בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשליש ממשפחות ילדי העובדים הזרים עדיין לא יודעות מה יעלה בגורל בקשתן למעמד

כשנה וחצי לאחר שהגישו את בקשותיהן למעמד, טרם התקבלה החלטה על גורלן של 260 משפחות

2תגובות

כשנה וחצי לאחר שהחלו עובדים זרים להגיש בקשות לקבלת מעמד בעבור ילדיהם שנולדו בארץ - נוכחו אתמול 700 משפחות לגלות כי לא זו בלבד שהוחלט לדחות את בקשות 118 מהן, לגבי 260 טרם גובשה כל החלטה. יש לציין כי כל המשפחות טרם קיבלו הודעה על ההחלטה בעניינן.

באוגוסט 2011 הוגשו לשר הפנים אלי ישי המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לצורך קביעת קריטריונים למעמד ילדי עובדים זרים, בדבר אישור הבקשות על פי התנאים שנקבעו כשנה קודם לכן. אולם רק אתמול הודיע ישי על אימוץ ההמלצות שלפיהן 257 בקשות יאושרו, 118 יידחו ולגבי 260 טרם גובשה החלטה, זאת בנוסף ל-65 בקשות שנדחו על הסף.

בשנה וחצי האחרונות נאלצו משפחות אלה להיות תלויות באוויר כאשר מחד לא קיבלו מענה בקשר לבקשתן ומאידך, בשל היותן בלתי חוקיות, לא הורשו לעבוד - או כך חשבו. בדיון שהתקיים אתמול בוועדה לענייני עובדים זרים בכנסת - שעות ספורות לאחר הודעתו של ישי על אישור 257 הבקשות - הודיע לראשונה ראש אגף זרים ברשות האוכלוסין, יוסי אדלשטיין, כי עובדים זרים שילדיהם נולדו בישראל וממתינים לאישור בקשתם לקבלת מעמד לא ייעצרו ובנוסף, מעסיקיהם של אותם עובדים לא ייקנסו בגין העסקתם.

טלי מאייר

אולם לדברי ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) המשמש יו"ר הוועדה, ממסמך שהוכן לוועדה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי על אף שקרוביהם מדרגה ראשונה של הילדים אינם ברי גירוש, נאסר עליהם לעבוד בתקופת ההמתנה לקבלת האשרה והתקבלו דיווחים ותלונות על מקרים של עיכוב ומעצר ללא כל סיבה של ההורים במשפחות הממתינות לתשובה.

"איש לא מודע לכך שמותר לנו לעבוד", אמר אתמול וינסנט אוזומה, אביה של יוסטס בת ה-6 וחצי, שאותם מלווה "הארץ" בשנתיים האחרונות. "גם הילדים התרגלו לחיים שבהם בילויים זה בעיקר באזור הבית וטיפולים רפואיים ועזרה זה בארגוני סיוע". אוזומה מספר על בתו יוסטס הלומדת בכיתה א' בבית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב כי " אלו החיים היחידים שהיא מכירה. ניגריה זה בשבילה מקום רחוק שעליו שמעה מאתנו וזהו".

באוגוסט 2010 החליטה הממשלה להעניק מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים ובני משפחתם העומדים בקריטריונים שקבעה ועדה בין-משרדית, ולפיהם ילדים הזכאים למעמד הם כאלו ששוהים בישראל לפחות חמש שנים; עולים לכיתה א' או לכיתה גבוהה יותר ביום ההחלטה; ששולטים בעברית ונכנסו לישראל לפני שמלאו להם 13. מעמד ההורים רלוונטי אף הוא להחלטה: אם ההורים נכנסו לישראל בצורה בלתי חוקית, הרי שהמשפחה אינה זכאית למעמד.

יוסטס עלתה לגן חובה ביום קבלת ההחלטה, אולם מאחר שנשארה בגן שנה נוספת ועלתה לכיתה א' רק בתחילת השנה הנוכחית, המשפחה אינה יודעת באיזו סיטואציה היא נמצאת. "אני בודק את הדואר מדי יום בציפייה למכתב שיבשר לנו את גורלנו", אומר אוזומה.

בשעתו העריכה הוועדה כי בישראל 1,200 ילדי שוהים בלתי חוקיים שיגישו בקשה למעמד וכ-800 מהם יעמדו בקריטריונים. אולם בפועל הוגשו לרשות האוכלוסין וההגירה רק 700 בקשות למעמד, 65 מתוכן נדחו כבר על הסף בשל אי עמידה בקריטריונים. מבין יתר הבקשות נדחו 118 בשל היעדר הוכחות, בשל כניסת ההורים לישראל באופן לא חוקי או בשל לימודי הילד במוסד שאינו מוכר.

בעמותת "ילדים ישראלים" כינו אתמול את החלטת ישי מבישה ואף הגישו תלונה למבקר המדינה בטענה לפרסומים שקריים מצד משרדו. "במשך 20 שנים המדיניות בישראל היתה שלא מגרשים את ילדי מהגרי העבודה שנולדו וגדלו בקרבנו", אמרה מנכ"לית העמותה רותם אילן. "ישי בחר לגרש אלפים בזמן שהוא ממשיך להכניס מהגרים חדשים למדינה". לדבריה, הסחבת בקבלת ההחלטה "הביאה לכך שכמאה ילדים שלמדו בגן חובה והשנה בכיתה א' נתונים בסכנת גירוש. כל עוד בקשותיהם לא יאושרו נמשיך ואף נחריף את המאבק במשרד הפנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו