בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפליטים בילו את סוף השבוע הסוער במטה מד"א

במגן דוד אדום קראו בפייסבוק על הבעיה ברגע האחרון, ונידבו את המטה ביד אליהו. "מה שעושים פה זו הגדולה של העם היהודי"

14תגובות

מותו מקור בגן לוינסקי של יונתן ברקאו, שעלה מאתיופיה, היה נורית האזהרה. אנשי קבוצת "מרק לוינסקי" ניסו לאתר למבקשי המקלט האפריקאים מחסה לסערת סוף השבוע. במגן דוד אדום קראו בפייסבוק על הבעיה ברגע האחרון, ונידבו את המטה ביד אליהו.

אתמול בבוקר השמש החליטה לחשוף את ניביה וכמה פליטים שיחקו בכדורסל. בפנים, עם טריינינגים אפורים חדשים ונעלי בית שעליהן לוגו מד"א, ישבו כמאה מבקשי מקלט, אכלו במבה וצפו בתכנית טלוויזיה על סודות הדוגמנות. "את לא היית מספיק אמיתית בתצלום", אמר אחד המנחים לדוגמנית מבוהלת.

גרמן, צעיר מאשדוד שהשתחרר מצה"ל לפני שלושה חודשים ולובש חולצה של חברת אבידר אבטחה, שוחח במסדרון עם אחמד עוסמן מחבל דרפור שבסודאן, שהגיע להתנדב ולתרגם. "על מה המלחמה בסודאן בעצם?", הוא שואל, ואחמד, כבר ארבע שנים בארץ, מספר על רצח העם. אחמד אומר שתוכניתו היא ללמוד חקלאות, כדי לחזור לארצו ולהביא את הטריקים. "אני רוצה שהישראלים והסודאנים יהיו חברים. תגיד למגן דוד תודה. ריגש איך הם חושבים על הבן אדם".

הדר כהן

כל האולמות, גם חדרי ההנהלה התמלאו מיטות שדה, אבל האווירה שלווה ומסודרת. הפליטים נראים בעיקר מרוטים. אצל חלק מהם הבדיקות גילו קליעים ישנים ופצעי דקירות שלא טופלו. באחד האולמות אני פוגש את טייגר, בחור משופם מדרפור. אני מתלהב מהשם, והוא אומר לי "זו חיה רצינית" וצוחק. "ישנו בגן ואמרו לנו לבוא", מספר טייגר, שסופר 38 יום לעלייתו. "פה אין גשם ויש הרבה אוכל. אכלנו עוף, שתינו פפסי. אנחנו עושים מקלחת פעמיים ביום, הייתי 13 יום בלי מקלחת". אני שואל על הדרך בסיני. "היה מאוד רע. ירו בנו, בנג בנג בנג". השיחה בינינו מעירה בחור רזה במיטה ליד, שחשבתי לריקה.

"זו הרגשת התעלות", אומר לי בחור ממד"א. "מה שעושים פה זו הגדולה של העם היהודי. היו כאן גם רשתות זרות". גרמן המאבטח נראה מבולבל אחרי השיחה עם אחמד. "גיליתי שהיה להם רצח עם. חשבתי שהם סתם הולכים בסודאן מכות אחד עם השני. תמיד הייתי נגדם, פעם ראשונה זה קרוב אלי. הם נחמדים לאללה".

מאבטח אחר, לא מסכים: "אם היינו נופלים, מי היה תומך בנו?". "זה כי ישראל רוצה להיראות יפה", מסביר גרמן. "בדוק, הכול פוליטיקה", אומר מאבטח ב'. "אני מאוד אנטי-פלסטיני", מסביר גרמן בזמן שהמתנדבת לינדה מציבה קופסאות חומוס קטנות על השולחנות. "חשבתי שהם טרוריסטים, מסריחים, אונסים. אני רואה שיש להם ראש".

הפליטים ממתינים בשלווה לארוחה שמחלקת לינדה במצקת: חמין, שניצלונים וחיטה. אלינור, אשתו של עובד מד"א, באה אמש למקום מתוך סקרנות ונתקעה. היא לקחה על עצמה לדאוג לפליטה היחידה במקום, שאחד מילדיה זקוק לניתוח אבל אין לזה כסף.

כשאני חוזר, על המדרגות גרמן יושב עם שני מאבטחים מחברת יבטח והם משווים את תנאי התשלום בחברות כוח האדם שלהם. הפליטים שותים מבקבוק מיץ אשכוליות סינתטי מדגם "טמפרי", ומוזגים לי. אחמד שואל את גרמן אם הוא ישראלי וגרמן מספר שנולד בקווקז. אחמד עובר מעברית לרוסית. הוא מספר שלמד רוסית מהחברים בעבודה וכשעבד כמחלק מגבות בבריכת מלון בים המלח השפה התגלתה כשימושית עם הלקוחות. הוא עזב את ערד אחרי שהיו שם הפגנות נגד זרים. הוא מדבר בעצב גם על הפגנה כזו בלוינסקי עם חברי כנסת. "ככה זה גזענות", אומר גרמן. "פעם שנאו רוסים, פעם תימנים, היום סודאנים". אני מזכיר לגרמן שעד היום שנא סודאנים. "פעם אמרתי על הסודאנים שימותו. אבל הם לא היו קרובים אלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו