בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ד"ר נתן דורסט - המרפא הפצוע

ממייסדי "עמך", 1930-2012

תגובות

נתן דורסט נולד בברלין וב-1938, בעקבות אירועי ליל הבדולח ברח ברגל להולנד עם אחותו הבכורה חנה. הוריו ושתי אחיות שנותרו מאחור, נרצחו על ידי הנאצים. את המלחמה העביר בהסתתרות במקומות מחבוא, שם גילה כיצד החרדה יכולה לשתק. "הצטופפנו בחנות סגורה כ-40 אנשים וחיכינו למשאית שתבוא לאסוף אותנו", סיפר לתלמידתו אלה הראל. "אין אף גרמני בחנות. מישהו אומר: ‘בואו נצא ונברח!' ואחר עונה: ‘לא! בטח הגרמנים עומדים מעברה השני של הדלת וממתינים שננסה לברוח ואז יירו בנו'. והוא ניצח. החרדה ניצחה. ואז, אחרי זמן מה נכנס קצין גרמני והתחיל לצרוח עלינו ‘איפה השומרים?' אני הייתי בן 12-13 וזה השאיר עלי חותם והשפיע על המשך החיים - ההבנה כיצד הפחד יכול לשתק. איך לא לתת לחרדה לעצור אדם מפעולה".

בתום המלחמה, והוא בן 15, התנער מהשיתוק בהצטרפו לארגון "תקוותנו", שסעד את ניצולי השואה בהולנד. הוא למד פסיכולוגיה והתחתן עם טושה, שילדה את משה ויאשה, שניהם נשאי סיסטיק פיברוזיס (CF). ב-1971 עלתה המשפחה לארץ. דורסט כיהן כנשיא האגודה הישראלית לפסיכותרפיה, והרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. כן פירסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל.

מול מחלת ילדיו לא הרים ידיים. הוא אירגן ערבי התרמה והיה לנשיא ארגון CF. בנו משה נפטר ב-1983, בגיל 23, ויאשה ב-1993, בגיל 30.

ער למצוקתם הנפשית של ניצולי השואה, המחמירה, הקים דורסט את עמותת "אלה", לסיוע לניצולי שואה יוצאי הולנד, וב-1987, עם מנפרד קלפטר ז"ל, הקים את "עמך", המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני. כן היה פעיל בהקמת ארגונים דומים בגרמניה, באוסטריה ובשווייץ.

באוזני עקיבא אלדר מ"הארץ" הוא מתח ביקורת על ההשקעה הגדולה במוזיאוני שואה: "נראה שבישראל, וגם בעולם, נהיה יותר חשוב להשקיע באבנים מאשר בלבבות", אמר. בהזדמנויות אחרות ציין כי ניצולים רבים מרגישים אי נוחות בשל החלוקה ל"ניצולים" ול"גיבורים". לדבריו, המוגדרים כ"ניצולים" מתקוממים על ההגדרה ואומרים לא פעם, כי מבחינתם, כל מי שהיה "שם", הגיע ארצה, השתקם והקים משפחה - הוא גיבור. הוא גם כיהן כסגן יו"ר עמותת "ילדות אבודה", שהוקמה באחרונה במטרה להשיג פיצוי הולם לילדים ששרדו את השואה.

אלון רון

ד"ר מרטין אורבך, המנהל הקליני הארצי של "עמך", אומר כי ד"ר דורסט המחיש את אמירתו של קארל גוסטב יונג על "המרפא הפצוע", שפצעי העבר שלו עצמו מסייעים לו לטפל במטופליו. אולם, מציין ד"ר אורבך, בחיבור עם השואה והמוות לא היה די, וד"ר דורסט היה גם מלא בחיוניות ובאהבת חיים. לפני שנה נפטרה מסרטן פרופ' אסתר שמידע, בתה של אחותו חנה (שבנה איס נפטר מסיסטיק פיברוזיס בשנת 2000). על קברה אמר דורסט לחנה: "במלחמה נותרנו רק שנינו, ועתה, 71 שנים אחר כך, שנינו איבדנו את ילדינו ושוב נותרנו לבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו