בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזירה הווירטואלית של האתיופים שמרדו בממסד

קשה להבין את ההתעוררות החדשה בקהילה האתיופית ללא הבלוג young ethiopian students התוקף את הגזענות הישראלית נגד הצבע השחור

24תגובות

קשה להבין את ההתעוררות החדשה בקהילה האתיופית ללא הבלוג young ethiopian students. המבקר בבלוג נכנס לעולם לא מוכר, שבו אלה שאינם אתיופים מכונים פרנג'ים - גלגול אתיופי לביטוי הערבי "פרנקים", שראשיתו בתיאור האירופים הצלבנים. הבלוג תוקף בשצף את הגזענות הישראלית נגד הצבע השחור ומתעמת עם הממסד האתיופי, על עמותותיו. המלחמה המעניינת ביותר שלו היא עם החוקרים הישראלים שמנסים להבין את האתיופים כאן כאילו היו חבורת שממיות בעלת מאפיינים ברורים. "אנתרופולוגיה פרנג'ית", הם קוראים לגישה הזו.

הניסיונות לראיין את העומדים מאחורי הבלוג המרתק הזה ארכו שנה. כותביו החליטו לא לשתף פעולה עם התקשורת, אותה הם מכנים "חזירית", אלא לבנות למהפכה שלהם תשתית רעיונית בלתי מתווכת. כעת הם הסכימו להתראיין לראשונה, אך סירבו להצטלם.

הבלוג, הפועל באמצעות אתר וורדפרס מאז פברואר 2010, הוא יוזמה של שבעה אקדמאים. ראשיתו בפורום יוצאי אתיופיה ב-ynet , שבו הסתבכו עם החוקרים המושמצים ונאלצו לנדוד. פורמט הבלוג העצמאי הוא אידאלי מבחינתם: לא עוד קריאה על הישראלים האתיופים דרך עיניים פרנג'יות בהירות, אלא שימוש בכלי תקשורת לא מצונזר.

אוליבייה פיטוסי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

הבלוג זכה השבוע לתהודה רבה, לאחר שמאמר שפורסם בו יצא נגד הצלם זיו קורן, אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונת עירום של אתיופית טובלת במקווה במחנה המעבר בגונדר. בשל הסיקור התקשורתי הנרחב, אותו פוסט היה הנקרא ביותר בבלוג. הצילום תואר בבלוג כאונס והמחנה בגונדר כ"מחנה ריכוז".

קבוצת כותבי הבלוג, הכוללת חמישה גברים ושלוש נשים, נמצאים בקצה הרדיקלי של הארגונים האתיופים, גם בקרב התנועות החדשות והצעירות. זו מעין גרסה כהה של תנועת "מצפן". הם נפגשים מדי פעם או מתקשרים באינטרנט. אחד מהם הוא חנניה ונדה, דוקטורנט לארכיאולוגיה אנתרופולוגית בן 39 מבאר שבע, ששינה את שמו ברוח המסורת האתיופית לאנניה וורדה אבגז. וורדה הוא שם אביו ואבגז הוא שם סבו. "אין אנתרופולוגיה רצינית עלינו", סיפר, "כותבים שאנחנו שרים רגאיי ושזו בעיה. מה עם הקיבוצניקים? זו בעיה שהם שומעים רגאיי? יש לחוקרים תפישות משונות על המיינד האתיופי. הם מבלבלים את המוח על תרבות שהם לא מכירים, ולמעשה הפכו את האתיופים לבעיה ובנו תוכניות שהפכו אותנו למשאב כלכלי". ונדה הוסיף כי הבלוג יצר שינוי בשיח והמציא שפת התייחסות חדשה. "בזכות הבלוג אנשים מרגישים שיש להם גב וגאווה", הדגיש.

זעם יהודי אתיופיה גואה עם כל פרסום על אפליה, והכתובת רשומה גם בבלוג. נראה שההפגנות האחרונות הן רק יריות האזהרה לקראת התפרצות אדירה. "ככל שהניכור מתגבר, הסכנה לאלימות גדלה", התריע ונדה. "המצב יוביל בסופו של דבר להתפרצות געשית".

כותב נוסף בבלוג הוא מלקמו נחשון זלקה, בן 33 הכופר בכך שיש מאפיין אחד משותף לקהילה האתיופית. "מדברים על קהילה אתיופית, אבל מה זה, ואיפה בכלל היא נמצאת?", תהה זלקה, "יש תפישה לפיה אנחנו גוש שאפשר לומר עליו משהו. יוצאי אתיופיה מאוד הטרוגניים, אין קשר בין מי שנולד פה למי שעלה בגיל 30. בתוכניות הלימוד עדיין מציעים לדבר אל האתיופים ב'רגישות תרבותית'. התוכניות האלה מתאימות לחמישה אחוזים מהאוכלוסייה לכל היותר. בטח לא לאבא שלי, שכבר 20 שנה כאן ועבר שינוי מנטלי. הם כנראה מדמיינים אישה שעלתה לפני יומיים עם הילד על הגב שלה. אלה קשקושים".

לזלקה סיפורים על השפלה וגזענות שהדפו אותו לפעילות בבלוג. הוא נזכר ביום שהמתין לראיון לקראת התואר השני, כאשר הסטודנט שהתראיין לפניו יצא מהחדר והפרופסור פתח את הדלת, חלף על פניו כאילו היה אוויר ושאל "מי מעוניין לבוא לראיון". "המטרה של הבלוג היא שאנשים פשוט יתחילו לחשוב", סיכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו