טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהל אתר ואנזה: פה לא נולד הפתרון הסופי

מנהל אתר הזיכרון "בית ועידת ואנזה" בברלין, הפתיע בראיון לעיתון גרמני כשצינן את ההתרגשות מיום השנה ה-70 לכינוס הוועידה

תגובות

ד"ר נורברט קמפה, מנהל אתר הזיכרון "בית ועידת ואנזה" בברלין, הפתיע אתמול בראיון לעיתון גרמני, כשצינן את ההתרגשות התקשורתית מיום השנה ה-70 לכינוס הוועידה, שמצויין היום ברחבי העולם.

קמפה, בן 63, נולד שבע שנים אחרי שכונסה הוועידה הידועה לשמצה, אשר נחרטה בזיכרון הקולקטיבי - במידה מסויימת של אי-דיוק היסטורי - כמקום וכמועד שבו החליט המשטר הנאצי לאמץ את תוכנית "הפיתרון הסופי" להשמדת העם היהודי.

"ברור שקשה להבין את זה, אבל הוועידה עסקה בארגון ולא בקבלת החלטות", אמר קמפה לעיתון הגרמני "טגסצייטונג". “ברור למדי שהמפגש הזה, בדרג של מזכירי מדינה, היה ועידה ארגונית, שעסקה בתיאום בין-משרדי", הוסיף. להוכחת טענתו הוא גייס את העובדה שהיטלר ושריו כלל לא נכחו בוועידה. “במועד הזה, ינואר 1942, עוד לא היתה תוכנית סדורה להקמת מחנות השמדה גדולים", סיכם. "...היתה תוכנית-רצח שלמה, אבל בלי מחנות השמדה".

מויקיפדיה, טיימס

אל תטעו. קמפה אינו אנטישמי. ודאי שלא מכחיש שואה. נהפוך הוא. כפי שמצופה מהיסטוריון מקצועי, הוא למד היטב את אינספור הספרים, המסמכים והעדויות שנכתבו על האירוע ההיסטורי הזה ב-70 השנים שחלפו מאז שהתרחש. את המסקנה שלו הוא גיבש בתום ניתוח קר של החומר הכתוב שהיה ברשותו.

התוצאה היא שיעור מאלף בהיסטוריה. שיעור שאותו לא מסוגלים משרד החינוך ובחינות הבגרות בהיסטוריה להנחיל לתלמידי התיכון הישראליים. אלה משננים את המושג "ועידת ואנזה" לבחינת הבגרות מבלי להידרש למורכבותו. לא צריך לבוא אליהם בטענות, כמובן. השואה, בדומה לכל אירוע היסטורי אחר, זקוקה אף היא לסמלים. ועידת ואנזה היא ללא ספק אחד הטובים שבהם. את הדיון המעמיק ביותר ראוי להשאיר להיסטוריונים.

חלקם ודאי יכעסו למקרא דבריו של מנהל אתר הזיכרון. הם ימתחו עליהם ביקורת, יציגו עמדות הפוכות ויטענו כי הוא לא יודע מה הוא שח. מה שברור הוא שעד היום איש לא יודע בוודאות גמורה ובביטחון מלא מה בדיוק התרחש ב-20 בינואר 1942 בווילה הנאה הזו בפרבר העשיר של ברלין.

15 אנשים השתתפו בוועידה הזו, שערכה שעה וחצי. הם היו פקידים בכירים במשרדי הממשלה, במפלגה הנאצית ובס"ס, אך רובם נותרו אלמונים גמורים עבור הדור שאחרי המלחמה, אשר לא מכיר אותם בשמותיהם ולא יזהה אותם בתמונות. יוצא דופן הוא אדולף אייכמן, שהתפרסם לאחר שנחטף בידי המוסד, נשפט והוצא להורג בישראל. לאייכמן, מנהל המחלקה היהודית בגסטפו, היה תפקיד חשוב בוועידה. הוא כתב את הפרוטוקול שלה.

רק עותק אחד מהמסמך הזה שרד את המלחמה. הוא נמצא ב-1947. היתר הושמדו במכוון בידי הנאצים, כחלק מהמאמץ להעלים ראיות. הפרוטוקול הזה הוא העדות האותנטית הכתובה היחידה למה שאירע בוואנזה ואחת היחידות שיש בנמצא בהן נעשה השימוש במונח המפורש "פתרון סופי". חשיבותו ההיסטורית אינה מוטלת בספק, אבל כמו כל מסמך היסטורי, יש לקרוא גם אותו בזהירות.

אם להאמין לדברים שאמר אייכמן במשפטו בישראל, המסמך עבר שינויים ועריכה ואינו משקף במדויק ובאופן מילולי את כל מה שנאמר בוועידה. ברור גם, שמסמך בן 15 עמודים אינו מהווה תיעוד "אחד-לאחד" של ישיבה בת שעה וחצי.

פקודות בלשון סתרים

יתירה מכך. המילים "השמדה" או "רצח" אינן מופיעות בו. במקומן מדובר על "התמעטות טבעית", "טיפול מתאים", "אפשרויות פתרון אחרות" ו-"צורות שונות של פתרון". המילים המפורשות היחידות במסמך הזה עוסקות בגירוש, לא בהשמדה. אפילו בטבלה המפורסמת שצורפה אליו, אשר סופרת באופן מעורר חלחלה את היהודים בכל מדינה ומדינה, לא נכתב כי הם מיועדים להשמדה.

זה לא מפתיע. עשרות שנים של מחקר השואה לא הצליחו לאתר ולו פקודה מפורשת וברורה אחת שיצאה מדרג גבוה והנחתה לעסוק בהשמדה המונית וסדורה של יהודים. במקום זאת, הנאצים הסוו את כוונותיהם המפורשת בפקודות רב-משמעיות, בלשון סתרים חשאית, ברמזים וב"עידודים", שמהם היו אמורים ראשי המשרדים והמפקדים להבין בעצמם מה היה "הרצון" של היטלר.

השבוע, לקראת יום השנה ה-70 לוועידת ואנזה, התכנסו בברלין 80 מומחים ליום עיון שעוסק בוועידה. אי אפשר לצפות שהם יגיעו לפירוש אחיד ומוסכם של מה שנאמר או לא נאמר בוועידה הזו. אבל לא בטוח שזה בכלל משנה. החשיבות האמיתית של היום הזה היא בהיותו עוד נדבך בזיכרון של השואה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות