בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתובת אש

מאבקה של שכונת רמות בהתחרדות

שכונת רמות בירושלים מנסה להתנער מהתדמית המתחרדת שדבקה בה. שרשרת התנכלויות לשבט הצופים המקומי, שהסתיימה בהצתת המבנה, עלולה לגרום לתנועה לעזוב דווקא את השכונה שמנסה לשמש דגם לחיים משותפים של חרדים וחילונים

38תגובות

בלילה שבין שני לשלישי לפני שבועיים הוזעקו מכבי האש לשריפה בבניין שבט הצופים אריאל שבשכונת רמות בירושלים. חמישה צוותי כיבוי הגיעו לבניין, אבל זה היה מאוחד מדי - האש שרפה את הציוד שבפנים ואת קורות העץ שהחזיקו את הגג, והגג קרס פנימה. הערכת המשטרה וצוותי הכיבוי היא שמדובר בהצתה. אין זו הפעם הראשונה שגורמים אלמוניים מתנכלים לשבט הצופים. הערכה הרווחת בשכונה היא שמי שהצית את המבנה הם גורמים חרדיים קיצוניים, שמבקשים לסלק את השבט החילוני מהשכונה המתחרדת, אך עד עתה לא נעצר איש. אולם מה שלא עושה השריפה עושה הדמוגרפיה, ובהנהגת הצופים בירושלים שוקלים את המשך דרכו של השבט וייתכן שבשנת הלימודים הבאה הוא ייסגר בשל מחסור בחניכים.

פעילים חילוניים ודתיים לאומיים בשכונה מביעים תרעומת על כוונת הצופים לסגור את השבט. לטענתם, עזיבת השבט היא תקיעת מקל בגלגלי השכונה, שמנסה לצאת מתדמית השכונה "המתחרדת" לטובת תדמית של שכונה רב-גונית. דווקא על רקע ההקצנה במאבק בין חרדים לחילונים, רמות, טוענים פעילים בשכונה, יכולה להיות אב טיפוס לחיים משותפים.

בז'רגון הירושלמי רמות (רמות אלון בשמה המלא) היא מילה נרדפת ל"התחרדות". השכונה שנבנתה בשנות ה-70 כשכונה חילונית קלטה עוד ועוד משפחות חרדיות, על חשבון החילונים שעזבו בהמוניהם. עם השנים השכונה צמחה לשכונת ענק המאכלסת 49,000 תושבים. בממוצע, בכל שנה עזבו את השכונה 450 נפשות השייכות למגזר הכללי (חילוני ודתי לאומי). בבחירות המקומיות ב-2008 הצביעו 49.5 אחוז מתושבי רמות למועמד החילוני, ניר ברקת ו-50.5 אחוז למועמד החרדי, מאיר פרוש.

מיכל פתאל

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

התפישה בירושלים היא שהציבור החילוני בשכונה עמד לאבד את הרוב שלו והשכונה היתה בדרך להפוך לשכונה חרדית לגמרי. גם נתוני הרישום לבתי הספר התיישרו עם המגמה, כאשר כיתת א' בבית הספר החילוני בשכונה מנתה לפני שנתיים 19 תלמידים בלבד. אלא שבשנתיים האחרונות מצביעים ברמות על היפוך מגמה - בשנה האחרונה נקלטו בשכונה 70 משפחות חילוניות ודתיות לאומיות והשנה נפתחה כיתת א' חילונית עם 31 תלמידים.

התושבים החילוניים מצביעים על כך שלמרות ההתחרדות לא נסגרו כבישים ברמות, ומספרים שבשכונה פועלים בשבת גם מרכז ספורט ובריכת שחייה. בקניון החדש של השכונה אמנם אין תמונות של נשים מעורטלות, אבל יש תמונות של נשים ומוכרות חילוניות עומדות מאחורי הדלפקים. לטענת האופטימיים במחנה הפלורליסטי, רמות יכולה להציג דגם ייחודי של שכנות טובה בין חרדים לחילונים. הפסימיים יגידו שמדובר רק בפסק זמן עד לחידוש ההתחרדות של השכונה.

ההישג הגדול של תומכי החיים המשותפים היא ההחלטה לפצל את המינהל הקהילתי. המינהל הוא מעין "עירייה זוטא", שמעורבת בניהול השכונה, לצד העירייה. הפוליטיקאים החרדים ניהלו מלחמה נגד הפיצול. מינהל אחד, הבינו במחנה הפלורליסטי, משמעו מינהל חרדי, שכן יכולתם לגייס את המצביעים בבחירות למינהל תגבר בקלות על האדישות החילונית. לאחר מאבק ארוך הגיעו ראש העיר ברקת והנציגים החרדיים להסכם הפיצול ובעתיד יפעלו בשכונה שני מינהלים. התופעה המעניינת במאבק היתה שחלק מהציבור החרדי הצטרף למחנה התומך בפיצול. זו עדות, לכך שחלק גדול מהחרדים ברמות אינם עונים על הדימוי המקובל של קהילה קיצונית המבקשת להסתגר. "ההתחרדות נעצרה בגלל שתי סיבות - הציבור החילוני הבין שאין לו יותר לאן ללכת, והציבור החרדי הפך להיות פתוח יותר", אומר גורם בכיר בשכונה.

"רמות מתחרדת כבר 25 שנים", אומר זאב לנדנר, יו"ר המינהל הקהילתי בשכונה, "העובדות מוכיחות שכשיש ציבור שיודע לעמוד על עקרונותיו אפשר לעצור את התהליך וללמוד לחיות ביחד, זה העתיד של השכונה הזו, של העיר הזו ושל המדינה. הם חיים פה כי הם לא רוצים לחיות בשכונה חרדית", מוסיף לנדנר, "השאלה הרלוונטית היא לא כמה חרדים וכמה חילונים גרים בשכונה, אלא כמה רוצים שהשכונה תהיה שכונה פלורליסטית וכמה רוצים שכונה חרדית. בשאלה הזו אתה מגיע ל-85% מהתושבים שרוצים שכונה פלורליסטית, זה החישוב הנכון. אם המחיר של השארת רמות במצב הזה הוא שבר רפאלי לא תדגמן בבגד ים בחלון הראווה, אז אני מוכן לשלם את המחיר הזה. תבוא ותראה שבבתי הקפה יושבות נשים חרדיות בלבוש מודרני לצד נשים חילוניות, זה המיקס הנכון של החברה הישראלית".

"ברמות ישנה סיטואציה של 'שניים אוחזין'. הציבור החרדי והפלורליסטי הם בערך חצי-חצי, יש כאן פוטנציאל למאבקים או לחיים משותפים", אומר שמוליק חנוך, מנהל המינהל הקהילתי בשכונה. "החרדים למשל התלוננו על בריכת השחייה, שאין בה מספיק צניעות. ביקשו שנשים גדר, אז שתלנו גדר חיה. מבחינת האדם הלא דתי זה עוד ירוק, מבחינת האדם הדתי זה יותר צנוע. אפשר למצוא מתכון לחיים משותפים".

על הרקע הזה, הצתת מבנה הצופים והחשש מסגירת השבט מעיבה על העתיד שמשרטטים פרנסי השכונה. 31 שנים פועל שבט אריאל בשולי השכונה, בימיו היפים היו בו יותר מ-300 חניכים, אך התמעטות הציבור החילוני בשכונה הביאה לכך שכיום יש בו 70 חניכים בלבד. המצב הזה מביא את השבט אל סף הסגירה. "יש בעיה ידועה של התמעטות מספר החילונים ואיתם מספר החניכים בשבט. אנחנו בוחנים את כל האופציות, נשמח להשאיר את השבט ולהגדיל אותו. אופציית הסגירה נמצאת על השולחן כבר כמה שנים, אך בינתיים בחרנו להמשיך ולהפעיל את השבט", אומר ראש הנהגת הצופים בירושלים, דודו קרני. את הטענה כי עזיבת השבט תביא להאצת ההתחרדות בשכונה הוא דוחה, "המצב הדמוגרפי בשכונה הוא מצב נתון והיכולת שלנו להשפיע עליו היא לא רבה. אם לא יהיו חניכים לא נוכל להמשיך לפעול, אפילו אם נרצה מאוד".

"השיח צריך להשתנות בשני הצדדים", טוענת חברת מועצת עיריית ירושלים, רחל עזריה. "החרדים צריכים להבין שאין יותר כיבוש של שכונות והחילונים צריכים להפסיק לברוח. במקום זה צריך לקיים שיח על גבולות ברורים של חיים משותפים. מטרידה אותי העובדה שלא היתה שום תגובה על הצתת המבנה של הצופים. צריך לתפוס את הבן אדם שעשה זאת ולהבהיר שהצתה זה לא חלק מכללי המשחק".

שחר אילן, מנכ"ל ארגון חדו"ש (חופש דת ושוויון) ומומחה לחברה החרדית, אינו אופטימי למרות שהוא מבקש שלא לרפות את ידיהם של הפעילים החילוניים בשכונה. "אני מעולם לא נתקלתי במקום שהתחיל להתחרד ונוצר בו דו-קיום", אומר אילן, "התשובה אם זה אפשרי תלויה בסוג החרדים. יכול להיות מצב תיאורטי שבו חרדים מתונים יחיו בשלווה עם חילוניים ודתיים, הבעיה שבגלל הביקוש העצום לדיור חרדי ומשום שחרדים רוצים לגור יחד עם חרדים, נוצר ביקוש כל כך גדול שהחילונים לא יכולים להתחרות בו. הפתרון היחיד הוא בניית היצע דיור זול יותר במקום אחר".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה "עיריית ירושלים תמכה ותמשיך לתמוך בשבט הצופים ברמות כל עוד הוא יפעל בשכונה. ההחלטה על שני מינהלים היא חלק מהמדיניות לשמירה על המצב הקיים, שבו בפועל ישנם שני מינהלים קהילתיים לשני הציבורים הגדולים שמתגוררים בשכונה - החרדי והכללי".

מקרית יובל ועד גילה, נאבקים על פניה של ירושלים

הולדת ונוס - תמונתו של צייר הרנסנס סנדרו בוטיצ'לי, לצד תמונות קלאסיות אחרות של עירום נשי, צצו באחרונה על קירות בשכונת קרית יובל בירושלים. הרפרודוקציות של האמנים המפורסמים התפרסמו בכותרת "האדרת נשים". זו התשובה של הציבור החילוני לתופעת "הדרת הנשים" בעיר.

הקמפיין הלא חתום נועד להיות התשובה החילונית לתופעת הדרת הנשים ואין זה מקרי שהוא עלה דווקא בקרית יובל. השכונה הפכה בשנים האחרונות לסמל המאבק החילוני נגד ההתחרדות. בעקבות מעבר של כמה מאות משפחות חרדיות לשכונה, החל לפני כמה שנים ועד פעולה נמרץ במאבק נגד התופעה. זכורות במיוחד הפעולות לחיתוך חוטי העירוב שהוצבו בשכונה ללא היתר. החילונים גם נאבקו נגד פתיחת מוסדות חינוך חרדיים בשכונה.

המאבק הזה, לטענת הפעילים החילונים, נשא פרי וההתחרדות נעצרה. עדות לכך היא רשימות ההמתנה לבית הספר החילוני "הניסויי" שנפתח בשכונה, והביקוש לדירות גם על ידי חילונים. "קרית יובל אינה חרדית וגם לא מתחרדת", נכתב במייל הקבוצתי של ועד הפעולה בשבוע שעבר, "...בואו נפסיק להצדיק את הסטיגמה שיש לחרדים עלינו: ציבור קל דעת ונוח להשפעה שרק עושים לו 'פו' והוא כבר בורח לתל אביב".

המאבק בקרית יובל, שמשך תשומת לב רבה, השכיח את העובדה שבעשור האחרון צמחו קהילות חרדיות כמעט בכל שכונה חילונית בעיר - ביניהן גם שכונות חילוניות מובהקות כמו גילה ורחביה. אולם רבים, הן חילונים והן חרדים, מצביעים על כך שהחרדים שבוחרים להתיישב בשכונות החילוניות הם חרדים "אחרים", פתוחים יותר לחברה הכללית וביקורתיים כלפי החברה החרדית השמרנית.

רבים מהם הם חוזרים בתשובה, מצביעי ש"ס, חרדים "מודרנים" או עולים מארה"ב או צרפת. חלקם הגדול עובדים ונמצאים באינטראקציה עם החברה הכללית. הקהילות מחפשות כמה שירותים בסיסיים - כמו בית כנסת ובית ספר. אך מלבד זאת, לרוב הם מעדיפים את המגורים בשכונה החילונית ולא בהכרח רוצים לשנות את אופייה. מכאן שעתידה של ירושלים לא יהיה חלוקה נוקשה בין חרדים לחילונים, אלא חלוקה בין שכונות חרדיות מובהקות לבין שכונות פלורליסטיות שבהן חיים חילונים וחרדים יחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו