בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגיעה ביסודות הבית

ותרו על שירות צבאי, הינשאו בגיל 18, נהלו משק בית שבו רק אחד מבני הזוג עובד, והביאו לעולם הרבה ילדים. כך תהיו זכאים בוודאות לדיור בר השגה

20תגובות

לגלי המחאה ששטפו אותנו בשנה האחרונה, החל במחאת הקוטג' ומחאת הדיור וכלה במחאת האמהות והעגלות, מכנה משותף אחד: הרצון למסד שוויון אמיתי וצודק בין כלל אזרחי ישראל הדמוקרטית.

אם מגרדים רק במעט את השיח הכלכלי של רבבות המוחים, מגלים מתחתיו מצוקה אמיתית, דאגה כנה בגין אובדן הדרך הערכית של מדינת ישראל, ועלבון מכך שמי שתורם יותר מקבל פחות דווקא, ואילו המשתמטים נהנים מזכויות יתר. המאחד את כל המוחים הוא רצון משותף להכניס היגיון בשיגעון, ולהחזיר למוטב את הבית החומק מבין הידיים.

בשיח הכלכלי-החברתי משתלב גם עניין הקריטריונים לדיור בר-השגה, שנהפך לנושא בוער בשל העובדה שהוא מסמל את העמקת האי צדק החברתי. השינוי ששר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, מתהדר בו בכל הנוגע לזכאי הדיור המוזל על פי הקריטריונים הוא למראית עין בלבד. שכן אם קודם לכן ניתנה העדפה ברורה למשפחות ברוכות ילדים, הרי כעת המדינה מתכננת להעניק נקודות זיכוי גבוהות לדיור בר-השגה דווקא למשפחות שבהן רק אחד מבני הזוג עובד, לזוגות שנישאו בגיל מוקדם (ותק רב של שנות נישואין) ולמשפחות שבהן שלושה ילדים ויותר. מתברר שלא רק בצבא דרוש פז"ם, וככל שתהיו נשואים זמן רב יותר, כך יגבר הסיכוי שלכם להיות זכאים לדיור.

שירן גרנות

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הפרשנויות והטורים ישירות אליכם

זו אותה הגברת בשינוי אדרת, והמסר המשתמע חד וברור: התחתנו בגיל 18, ותרו על שירות צבאי, נהלו משק בית הסמוך על שולחן המדינה, ובו רק אחד מבני הזוג עובד, והביאו לעולם הרבה ילדים. כך תעלו בוודאות על המסלול הישיר לקבלת זכויות יתר במדינת ישראל.

לקריטריונים הישנים והחדשים כאחד יש משמעות אחת בלבד: תרמת פחות - קיבלת יותר. זוהי משוואה לא הגיונית בעליל, ובקבלתה הממשלה מאמצת קו בלתי שוויוני והרסני, המוביל לפגיעה חמורה בתחושת ההשתייכות של האזרחים הנאמנים של המדינה - אותם אזרחים שעובדים, תורמים, משרתים ומשלמים, והמדינה גומלת להם רעה תחת טובה. כבר עתה אנו משלמים על כך מחיר כבד, שרק יגדל בעתיד: אובדן המוטיווציה לתרום לקהילה, לחברה ולמדינה בכלל, אובדן האמון במוסדות המדינה, ירידה ברצון לשרת בצה"ל ולהשתתף בתהליך הדמוקרטי ועוד ועוד.

לנבחרי הציבור שלנו ניתן אמנם חופש פעולה, אך אין משמעות הדבר שזכותם לפעול בחוסר הגינות המסכנת את החוסן והעתיד של ישראל. המדינה הוקמה על בסיס של ערכים מכוננים של הקרבה, התנדבות וויתור על אינטרס אישי לטובת הכלל. כל אלה הולכים ונעלמים. צעירים רבים, שסיימו שירות צבאי מלא, שבחרו ללמוד באוניברסיטה והתחתנו בגיל 30 רחמנא ליצלן ולא בגיל 19, חשים כיום אבודים במדינה המפנה להם עורף. הם רואים כיצד למרות טענות שר הבינוי והשיכון כי דאגתו נתונה לשכבות החלשות, מתקבלים קריטריונים לדיור בר השגה הגורמים לאפליה בלתי נסבלת. מדובר במצב מסוכן. יסודות הבית הציוני עדיין חזקים, ראויים וערכיים. אך לא לעולם חוסן.

הכותב הוא ראש העיר רעננה ויו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו