בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נהרס הצריף של קרית יובל, השריד האחרון למעברה בי-ם

המאבק על השימור לא נשא פרי: תוכנית להרחבת השכונה הביאה להריסת המבנה היחיד שנותר מהמעברה בית מזמיל

51תגובות

בספרו "בואי הרוח" מתאר הסופר חיים סבתו את מעברת "בית מזמיל" בשכונת קרית היובל בירושלים, שלידה גדל: "המעברה של בית מזמיל שגרנו לידה הייתה צריפי אזבסט מונחים על משטחי בטון מרובעים. חציים היו צבועים בתכלת, חציים בוורוד. בחורף היתה המעברה שקועה בבוץ. מי גשמים ירדו מן ההרים שהקיפו אותה ונתקבצו בתוכה. אבנים וקרשים היו פזורים בבוץ, והעולים החדשים היו מדלגים עליהם כדי להגיע לצריפים. כל צריף חולק לשתי דירות של שני חדרים. באו למעברה ממקנס, מפז, ממגדור, מרומניה ומהונגריה. מקום שבו שלומי ישראל שם צריך בית תפילה. ייחדו שני צריפים ותלו עליהם דמות מנורה. אחד לספרדים, אחד לאשכנזים". השבוע - בשל תוכנית להרחבת השכונה - נהרס הצריף האחרון מאותה המעברה, לאחר שניסיונות להצילו כשלו.

ותיקי ירושלים עדיין מכנים את האזור שעליו הוקמה שכונת קרית היובל בשם "בית מזמיל", על שם הכפר הפלסטיני הקטן ששכן במקום עד ל-1948. בתחילת שנות ה-50 הוקמה במקום מעברת עולים שירשה את שמו של הכפר. המעברה, אחת משתי הגדולות שהוקמו בירושלים, הייתה בנויה ממאות צריפי אסבסט, הידועים בשמם "אזבסטונים".

בשנות ה-60, עם הקמתם של השיכונים הגדולים בשכונה, הרסה המדינה את הצריפים. ההרס נועד למנוע מהתושבים, שלעתים לא היו מרוצים מהמעבר לשיכון, לשוב לצריפים.

משה פרידן / לע"מ

בשטח כיום נותרו רק רצפות הבטון שעליהן עמדו הצריפים, והעניקו לשטח שבין קרית יובל לעין כרם את השם "עמק האסבסטונים". שני צריפים בלבד שרדו כל השנים, סמוך לכביש היורד מקרית יובל.

על השטח בו היו הצריפים הכינה העירייה תוכנית בינוי גדולה להקמת 350 יחידות דיור. במסגרת התוכנית אושרה גם הריסת שני הצריפים.

בשבועות האחרונים ניסה מנהל המועצה לשימור אתרים בירושלים, איציק שוויקי, למנוע את הרס הצריפים, למען מורשת השכונה והעיר. ועדת השימור העירונית אף קיימה שני דיונים בעניין. אלא שמהנדס העיר קבע שלא ניתן לשמור על המבנים. במכתב שכתב מנהל אגף תכנון בעירייה, עופר גרידינגר, לוועדת השימור, נכתב כי "אמנם מדובר בפרק היסטורי חשוב בעיר ירושלים, אולם הצריף נמצא בשטח שבו אושרה תוכנית מורדות קרית יובל... נספחי התוכנית מנחים עבודות לפיתוח לרבות שינוי מפלסים אשר לא מאפשרים את שמירתו של המבנה הנדון".

אמיל סלמן

"עם שלא יודע את עברו, עתידו לוט בערפל", מזכיר שווקי את אמירתו של יגאל אלון, "המעברות הן חלק מהמאפיינים של התקופה ואנחנו צריכים לזכור את העבר הזה ולא רק את השכונות שיצאו מהחומות. הייתה לנו גם הזדמנות נדירה שכן אחד הצריפים היה בשטח המתוכנן להיות שטח ציבורי. אבל לא השכילו לשמור את זה".

ד"ר מרטין וייל, לשעבר מנכ"ל מוזיאון ישראל ותושב עין כרם, ניסה גם הוא לעורר את המערכות כדי למנוע את הריסת הצריפים. "המעברות היו חלק חשוב בהתפתחות של המדינה ואם שילמו הרבה כסף כדי לקנות חיקוי של ספינת מעפילים היה גם מקום לנסות ולשמר לפחות דוגמא אחת של בית מהמעברות", אמר. "חבל, זו החמצה".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "שני הצריפים המדוברים לא כלולים ברשימת השימור העירונית ובמקום קיימת תוכנית מאושרת לבנייה הכוללת את הריסת המבנים. בישיבת ועדת השימור שהתקיימה ב-6 בפברואר הציג נציג המועצה לשימור אתרים בקשה לשימור הצריפים, אולם אחד הצריפים כבר נהרס לפני הגשת הבקשה. צוות מקצועי באגף תכנון העיר ערך בדיקה ומצא כי לא ניתן לשמר את המבנים. הצריף השני נהרס בהתאם לתכניות, כמה ימים לאחר מכן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו