בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק הבטחת הכנסה

בג"ץ החליט צדק חברתי

"אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע", מלים אלו שכתב בעבר השופט בדימוס יצחק זמיר צוטטו אתמול בפסק הדין של דורית ביניש

6תגובות

"אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע", מלים אלו שכתב בעבר השופט בדימוס יצחק זמיר צוטטו אתמול בפסק הדין, אותו הקריאה הנשיאה היוצאת דורית ביניש - ואולי לראשונה הם קיבלו תוכן של ממש. פה אחד פסק בג"ץ כי הוראת החוק ששללה גמלת הבטחת הכנסה ממי שבבעלותו או בשימושו רכב, פוגעת בזכות לקיום בכבוד, ואינה חוקתית ודינה להתבטל.

בין העותרים היתה אם חד-הורית עם מוגבלות שמיעה, שהשתמשה כשלוש פעמים בחודש ברכב של הוריה לצרכים של טיפול בילדים ושל עבודה, ולכן נשללה ממנה הגמלה. היא וילדיה נותרו עם הכנסה של 1,841 לחודש. עותרת אחרת התגוררה ביישוב מרוחק, הנעדר תחבורה ציבורית, ונזקקה לרכב של אמה לצריכת מזון, בריאות וחינוך לבנה החולה. הגמלה נשללה ממנה באופן רטרואקטיבי והיא נדרשה לשלם לביטוח לאומי כ-114 אלף שקלים.

בבטלו את הוראת החוק, קבע בג"ץ כי ההסדר פוגע בזכות לקיום אנושי בכבוד משום שהוא קובע כלל קטגורי, שלפיו כל מי שבבעלותו או בשימושו כלי רכב לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה - בלי בחינה פרטנית אם אכן יש לו הכנסה בהיקף אשר יבטיח את זכותו למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות אליכם

פעמים רבות נמתחה ביקורת על בג"ץ, על כך ששיח זכויות האדם שהתפתח בו מזניח דווקא את האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה. על כך שהדיבורים על "כבוד האדם" עשויים להישמע למי שרעב ללחם - ובצדק - כמנוכרים מהמציאות שלו. אתמול נוצר הפתח לשינוי. אמנם פסק הדין הכיר בזכות לקיום אנושי מינימאלי בכבוד, ולא - כנדרש במשפט הבינלאומי - בזכות לתנאי חיים נאותים, אך הוא בכל זאת מהפכני: בג"ץ דחה את הטענה לפיה יש לתת לזכויות החברתיות מעמד שונה ונחות מזה של הזכויות האזרחיות והפוליטיות. "הפערים לכאורה בין הזכויות", כתבה ביניש, "הם בעיקרם תוצר של אבולוציה היסטורית, ולא של הבדלים ממשיים בין הזכויות עצמן".

אפשר היה להוסיף שהפערים הם גם תוצר של האידיאולוגיה של תפיסת הזכויות הליברלית, שהתפתחה באופן היסטורי כמגינה על האינטרסים של הבורגנות ולא על האינטרסים של העניים.

עד לפסק דין זה זכו הזכויות החברתיות למעמד של בן-חורג במשפט הישראלי. אמנם היה זה אהרן ברק שפסק לראשונה שהזכות לקיום מינימלי בכבוד היא חלק מהזכות החוקתית לכבוד, אך התפיסה של הזכות היתה כה צרה, שלא היה בה בכדי לסייע לזקוקים לה ביותר. על כך העיד פסק הדין מ-2005, בו דחה בג"ץ עתירה נגד קיצוץ קצבאות הבטחת הכנסה. עתה השליך מעליו בג"ץ את האבחנה בין סוגי הזכויות, והצביע על כך שכל סוגי הזכויות מטילות על המדינה הן חובות "עשה" והן חובות "אל תעשה": כך, למשל, הזכות לחופש הביטוי מטילה על המדינה חובה לאבטח הפגנות, כפי שפסק בג"ץ בעבר - גם אם הדבר כרוך בהקצאת משאבים.

תפיסת זכויות האדם, כפי שהתפתחה במאה ה-18 כחלק מהליברליזם הקלאסי, עסקה בהגנה על הפרט מפני כוחה של המדינה. הביקורת עליה ככזו שלא נותנת מענה לאי-שוויון כלכלי ולשאלות חלוקתיות, התעצמה במשך השנים והגיעה לשיאה בהכרזה האוניברסלית על זכויות אדם מ-1948, שלא הבחינה בין סוגי הזכויות השונים.

למעשה, כל הזכויות הן "חברתיות", שכן כולן עוסקות ביחסים בין הפרט לחברה וכולן מעלות שאלות של שוויון ונגישות למשאבים.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". אתמול פסק בג"ץ שהזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בלבו ובגרעינו של כבוד האדם. "אין כל פואטיקה בחיים בעוני ובמחסור", כתבה ביניש, "ללא תנאים חומריים מינימאליים, אין לאדם יכולת ליצור, לשאוף, לבחור את בחירותיו ולממש את חירויותיו". צריך, כמובן, להכיר במגבלות כוחו של המשפט להשיג שינוי חברתי בתחום זה, אבל היום אפשר לומר את הדברים הבאים: בקיץ האחרון דרש העם צדק חברתי. אתמול, הוא קיבלו מבג"ץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו