בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ סלל את הדרך לחוק טל חדש

העימות העיקרי בפסק הדין של בג"ץ בנושא חוק טל התגלע בין דורית ביניש ואשר גרוניס, סביב השאלה האם על ביהמ"ש העליון לשנות את המציאות החברתית

8תגובות

כמה זהיר הוא בג"ץ. לפני עשר שנים היה ברור לכל כי חוק טל יוצר הסדר לא שוויוני. למרות זאת, עשר שנים המתין בג"ץ, עד שהואיל לקבוע כי החוק אינו חוקתי. בגלל שהחוק נחקק כהוראת שעה, קבע בג"ץ כי לא ניתן יהיה להאריך אותו במתכונתו הנוכחית. בג"ץ אינו אוהב לבטל חוקים. גם עתה, המסר של נשיאת העליון הוא כי הפתרון טמון בהסכמה חברתית, לא בכפייה.

העימות העיקרי בפסק הדין התגלע בין הנשיאה היוצאת ביניש לבין הנשיא הנכנס אשר גרוניס. לעימות ביניהם כמה פנים. בפן אחד, השניים התנגשו זה בזה בשאלה אם יש לבית המשפט העליון תפקיד חברתי והאם מסוגלות החלטות משפטיות לשנות את המציאות החברתית. חוק טל ביקש במוצהר לשנות את המציאות החברתית ולהביא לשילובם של החרדים בצבא ובשוק העבודה.

עמדתו של גרוניס היא כי לבית המשפט אין יכולת להשפיע על תהליכים חברתיים. בדעת המיעוט שלו הוא קובל כי "ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט".

תומר אפלבאום

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

חמש פעמים מזכירים השופטים השונים את ההחלטה ההיסטורית של בית המשפט העליון האמריקאי בפרשת Brown v board of education שפסלה את חוקי ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר בארה"ב. האם פסק הדין ההוא הניע שינוי חברתי? ביניש, מרים נאור, אסתר חיות (שתי הנשיאות של בית המשפט העליון אחרי גרוניס) וגם אליקים רובינשטיין השיבו לגרוניס ולריבלין כי יש לבית המשפט תפקיד חברתי וכי גם אם תרומתו לשינוי מועטה ואיטית - היא חשובה וקיימת.

בפן נוסף, חלוקים ביניש וגרוניס בשאלה אם יש להתערב בחוק אשר אינו פוגע במיעוט אלא מעניק לו זכות יתר. בעניין זה חוזר גרוניס על עמדה שבעטיה זכה כנראה לתמיכת חברי הכנסת: לדעתו, יש להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב אך אין צורך להתערב בחוק שאינו פוגע במיעוט אלא מעניק לו זכות יתר.

ביניש דוחה עמדה זו ומזכירה שבמדינת ישראל קשה לדעת מהו באמת רצון הרוב כאשר החלטות הרוב בכנסת מושפעות מאילוצים פוליטיים. "אין זה סוד שבכל תולדות הטיפול בהסדר דחיית השירות, מדובר היה באילוץ קואליציוני בו הרוב מקבל את דין המיעוט, בין היתר, בשל אינטרסים פוליטיים קואליציוניים. קשה בנסיבות אלה להבחין מהו ביטוי לרצון הרוב ומהו אילוץ".

מתוך ביקורתה של ביניש ניתן לזהות את המתכון לחוק שיעבור את מבחן בג"ץ. בחוק החדש יידרשו אמות מידה למתן פטור משירות צבאי, יעדים לגיוס לצבא או להצטרפות לשירות אזרחי, מסגרות ביניים לבחינת התקדמות היישום וגם - עקרון חשוב - "קביעה המחייבת שירות משמעותי - מכל סוג שהוא - לכל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו