השנים. מ"כלנית", דרך "נזילות" ועד לקציף (שייק) ולסחריר (ספין).

"בתחילת הדרך המטרה היתה להדביק פיגור של אלף שנים של מחסור במינוח בעברית. היום הבעיה היא הטכנולוגיה שגורמת לכך שלאדם לא נוח שרצף הטקסט שלו מלא מלים לועזיות, אז כל הזמן צריך להחליף את המלים הלועזיות במלים עבריות כדי לפנות מקום לעוד מלים שבאות מבחוץ", מסבירה רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה ללשון.

עיון בחוברת מעלה שגם אם לוקח למלים העבריות זמן, בסוף הן נקלטות. כך המלים הוותיקות יותר נשמעות לנו חלק טבעי מאוד מהשפה. אם זו המצקת שהומצאה ב-1912 ואם אלה החלקיק, המצפן, התגובה והרמקול שנולדו בשנות ה-30. המלים שהומצאו בעשור האחרון, ובהן אקדם (אפרטיף) ותשנית (מוטציה) - עוד ממתינות לתורן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו