חוק ועדות הקבלה החדש במרכזן של שלוש עתירות

החוק נחקק לאחר שבעשורים האחרונים ניסו שופטי בג"ץ להתמודד עם שורת עתירות נגד ועדות קבלה, ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה

תומר זרחין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

החוק הידוע כ"חוק ועדות הקבלה" - שעומד בימים האלה במוקד שלוש עתירות ושנחקק לפני כשנה - קובע כי ליישובים בפריפריה יש את האפשרות לדחות מועמדים, בין היתר, על בסיס האפיון האמורפי של "חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה". החוק אף הסדיר הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים ובהרחבות קהילתיות של יישובים חקלאיים, והקנה להם סמכות רחבה להעניק או למנוע זכויות חכירה בקרקע ציבורית לצורכי מגורים. החוק החליף החלטות של מועצת מקרקעי ישראל ועיגן את סמכותם של יותר מ-300 יישובים קהילתיים וכפריים, שהוקמו בהם שכונות הרחבה על קרקעות ציבור, לערוך הליכי סינון. הוא מאפשר הליך סינון של ועדות קבלה רק ביישובים בנגב ובגליל, שבהם עד 400 משפחות.

החוק נחקק לאחר שבעשורים האחרונים ניסו שופטי בג"ץ להתמודד עם שורת עתירות נגד ועדות קבלה, ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה. פסק הדין בבג"ץ שבא בעקבות עתירת משפחת קעדאן - ביחד עם האגודה לזכויות האזרח - שנדחתה מהיישוב הקהילתי קציר, שכן היישוב לא קיבל ערבים, היה הדרמטי מכולם עד היום. בג"ץ קבע אז כי מדיניות הקמת יישובים ליהודים בלבד היא הפרה של עקרון השוויון ויוצרת אפליה פסולה. אלא שגם לאחר הקביעה ב-2000 כי המינהל לא רשאי להקצות קרקע לגוף שלישי שמפלה מועמדים מטעמי גזע ולאום, נדרשה למשפחה עוד עתירה למימוש זכותה לגור בקציר ובניית ביתם ביישוב החלה רק ב-2007.

במרוצת השנים הגישו משפחות נוספות שנדחו על ידי ועדות קבלה עתירות לבג"ץ, מבלי שהתקבל באף אחד מהם פסק דין עקרוני. באחד המקרים עתרו בני זוג יהודים על חיובם לעבור בדיקת אישיות לצורך קבלה ליישוב הקהילתי נוה זיו. במקרה אחר עתרו זוג אקדמאים ערבים שביקשו להתגורר בהרחבה של קיבוץ הסוללים וסורבו, שכן בתנאי הקבלה נכללו קריטריונים של שירות צבאי ויכולת להתקבל כחבר בהסתדרות הציונית העולמית. במקרה אחר סורב זוג אקדמאים ערבים שביקשו להתקבל ליישוב הקהילתי רקפת. האשה נדחתה בשל אי התאמה לחיים בקהילה ונטען עליה כי היא "אינדיבידואליסטית". את בעלה תיארו כ"חסר תחכום אישי". עתירתם לבג"ץ עדיין תלויה ועומדת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ