בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה

מה עשה הקצין הנאצי במזה"ת

תיקי חקירה של הביון הבריטי שנחשפו לאחרונה שופכים מעט אור על פרנץ וימר-למקט ששהה באזורנו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה

20תגובות

פרנץ וימר-למקט אהב את עברו. הוא השתלב בחוגים ניאו-נאציים, העניק ראיונות לעיתונאים, כתב זיכרונות ויכול היה לרוות רוב נחת כשהתגלה שאפילו הבריטים כינו אותו "לורנס איש ערב הגרמני". תיק וימר-למקט נמנה עם תיקי שירות הביטחון הבריטי, אם-איי-5, שנחשפו השבוע לעיון חוקרים בארכיון הלאומי של בריטניה. לפחות תכונה אחת חלק פרנץ איש ערב עם לורנס האגדי: גם הוא נטה לבלף.

כל מי שעסק במחקר היסטורי מכיר את הקושי להחליט מה מפוקפק יותר: דו"חות ביוגרפיים הגנוזים בתיקים של שירותי ביון, או אוטוביוגרפיות. ראיונות אוטוביוגרפיים לעיתונים הם לא פעם המפוקפקים ביותר.

פרנץ וימר-למקט נולד כנראה ב-1919. כבר בהיותו בן 15 התגייס לצבא הרייך השלישי. ככל שאפשר להבין מתיק האם-איי-5 ומזיכרונותיו של וימר-למקט, הוא היה מעורב בארגון המרד הפרו-נאצי של רשיד עלי אל-כילאני, שהתחולל בעיראק באפריל-מאי 1941. זמן מה לאחר מכן הציע לממונים עליו לארגן יחידת לוחמים ערבים ולהפעיל אותה בצפון אפריקה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

על פי גרסה אחת, משימתו היתה מודיעינית: לנסות ולברר מתי ינחתו צבאות הברית באירופה. על פי סיפורו, אנשיו לבשו מדי צבאות ארצות הברית ובריטניה, התיידדו עם שייחים מקומיים ובשלב מסוים התנפלו עליהם פתאום, רצחו אותם, אנסו את בנותיהם ונעלמו. כוונתם היתה להסית את האוכלוסייה נגד האמריקאים והבריטים, קודם שינחתו שם, וללבות שנאה נגדם. בשלב כלשהו נולדה האגדה שווימר-למקט הנהיג בצפון אפריקה 3,000 לוחמים ערבים - ומכאן כינויו.

המסמכים השמורים בתיקי אם-איי-5 מעידים ששירות הביטחון הבריטי החל להתעניין בו מינואר 1945. אז אולי היתה עוד משמעות למידע ששמעו אנשי השירות: אדם בשם אבו עלי מסר לקולונל וימר-למקט את שמו של איש קשר באחד הכפרים הערביים בארץ-ישראל. נראה שהקולונל הפעלתן לא הגיע עד כאן. בסוף המלחמה נפל בשבי הסובייטים; השנים הבאות עברו עליו במחנות הסגר בברית המועצות. ב-1955 שוחרר והורשה לחזור הביתה.

בדומה לנאצים בכירים אחרים התגלה פרנץ וימר-למקט כקשקשן לא קטן; הוא מצא אוזניים קשובות למעשיותיו. הפופולריות של כמה מאנשי האס-אס היא ממאפייני התרבות האירופית בשנות ה-50. כמה וכמה מהם מצאו שווקים גם לספרי הזיכרונות שחיברו. זה של וימר-למקט יצא לאור רק לפני שבע שנים. בין היתר מסופר בו שאדולף היטלר בעצמו הורה לווימר-למקט לשאת לאשה את בתו של סולטן מאוריטניה, כדי להקל על חדירתו לעולם הערבי. הוא ציית, כמובן, אלא שבאותה עת עוד היה בתול ומימיו לא ראה אשה עירומה ועל כן הורה הפיהרר להעביר אותו קורס מזורז במין בסיסי. לדברי וימר-למקט, אחד הערבים מאנשיו, מוחמד סעיד, היה לימים שר בממשלת אלג'יריה. נראה שקשרים מסוג זה סיייעו לו לקדם את עסקיו אחרי המלחמה.

התיק שנחשף השבוע מלמד ששירות הביטחון הבריטי הוסיף להתעניין בווימר-למקט בשנות ה-50. שירות הביטחון הספרדי, שפעל אז תחת משטרו של פרנקו, חשד שווימר-למקט הוא מרגל קומוניסטי מסוכן. בלונדון ביטלו את החשד: "הספרדים רואים סוכן סובייטי בכל מי שמחזיק ביד את השבועון (השמאלני) ‘ניו סטייטסמן'", כתב אחד מאנשי האם-איי-5 והוסיף: "וימר-למקט עוסק בהברחת נשק, עושה צרות ועובד כנראה בשביל המצרים".

ב-1956 תייק הארגון הבריטי כתבה שפורסמה בעיתון "אמפייר ניוז", ולפיה ישראל וגם כמה מדינות ערביות פנו אל קולונל האס-אס לשעבר וימר-למקט והציעו לו לעבוד בשירותן. למותר לציין שווימר-למקט עצמו היה המקור לידיעה; הוא דיבר עם העיתונאי אנטוני טרי, שהתמחה בראיונות עם פושעי מלחמה. לדבריו הוא התלבט: מן הסתם לא יעבוד בשביל היהודים, אמר. אחרי הכל, הוא היה ונשאר נאמן להיטלר.

tom.segev@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו