בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רגע לפני ההתפרצות

כבר שנים מתחננת חוה לפני הרשויות שידאגו לבנה - חולה נפש בן 35 הסובל מהתפרצויות אלימות - להוסטל שיקומי, אך לשווא. אני חוששת מאסון שיקרה, אומרת האם

6תגובות

חוה משוכנעת שבקרוב יקרה אסון. כדי לנסות למנוע אותו הוציאה מהבית את כל הסכינים והמכשירים שיכולים להפוך לנשק בידי בנה בן ה-35, רון (כל השמות בכתבה בדויים). כבר יותר מ-20 שנה היא מתמודדת בגבורה עם מחלת הנפש שלו, אבל בחודשים האחרונים היא מרגישה שחלה החמרה, ושאם לא יימצא פתרון בקרוב, עלולים להתרחש דברים נוראים.

המחלה פרצה כשרון היה בן 12. מאז הוא מסתגר בחדרו, מתקשה לתקשר עם הסביבה, צועק בקול רם גם באמצע הלילה ומאיים לעתים תכופות בהתאבדות. הוא גם מתקשה לטפל בעצמו, וחוה ובעלה נאלצים לרחוץ אותו ולסייע לו בפעולות הבסיסיות ביותר. לבני הזוג שלושה ילדים נוספים, שמטבע הדברים גם חייהם נהפכו לגיהנום בצל המחלה של האח.

חוה ובעלה בשנות ה-50 לחייהם. שניהם עובדים, ובו בזמן צריכים לדאוג לבן, שאינו יכול להישאר בלא השגחה. המעמסה קשה מנשוא. שנים ארוכות היא מתחננת לפני הרשויות שידאגו לבנה להוסטל שיקומי, שיאפשר שילוב של טיפול קוגניטיבי עם תרופות מתאימות, ויוכל לספק לו מחסה גם כשהיא ובעלה כבר לא יהיו מסוגלים לטפל בו.

עבדאללה שמא

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

היא פנתה לגורמי הרווחה בעיר מגוריה בצפון הארץ, פנתה ישירות לראש העיר, וכן להנהלת משרד הבריאות ולפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות. הפסיכיאטר המחוזי אמר שאין זה מתפקידו של משרד הבריאות לטפל והפנה אותה לגורמי הרווחה. ברווחה התעקשו, שהטיפול בנפגעי נפש הוא סמכותו הבלעדית של משרד הבריאות. תשובות דומות קיבלנו גם אנחנו כשביקשנו תגובה.

"אני לא מבינה למה זה כל כך מסובך", אומרת חוה. "הבן כלוא בבית, יש כל כך הרבה מסגרות בכל חלקי הארץ, ורק לו לא מצאו מסגרת מתאימה שתעזור לו. פסיכיאטר פרטי שהזמנתי איבחן אצלו מצב פסיכוטי מאניפורמי, עם רמת דריכות גבוהה העלולה להביא למעשה אובדני או לאלימות פיסית. המצב בבית בלתי נסבל, המשפחה מיואשת. מה עושים במצב כזה? תעזרו לי. אם לא יהיה שינוי, אני יודעת שיקרה משהו קשה ועצוב".

הפרעת האישיות של הבן גורמת לו לא אחת להתנהגות תוקפנית. במשרד הבריאות אמרו לחוה, שאם תגיש תלונה במשטרה יישלח פסיכיאטר לבדוק אותו, ורק אז, אם הוא ימליץ, יעניק להם המשרד את סל השיקום הנדרש, כולל קליטה בהוסטל.

חוה הגישה תלונה, אבל פסיכיאטר לא נשלח. במקום זאת זומן הבן לפני שופטת, והיא קבעה שהטיפול בו נופל בין כיסאות משרדי הממשלה, ולנוכח הקושי בטיפול שלחה אותו לתקופת מאסר בכלא, בתקווה שבפרק הזמן שישהה שם תימצא לו מסגרת טיפול מתאימה. אבל דבר לא קרה.

הסיפור של משפחתה של חוה הוא מסוג הסיפורים שאחר כך כותבים עליהם בעיתון שהכתובת היתה על הקיר. הגיע הזמן, שיקום סוף סוף איש המקצוע מקרב מקבלי ההחלטות ויעשה מעשה.

*

לפני שבועיים הובא כאן סיפורם של לילך ואייל גדול. מחלת הסרטן שממנה סבל אייל בעבר התפרצה בשנית, והדרך היחידה להשתלט עליה לפי המלצות האונקולוג פרופ' עופר מרימסקי, היא טיפול משולב באווסטין.

האווסטין נמצא בסל התרופות, אבל לא בהתוויה למחלה של אייל. קופת חולים מאוחדת סירבה לספק את התרופה, ובני הזוג גדול מוציאים בכל חודש יותר מ-32 אלף שקלים כדי לרכוש אותה.

המאבק בקופה נמשך עדיין, אולם בינתיים הסכימה חברת התרופות לספק לאייל אווסטין בחינם למשך חודש. אנחנו מקווים, שבינתיים בקופת החולים יתעשתו, יספקו את התרופה לפי הצורך, מצב הבריאות של אייל ישתפר והוא יוכל ליהנות בשלווה מבנו הבכור, האמור להיוולד בימים אלה ממש.

רוצה החזר? תמתין

במסגרת אחד מהסדרי הזכויות שסוכמו עם הרשות לזכויות ניצולי השואה באוצר נקבע, שהרשות תחזיר לניצולים הזכאים לכך מע"מ בעבור מוצרי חשמל שרכשו - מקרר, מזגן, טלוויזיה, מכונת כביסה, ואפילו דוד שמש. מדובר בתוכנית ראויה, שמטרתה להקל במקצת את החיים. אלא שכמו כל מה שקשור לזכויות הניצולים, תהליך קבלת ההטבה ארוך ומייגע.

ראשית, ההחזר ניתן רק אחת לעשר שנים, במקרה של דוד שמש אחת לשבע. "אני זכאי לסידור ההחזרים רק מאפריל 2010", אמר לנו ניצול השואה אורי שפילמן. "אני בן 73. ספק אם בעוד עשר שנים אהיה כאן כדי לבקש שוב החזר". עם זה אפשר עוד להשלים איכשהו. חמורה יותר היא ההתנהלות לקבלת אותו החזר.

שפילמן רכש שואב אבק וכיריים מערוץ הקניות. את החשבונית שלח לו הערוץ בדואר אלקטרוני, אלא שברשות לזכויות ניצולי השואה לא מוכנים לקבל חשבונית שנשלחה במייל. פניותיו הטלפוניות הרבות לערוץ הקניות לא נשאו פרי, וכדי לקבל טופס נאמן למקור נאלץ לבסוף להתייצב במשרדי הערוץ. אך גם לאחר ששלח את טופס הנכסף לרשות, לא תמו צרותיו.

תחילה דרשה ממנו הרשות למלא גם טופס הצהרה שהמסמך אותנטי, ולשולחו לאוצר. לאחר מכן קיבל ממנה שלושה מכתבים שונים, המתייחסים לבקשתו להחזר מע"מ. "אינני יודע מדוע הם מפצלים תכתובת", אומר שפיגלמן, "אולי כדי למנוע אבטלה סמויה, אלא שהזמן שחלף מאז הגשתי את בקשתי ארוך מדי. ניצולי השואה אינם אנשים צעירים, ואין להם זמן לכל כך הרבה התנהלות ותכתובת".

באחד המכתבים שקיבל שפילמן הוא נדרש להצהיר שהוא יודע שבקשתו בעקבות רכישת כיריים שוללת ממנו החזר ברכישת תנור אפייה. בשני נכתב, כי בקשתו התקבלה, ואילו השלישי עוסק בחשבונית של שואב האבק, וגם עליו הוא צריך להשיב בנפרד. כאילו אי אפשר לאחד את המסרים ולמנוע את הביורוקרטיה ובזבוז הזמן.

אגב, ההחזר בעבור רכישת הכיריים הוא 120 שקלים, ובעבור שואב האבק פחות מחצי מכך. גם למעט הזה שפילמן עדיין מחכה. והזמן שחולף? לו אין ערך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו