בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנהלות בעייתית של רשות האוכלוסין

השופט בתשובה לעתירת מבקש מקלט: "המדינה מהמרת בחיי אדם"

רשות האוכלוסין וההגירה טענה בדיון בוועדת הפליטים כי תיתכן סכנה בגירוש מבקש המקלט לאתיופיה, בעוד בביהמ"ש טענה שיוכל לשוב לשם בבטחה

33תגובות

עתירה של מבקש מקלט מאריתריאה חושפת התנהלות בעייתית של רשות האוכלוסין וההגירה, המדברת בשני קולות בבואה להחליט, או להגן על החלטה, לגרשו למדינה העשויה לסכן את חייו. בבית המשפט טענה הרשות, שמבקש המקלט יוכל לשוב לאתיופיה בבטחה; אבל בדיוני ועדה לענייני פליטים הביעה עמדה הפוכה, וטענה שאינה יכולה לדעת מה קורה לאנשים כמותו עם נחיתתם במדינה זו, ושהיא אף יודעת שקיימת בה סכנה. שופט בית המשפט הגדיר את הטענות הסותרות "הימור בחיי אדם".

פראו אישו האגוס, המבקש מקלט בישראל, הוא יליד אריתריאה. בעקבות המלחמה נדדה משפחתו לאתיופיה ונרדפה שם. אמו, אחיו ואחותו נרצחו באתיופיה. הוא ברח עם אביו ואחיו השני לסודאן.

האגוס, בן 24, נכנס לישראל ב-2009. אחיו ואשתו ההרה, שהיו עמו, נורו ונהרגו קודם לכן בידי חיילים מצרים, והוא נפצע. עם כניסתו הוא נעצר והוחזק במעצר במתקן סהרונים ובגבעון במשך שנתיים. הוא טען, ודבק בטענתו, שהוא מאריתריאה, שאזרחיה זכאים להגנה מפני גירוש. ברשות האוכלוסין שבו וטענו שהוא אזרח אתיופיה, ושאפשר לגרשו מיד.

אלון רון

האגוס התבקש להמציא מסמכים שיתמכו בטענתו, ועשה כן. לבסוף הסכימו ברשות שהוא אכן נולד באריתריאה, אך דבקו בטענתם שהוא גם בעל אזרחות אתיופית, ושייך לקטגוריה המכונה ברשות "אתיופים ממוצא אריתראי", או "אתיופים מעורבים". ואולם נציג הקונסוליה האתיופית, שפגש בהאגוס בעודו במעצר, סירב לתת לו תעודת מעבר של המדינה, בטענה שאינו אזרח שלה.

במארס 2011 עתר האגוס לבית המשפט המחוזי בפחת תקוה, באמצעות עו"ד עמר שץ ויפתח כהן מעמותת "אנו פליטים", להכיר בו כאזרח אריתריאה. בדיון הראשון בתיק, ביולי 2011, טענה נציגת המדינה ש"ההחלטה בעניינו סבירה, שכן הוא לא עמד בנטל להוכיח שהוא אזרח אריתריאי".

ביחס לעתיד אנשים שהם "אתיופים מעורבים", כמו האגוס, המדינה הציגה עמדה חד משמעית בבית המשפט, וטענה ש"אין כל עדות לכך שרשויות אתיופיה הטרידו או הפלו אנשים אשר שהו באריתריאה או שמחשיבים עצמם בעלי מוצא אריתראי חלקי... אין כל חשש כי יהיה נתון בסכנה אם ישוב אליה".

אבל בדיוני הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שהתקיימו באותו חודש, היו נציגי המדינה הרבה פחות בטוחים בעצמם. הם טענו ש"יש קושי בקבלת תשובות מה קורה לאותם פליטים ששבים (לאתיופיה, דו"פ), מיד עם נחיתתם בשדה התעופה". עוד טענו בדיונים שאין בידי הרשות מידע מלא על מצב אנשים אלו באתיופיה.

רוית טופול, סגנית מנהל יחידת מבקשי מקלט ברשות, טענה בדיונים שקבוצת אנשים (ממוצא דומה להאגוס) קיבלו אשרות שהייה בישראל "על בסיס מוצא ולא על בסיס רדיפה", וציינה בחד משמעית שאתיופיה אינה בטוחה בשבילם.

לדברי עו"ד שץ, "הפרקליטות מסתירה מבית המשפט, שוב ושוב, את מה שהיא מגלה בדיונים פנימיים של ועדת הפליטים, שהפרוטוקולים שלהם נחשפו במקרה".

בדיון בתיק, שהתקיים בדצמבר 2011, סיכם השופט אברהם יעקב את מצב הדברים: "עמדת המדינה תמוהה בעיניי, בלשון במעטה, כאשר בטיעוניה עולה במפורש שאין ברצונה לברר את עניין הסכנה הזאת, ולמעשה מבקשת המדינה להמר בחיי אדם".

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "פראו אישו טוען שעזב את אתיופיה בשל מוצאו האריתריאי ועל כן הוערמו עליהם קשיים באתיופיה. נמצאו סתירות רבות בראיון שנערך עמו, ועל כן הוא נדחה. הוגשה עתירה בעניינו שבה הוחלט לשחררו בערבות, ולפי ההחלטה בעתירה, תעודת לידתו נשלחה לבדיקת גורמים רלוונטיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו