בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית ת"א נגד העסקים של מבקשי המקלט: "יש לך 10 דקות לצאת"

כך תיאר טדרוס דסטה מאריתריאה את הרגע שבו החליטה העירייה לסגור לו את המסעדה. בעזרת מסמכים בשפה זרה, סיבוכים ביורוקרטיים, ואי מתן סיוע, מערימות הרשויות קשיים על עסקיהם של מבקשי המקלט

49תגובות

ביום ראשון לפני כשלושה שבועות, בשעות הערב המוקדמות, התייצבו פקחים של עיריית תל אביב, מלווים בשוטרים, בבר קטן ברחוב י.ל. פרץ, סמוך לתחנה המרכזית. מאחורי הדלפק עמד אנגוסו דסטה, מבקש מקלט בן 28 מאריתריאה שהתקשה להבין מה בדיוק רוצים לובשי המדים. "הם אמרו 'לך לצד, חכה בחוץ'", הוא משחזר בשיחה עם "הארץ", באמצעות מתורגמן.

דסטה שוהה בארץ ארבע שנים ומחזיק בהיתר עבודה זמני, אך יודע רק כמה מלים בעברית. הפקחים והשוטרים שלא דיברו אתו בשפה אחרת - וגם לא הסתייעו במתורגמן - החרימו בתוך זמן קצר את כל הציוד שהיה בעסק. לדסטה הם השאירו רק "הודעה על תפיסת טובין" שעליה מתנוסס סמל עיריית תל אביב. בהודעה פירטו, בעברית, אילו פריטים החרימו ובהם מקררים, שולחנות, כסאות, טלוויזיה, ארגזי בירה, שעון קיר ואפילו את מטף כיבוי האש. אחר כך נעלו את העסק והורו על סגירתו עד להודעה חדשה. דסטה מעיד כי כאשר ניסה לברר מדוע עשו זאת, לא קיבל הסברים. אנשי הרשויות ייעצו לו לפנות לעורך דין.

כמה ימים קודם לכן התייצב דסטה לדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים. לדבריו, אינו יודע מדוע זומן לשם. לדיון לא הופיע מתורגמן ולכן הוא נדחה לתחילת חודש פברואר. לדסטה ניתן דף נייר ובו ההחלטה על דחיית הדיון. בעברית כמובן. את הדף הזה, הוא מספר, ניסה להציג לפקחים ולשוטרים, אך הם התעלמו ממנו. רק כעבור כמה ימים, בעקבות פניות חוזרות לרשויות, התבררה הטעות. הפקחים שבו ועמם הרכוש שהחרימו, אך לא כולו. חלק מהפריטים, ובהם עשרות בקבוקי בירה ומשקאות אנרגיה, כמו גם מכונת קפה, הלכו לאיבוד. בשבוע שבו היה סגור, המשיך לשלם שכירות, ארנונה וחשבונות כרגיל. איש לא פיצה את העסק על ההפסד הכספי.

שיחות עם פליטים ומבקשי מקלט המפעילים עסקים באזור התחנה המרכזית מעלות כי זה לא מקרה חריג. את העסקים של העובדים הזרים מאסיה וממזרח אירופה החליפו בשנים האחרונות אלה של פליטים ומבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן. במדרחוב נוה שאנן הם מפעילים מסעדות, ברים, אולמות אירועים, מספרות וחנויות. הפריחה הזאת, כך נראה, לא מוצאת חן בעיני הרשויות. בעת האחרונה, הן הגבירו באופן משמעותי את הלחץ על העסקים באזור התחנה המרכזית. כתוצאה מכך מצויים בעלי העסקים בחשש תמידי שפקחי העירייה יופיעו וידביקו על דלת הכניסה של העסק מדבקה צהובה המודיעה על סגירתו.

דניאל בר און

רוב בעלי העסקים באזור מעידים שעבדו קודם לכן כשכירים, חיו בצמצום וחסכו כמה שרק יכלו על מנת לפתוח מקום משלהם. אלא שהפליטים ומבקשי המקלט לא תמיד יודעים מה בדיוק דורשות מהם הרשויות. הם אינם בקיאים בנבכי הביורוקרטיה הישראלית ונראה גם כי איש אינו מנסה להנחות אותם. כך, הם אינם בודקים אם יש צווי סגירה ישנים התקפים לנכס ששכרו. על פי רוב, הם גם לא מבצעים את כל הבדיקות וההתאמות הדרושות לקבלת רישיון עסק. אחדים מהם כלל לא מבינים את ההליך ואת הצורך להגיש בקשה לרישיון עסק לפני פתיחת מקום, או לכל המאוחר בימים הראשונים להפעלתו.

את הפקחים פוגשים בעלי העסקים מהר מאוד - ואז מתחיל הלחץ של העירייה: צווי סגירה מנהליים, שימועים באגף הפיקוח, כתבי אישום, דיונים בבית משפט, צווי סגירה שיפוטיים, החרמת ציוד ונעילת העסק. בתקופה האחרונה הוצאו עשרות צווי סגירה לעסקים של מבקשי מקלט בדרום העיר.

רבים מבעלי העסקים עברו את השלבים האלה, על אף שהשקיעו כסף רב בתיקון הליקויים והביעו נכונות לעשות כל שיידרש מהם. בניסיון למנוע את סגירת העסק הם מנסים להתאים עצמם לדרישת הרשויות, מתרוצצים בין משרדי הבריאות, איכות הסביבה, שירותי הכבאות, המשטרה והעירייה ומשלמים אלפי שקלים לעורכי דין, מהנדסים, חשמלאים ואנשי מקצוע נוספים.

זהו גם סיפורו של טדרוס דסטה, מבקש מקלט בן 33 מאריתריאה, שבא לישראל לפני ארבע שנים. הוא ורעייתו מפעילים מסעדה קטנה ובמרחק כמה בניינים חנות המציעה גם שירותי גלישה באינטרנט. את המסעדה סגרה העירייה במבצע האכיפה הגדול בחודש שעבר, שהתמקד בעיקר בעסקים המוכרים מזון. "לא הזהירו. אמרו לי: 'יש לך עשר דקות לקחת את הכסף מהקופה ולצאת מפה'", הוא מעיד. אחר כך שלחו אותו לקבל אישור משטרה, משם נשלח לעירייה ולמשרד הבריאות. במשרד הבריאות דרשו ממנו לספק תוכנית חדשה למטבח, בתקנים מחמירים.

דניאל בר און

"אנחנו עושים רק שתי מנות - אחת בשרית, אחת צמחונית - אבל מתייחסים אלינו כמו אל מסעדה גדולה", הוא מתלונן. "הממשלה לא רוצה לעזור לנו, הם רק עושים בלגן. אנחנו הופכים לקורבנות אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם הרישיון והכל". גם המהנדס ששכר, שהעדיף לשמור על עילום שם, סבור שהרשויות יכולות לגלות גמישות רבה יותר. "היה צריך קצת יותר סבלנות. הוא מכין תוכנית לפי מה שנדרש ממנו. אם העירייה היתה נותנת עוד קצת זמן אפשר היה להימנע מכל המצב הזה. פה פשוט סגרו לו יום אחד", אומר המהנדס.

באותה סירה נמצא גם אמבסגר ביירו, בן 29, אף הוא מבקש מקלט מאריתריאה, השוהה בישראל ארבע שנים. עד לפני כחודשיים התגורר ועבד באילת. אז החליט לבוא לעיר הגדולה ולנסות את מזלו. יחד עם שותף, פתח מעין אולם אירועים גדול בשילוב עם בר-קפה במרתף במדרחוב נוה שאנן. כמה שבועות לאחר פתיחת העסק הופיעו פקחי העירייה והודיעו לו כי לא יוכל להמשיך לפעול בלי אמצעי כיבוי אש מתאימים, יציאות חירום ומטבח מסודר. הם הגישו לו צו סגירה מנהלי. "אף אחד לא אמר לי שצריך את כל הדברים האלה", אומר ביירו ומעיד כי שוחח עם בעל הנכס וזה הבטיח לו שהכל יסודר.

כעבור שבועיים באו פקחי העירייה שוב והודיעו לביירו כי הוא מפר צו סגירה. הפעם הצטרפו אליהם עובדי קבלן, רובם מאריתריאה וסודאן, שהעמיסו על משאית את כל הרהיטים והציוד שהיו במקום. בית המשפט לעניינים מקומיים אישר אחר כך לביירו להמשיך להפעיל את העסק 45 ימים נוספים, אך אסר עליו למכור מזון. אם לא יוציא רישיון עסק בתקופה הזו, קבע החודש בית המשפט, ייסגר המקום שוב. על השבת הציוד היה צריך לשלם מכיסו. השינויים הדרושים בעסק עשויים לעלות עשרות אלפי שקלים. "אין לי כסף. שמתי את כל הכסף פה", אומר ביירו. "אם בעל הבית לא יעזור, אני לא יכול לעשות כלום".

עו"ד ערן ברנר היה עד לפני שנתיים תובע במרחב יפתח של המשטרה, האחראי גם על אזור התחנה המרכזית. ברנר עסק לא פעם בגיבוש תביעות נגד בעלי העסקים הזרים, הפועלים בלי רישיון. לפני שנתיים חצה את הקווים. עכשיו, הוא עורך דין פרטי, המייצג לא פעם בעלי עסקים ומנסה לסייע להם בהתנהלות עם הרשויות. ברנר מסביר כי בפועל, לא ניתן להוציא רישיון לעסק לפני פתיחתו. בדיקות מסוימות נערכות רק לאחר הפעלתו. הרשויות ובתי המשפט, לדבריו, מגלים לרוב סבלנות, כל עוד אחד הגופים שאישורם נחוץ לא סירב להעניקו לעסק.

"בנוה שאנן הכל הולך יותר מהר", אומר ברנר. "אין לפנים משורת הדין. רוב האנשים שפונים אלי, יש להם רצון לבצע את הדברים. הם מוכנים להשקיע כסף. אבל הם ממש בין הפטיש לסדן. מצד אחד הם משלמים ארנונה כמו כל בעל עסק, מצד שני הסבלנות והסובלנות של עיריית תל אביב ומשטרת ישראל כמעט לא קיימת. אמצעים שגורמי האכיפה לא ממהרים להשתמש בהם נגד אזרחים ישראלים - שם האצבע על ההדק הרבה יותר מהירה". ברנר מציב סימן שאלה גדול באשר ליעילות פעולות האכיפה. "אם מישהו בסוף יהיה רעב ללחם הוא ילך לגנוב ולשדוד, לא תהיה לו ברירה. במקום למנף את הרצון שלהם ואת הכוונה להשקיע כספים כדי שהם יוציאו רישיון עסק, מנצלים את התמימות שלהם, את המנטליות ואת חוסר ההבנה הבסיסי. מנצלים את החוק בצורה צינית ונכנסים בהם בכל הכוח".

נציגי הרשויות, מסביר ברנר, לא פועלים על דעת עצמם. "כל הגורמים האלה מקבלים הנחיות מלמעלה כשהמטרה היא להמאיס עליהם את השהייה שלהם פה. אין לי תלונות לגורמי הרישוי והפיקוח. הם בסך הכל אנשי מקצוע שמבצעים הנחיות. זה מתחיל מהקודקוד. מבצעים בסדר גודל כזה, כשמביאים חברות הובלות, משטרת הגירה, מג"ב ויס"מ - זה לא סתם תצוגות התכלית האלה - הן נועדו להעביר מסר". בארגוני הסיוע לפליטים שותפים לעמדה שמציג ברנר. יש מי שמאשימים את העירייה ובעיקר את ראש העיר רון חולדאי בכניעה ללחץ של תושבי שכונות דרום תל אביב.

לא רק הרשויות מקשות על חייהם של הפליטים ומבקשי המקלט המפעילים עסקים. כמה מהם חשים כי נפלו קורבן למעשי הונאה של בעלי מקצוע שונים, שאליהם פנו לאחר פעולות האכיפה. כך למשל, סיפרו שני בעלי עסקים כי יצרו קשר עם עורך דין, נענו לבקשתו לשלם לו אלפי שקלים מראש ומאז הם אינם מצליחים ליצור עמו קשר. בעל עסק אחר מספר כי שילם אלפי שקלים לאדריכלית, שהבטיחה לטפל עבורו בכל ענייני הרישוי, אך מאז אינה ניתנת להשגה ופעולות האכיפה נגדו נמשכות.

המשנה למנכ"ל עיריית תל אביב, רובי זלוף דוחה את הטענות ואומר כי העירייה אינה יכולה להעלים עין מהמתרחש. "אנחנו לא עוסקים פה בעניינים רגילים, בענייני שגרה, אלא בעניינים בטיחותיים, תברואתיים, שמסכנים חיי אדם. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש אוכלוסייה ישראלית שרוצה לחיות שם חיים רגילים". אומר זלוף. "אני אישית היית שם במבצע שעשינו עברתי במקומות שהם עסקי מזון שעוברים שם עכברים וחולדות על תעלות המיזוג וכבלי חשמל. עברתי וראיתי איך כבלי חשמל עוברים גלויים". באשר לאישורים הדרושים אומר זלוף כי "יש להם בעיה קשה מאוד לקיים את החוק" בשל מחסור בכסף, ולכן "הם עושים את הדברים בצורה לא מסודרת, באלתור, והאלתורים האלו הם הדברים הכי רגישים ומהווים בעיה וסכנה לציבור".

בנוסף נמסר מעיריית תל אביב כי "בניגוד לנטען, צווי הסגירה לא מומשו בטרם ניתנה זכות שימוע לבעלי העסקים וכל השימועים התקיימו בשפתם באמצעות מתורגמנים בערבית, אמהרית ואנגלית, לרבות מתורגמנים שהגיעו מטעמם של בעלי העסקים עצמם". באשר לבר של אנגוסו דסטה הוא אומר כי מדובר בעסק "מסוכן לציבור מאחר והוא פועל מזה כשנתיים ללא רישיון עם סירוב של המשטרה, כיבוי אש והנדסה לעסקים. גם אם היה עיכוב לצו הסגירה, הרי שלא טרחו מפעילי העסק להציגו בפני הפיקוח העירוני בעוד מועד ומשכך, אין להם אלא להלין על עצמם".

בעירייה הוסיפו כי הם "רואים אבסורד בעיכוב צו הסגירה, תוך מתן רשות להפעיל את העסק כאשר כל הרשויות המקצועיות פסלו את פעילותו. לטעמנו, הביקורת צריכה להיות דווקא מכוונת כלפי ההחלטה השיפוטית בעניין זה ונגד התנהלות בעלי העסק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו