בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בלה לה לנד. בינתיים

ימים של חרדה, הומור שחור ואיסוף רמזים עוברים על עובדי ערוץ 10. בשבועות החולפים הסתובבו באי מעש וגם עבדו במרץ, הגו בדאגה בפיטורים וגם ייחלו לחופשה שבצדם. לעת עתה האיום הוסר וההנהלה מבקשת מהם לשנס מותניים, אבל האם להיטי ריאליטי יצילו את הספינה השוקעת? אסתי אהרונוביץ מדווחת מהקומה ה-15 של בית הוורד

27תגובות

ביום ראשון בצהריים, שעות ספורות לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרסם חוות דעת שלפיה מועצת הרשות השנייה מוסמכת לדון בהארכת הזיכיון לערוץ 10, התכנסה במשרדי הערוץ שבקומה ה-15 בבית הוורד בגבעתיים ישיבת העורכים השבועית.

הנוכחים, כמו יתר עובדי הערוץ, עברו שבוע לא פשוט שבמהלכו היו קרובים מתמיד ליום שבו יוחשך המסך. אורי רוזן, ממלא מקום מנכ"ל חדשות 10, פתח בעדכון מעודד.

"מחר", הודיע לעורכים, "יוסר מעלינו האיום הקיומי כאשר הרשות השנייה תאריך את הזיכיון". זו, ציין, הפאזה הראשונה ביציאה מהמשבר העמוק. "הפאזה השנייה תהיה כניסת משקיעים ולאחריה אישור הרישיון".

תומר אפלבאום

בשבועות האחרונים העובדים התנחמו בכך שאם ייסגר הערוץ לפחות יוכלו לצאת לחופשה. רוזן הבהיר להם שכעת עליהם לזנוח את ההומור המריר שסיגלו נוכח אי הוודאות. "העבודה שלנו עכשיו היא פסיכולוגית", אמר לעורכיו, "אנחנו צריכים לעבור למצב של תנופה. התמכרנו לפנטזיות על הטיול הארוך, סיום הדוקטורט וטיפוח הגינה. התרגלנו להיות מנומנמים ועכשיו צריך לעבור לאתגר ולתחרות". הוא ביקש מהם "לפזר אופטימיות ולהתחיל להניע את הגלגלים", ובאותה נשימה הוסיף כי "בהנהלה חושבים מתי ללחוץ על הרזיום, כי אין עוד כסף".

עורך אחד הציע בבדיחות, כאקט של חזרה לשגרה, לכנס את העובדים ולשדר להם את הסרט שעליו שוקד מואב ורדי, כתב מגזין במהדורה המרכזית, שהסתובב בשבועות האחרונים עם מצלמה במסדרונות הערוץ ותיעד את מה שעלול היה להפוך לסרט על ימיו האחרונים. נדב פייניק, עורך ראשי של לילה כלכלי, שאל אם עדיין קיים התרחיש שהמסך יוחשך. "יש תרחיש כזה", ענה רוזן, "לצערי עדיין לא השתחררנו מהצורך בפוליטיקאים. אנחנו צריכים אותם בשביל הרישיון (ר' תיבה). אף משקיע לא ייכנס אם לא יהיה לנו רישיון. ומי שצריך עדיין להחזיק אותנו בביצים, עדיין מחזיק".

הנוכחים השתעשעו בעובדה שלמרות שידורים חוזרים של סרטים דוקומנטריים הממלאים את המסך בשעות הפריים טיים, הערוץ עדיין נהנה מרייטינג. "עיניי הרנטגן הביא רייטינג יפה", העירה עדי גרטי, סמנכ"ל תוכן החדשות. הסרט הדוקומנטרי על הרב יעקב איפרגן, הוא רנטגן, שודר בשידור חוזר במוצאי שבת. מישהו זרק לחלל אם כבר שמו שוב את "קו 300".

האסטרטגיה של ערוץ 10 לזמן הקרוב היא "רייטינג נמוך והשקעה אפסית", כהגדרת רוזן. המטרה תושג על ידי שידורים חוזרים בפריים טיים. הערוץ רכש זכויות לשידור חוזר, מדי ערב, של "חי בלה לה לנד". תוכנית הריאליטי לא מתיישבת כל כך עם קו התוכן בערוץ, אבל "זה יעזור לערוץ להתמודד", הסביר רוזן לעורכים המופתעים. "לה לה לנד עשה באזז ונחשף רק לצופי יס. הוא יצבע את הלוח בתוכן כייפי ומצחיק. נעביר את הזמן עד פסח. זו אסטרטגיה מחושבת". במאי-יוני יישלפו מלכות הרייטינג "הישרדות וי-איי-פי" ו"היפה והחנון", שכבר ממתינות מוכנות על המדף. "השוק הכי חזק יהיה אחרי פסח ורק אז נעלה עם התוכניות החזקות שלנו", הסביר רוזן. במקביל, הטעים, הוקמה מחדש מחלקת הדוקו שתתחיל לעבוד על סרטים. הערוץ לא ייסגר בינתיים, אך חייו תלויים בכספים שיזרימו אליו בעלי המניות או משקיעים חדשים.

כאן גרים בכיף

תומר אפלבאום

הכניסה למשרדי ערוץ 10 מרשימה. במסדרונות העקלקלים של קומה 15, שם שוכנים מטה הנהלת הערוץ, מחלקת המכירות, התוכניות, הנהלת החשבונות והשידורים, תלויות תמונות גדולות של כוכבי הערוץ: גיא זו-ארץ, מנחה הישרדות; אורלי וגיא בתמונה זוגית; ובני משפחת שלו, המשפחה הישראלית מהתוכנית "כאן גרים בכיף".

מאחורי הפנים המפורסמות עובדים מאות אנשים שזהו מקור פרנסתם: אנשי מכירות ושיווק, אנשי תוכן ומשאבי אנוש. בשבועות האחרונים הרגישו כמו ברכבת הרים הנוסעת ליעד לא ידוע. אווירת נכאים שררה במשרדים. המקום, שידע ימים יפים יותר, התרוקן כבר בשעה שלוש בצהרים. במחלקת התוכניות על 12 עובדיה, שתפקידה לקדם תוכניות חדשות, העשייה הוקפאה. "אנשים באים ואין עבודה. יושבים, מסתובבים. שותים קפה", סיפר אחד העובדים.

כמעט כל העובדים העידו שאי-הוודאות היא הקושי העיקרי עמו הם מתמודדים. איתן גיל, בן 44, מנהל מחלקת המכירות בערוץ, מספר כי בשבועות האחרונים ניסה מדי יום ללכוד את מבטה של היועצת המשפטית של הערוץ שיושבת בחדר הסמוך, ולפי הבעתה לנחש מה ילד יום. לאחרונה ביקש מ-30 עובדיו להפסיק להתרגש מכל ידיעה: "אי אפשר עם הרכבת הרים הזו". החדשות מיום ראשון הפיחו בו קורטוב של אופטימיות, אבל העובדים עדיין אוספים סימנים. "הם בודקים את התגובות בפייסבוק", הוא אומר. "עובדת אחרת מספרת שעלתה במעלית עם סמנכ"ל הכספים והוא נשמע אופטימי. המון ספקולציות". אמנם מדי שבוע הם מתעדכנים בישיבות שמכנס ורשבסקי או דרך עורכים אחרים, אך גם אלו לא תמיד אנשי בשורה.

בני אברגל, בן 32, עובד בערוץ 10 זה שש שנים ומנהל מחלקה של בקרה תקציבית. "אולי החדשות הבוקר מבשרות שכן נשרוד את השנה הזו, אבל מה יהיה הלאה?", תהה ביום ראשון. "כל שנתיים אנחנו במשבר ולעובדים זה לא תמיד ברור מה יהיה. האם לאור זה שהאריכו לנו את הזיכיון נקבל רישיון? אני לא יודע. מבחינה אישית התחושה שלי היא שאין לי אופק כלכלי".

אחרים אופטימיים יותר עכשיו, גם אם "אנחנו לא יוצאים מגדרנו", כפי שאמר דוד אוחיון, מנהל כוח האדם. "אני חושב שהעובדים רואים היום אופק", אמר אוחיון, "העובד הממוצע כאן הוא עם שניים-שלושה ילדים, עם משכנתה ומסים. גם אנחנו לקחנו חלק במחאה בקיץ האחרון. אנחנו מעמד הביניים שהולך ונשחק. גם אני אב לשלושה ילדים, הגדול בן 10, הקטנה בת שנה וחצי. ורק לפני שבוע חשבתי מי יקפוץ עלי וייתן לי עבודה אם המקום ייסגר?".

אוחיון התמודד בשבועות האלה עם עובדים מתוסכלים. "ישבתי עם אנשים שנמצאים בלחץ. אנשים שנמצאים במרה שחורה. הייתה אווירה של המתנה. ממתינים לראות מה יחליטו בכנסת, מה יחליטו ברשות השנייה וזה מורט עצבים. ההחלטה על הארכת הזיכיון הוציאה הרבה אוויר מהריאות והשתחרר לחץ גדול".

תומר אפלבאום
תומר אפלבאום

"לא היו לעובדים פה הרבה רגעים לשבת אחורה ולהתרווח", מודה מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי. "לחץ ואינטנסיביות הם מנת חלקו של כל מי שעובד בערוץ 10 גם בתקופה רגילה שבה הערוץ מרכז את כל המאמץ בהצבת אלטרנטיבה להרגל הצפייה המושרש בערוץ 2. הקושי מן הסתם גדול עוד יותר כשאנחנו נאלצים להפנות מאמצים גם לחזיתות שהן לא בדיוק עשייה טלוויזיונית. לי ברור שלהיות עובד בערוץ 10 זה לא דבר פשוט ושמי שעובד פה או בחברת החדשות מונע כנראה לא רק מצורכי פרנסה או תשוקה ליצירה, אלא גם מהחשיבות האמיתית שבלהמשיך ולקיים ולפתח תחרות ואלטרנטיבה עבור הציבור".

דפנה תכבה את השלטר

להבדיל מאווירת הנכאים ששררה במסדרונות הפקידות בשבועות האחרונים, בדסק החדשות שבקומה מעל האווירה תוססת יותר. משבר או לא, העבודה נמשכת. זאב חספר, עורך "היום שהיה" עם גיא זהר ובעל רזומה עשיר בעולם התקשורת, בקושי מרים את הראש מהמסך. "זה פס ייצור", הוא אומר, "בשמונה מגיע גיא ואנחנו ממשיכים לעבוד ביחד על הטקסטים. אני ישן מצוין", הוא מחייך, "למרות שבמיוחד בגילי, (55) יש את כל הסיבות לדאוג מחוסר פרנסה".

דפנה פרבר, 34, עוזרת עורך מהדורת החדשות, אומרת ספק בצחוק ספק ברצינות כי לה ייעדו את התפקיד של כיבוי השלטר ביום בו הערוץ ייסגר. "אני עד הרגע האחרון אלחם על כל אייטם מול ערוץ 2", מודיעה פרבר. גם כשהיו העובדים שרויים באי ודאות מוחלטת, מפיק החדשות הראשי יובל טרובינר שקד על חלוקת המשמרות בין המפיקים לשבוע שלאחר ה-28 לחודש, היום שבו אמור היה הזיכיון לפוג. "כולם כאן עובדים במרץ כי אני לא יכול להרשות לעצמי להיות בדיכאון. בתשע אני עולה לשידור".

לא שזה היה קל. טרובינר, בן 44, עובד בערוץ מיומו הראשון. כמפיק ראשי, הוא אחראי על עשרות עובדים: "בשבועות האחרונים ניהלתי שיחות עם עובדים שלי שהיו בחרדות איומות. היו אנשים שהתקשו לתפקד. יש לי צלם, שהוא אב לארבעה ילדים, והוא אומר לי בשבוע שעבר מה אני הולך לעשות? לעבוד בחממות? לצלם בחתונות? יש כאן כ-26 צלמים שהפרנסה בבית בעיקר על הכתפיים שלהם. ובתוך כל התחושות האלו אני צריך להמשיך להשיט את הספינה הענקית הזו - ועד לפני שבוע שטנו אל יעד לא ידוע".

הוא מתגורר במודיעין, נשוי ואב לשני ילדים, והוא הקפיא כל הוצאה כספית שהיא "מעבר לשוטף": נסיעה לחו"ל, או השתתפות בתחרות אופניים שעולה כסף. השבוע הביא עמו הקלה, אבל כזו ש"מלווה בהכרת המציאות שעדיין קשה. אנחנו עדיין עם המון סימני שאלה. ואני בטוח לא הולך לעשות מחר את הקניות של החיים שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו