טלילה נשר

השכלתן האקדמית של נשות ישראל גבוהה מזו של גברים בכל אחד משלושת התארים הגבוהים, והגיעה בשנת 2010 לשיא של כמעט 60% מכלל הזכאים לתואר השני. ואולם, כאשר קידומן של נשים במעלה הסגל האקדמי עומד על הפרק, צונח ייצוגן של נשים באופן קיצוני, עד שבדרגה הבכירה ביותר - פרופסור מן המניין - עומד שיעורן על 15% בלבד. בסך הכל, רק 19% מהפרופסורים הן נשים.

ממחקר שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לציון יום האשה הבינלאומי, ומנתונים חדשים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), עולה כי שיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון בשנת 2010 היה 56.5%. בלימודי תואר שני עולה ייצוג הנשים ועומד על 58.5% ומספרן יורד לסביבות 50% בתארים המתקדמים יותר.

CORONA TIME - ועידת החינוך של TheMarker

מהנתונים עולה עוד כי מאז שנת 1980 גדל שיעור הסטודנטיות הלומדות לתואר ראשון ב-15% ולתואר שני ב-10%. שיעור הדוקטורנטיות קפץ מ-32% מכלל הלומדים לתואר שלישי ל-53% אשתקד. בשנת 1990 עבר שיעור הנשים מקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון ושני את רף 50%. בעשור האחרון לא חל שינוי ניכר בנתון זה.

אל מול הנתונים הגבוהים במספר הלומדות, עומד כאמור תת הייצוג שלהן בסגלים האקדמיים. למעשה, למעט מקצועות עזר רפואיים וחינוך, שיעור הנשים בכלל הסגל האקדמי הבכיר הוא נמוך מ-30%. בעוד ש-48% הן חברות הסגל בדרגת מרצה, רק 36% מכהנות כמרצות בכירות, 26% בלבד הן פרופסוריות חברות ורק 15% (210 נשים לעומת 1,293 גברים) מחזיקות בתפקיד הבכיר ביותר, פרופסור מן המניין. בהשוואה לייצוג נשים בסגלים האקדמיים במדינות האיחוד האירופי, מדורגת ישראל בתחתית הרשימה. נכון לשנת 2009 היו רק 26% נשים בכלל הסגל האקדמי בישראל, לעומת 38% בממוצע באירופה.

סטודנטיות במכללת לוינסקיצילום: תומר אפלבאום

גם במקצועות הלימוד יש הבדלים מגדריים מהותיים: כך, לדוגמה, נשים מהוות חלק קטן מאוד (12.5%) מכלל בעלי התואר השלישי בהנדסה. גם בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה ומדעי המחשב, הן מהוות פחות מ-25% מכלל בעלי התואר השלישי. לעומת זאת, במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים שיעור המחזיקות בתואר דוקטור גבוה מ-50%. שיעור המרצות בתחומים שיש בהם רוב גברי מובהק, נמוך משיעורן הממוצע באקדמיה.

בניסיון ראשון מסוגו לתקן את תת ייצוג הנשי בתפקידים שונים בסגלי האוניברסיטאות, אישרה באחרונה הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג הנחיות להתמודדות עם החסמים הניצבים לפני נשות האקדמיה. המסמך, שהגיע לידי "הארץ" (ראה ידיעה נפרדת), חובר על ידי צוות מיוחד בראשות יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, והוא יופץ בקרוב במוסדות להשכלה גבוהה.

לדברי יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ רונית תירוש, בחירת תחומי הלימוד משקפת בעיה חברתית ולא קוגניטיבית. "הפערים בין גברים לנשים במקצועות השונים באקדמיה מוכיחים כי מערכת החינוך חייבת לעודד בנות ללמוד מקצועות ריאליים כבר בבית הספר. בנות חוששות מתדמית 'החנונים" שמאפיינת את הלומדים מקצועות ריאליים, ומתרחקות מלימודים אלה דווקא בגיל שבו יש לאפקט החברתי השפעה גדולה".

לדברי תירוש, שכיהנה בעבר כמנכ"לית משרד החינוך, אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא הפרדה מגדרית בלימודי מדעים. לדבריה, פיילוט שנעשה בעניין בתקופת כהונתה "הצליח לגרום ליותר בנות להתקרב ללימודי המדעים ולהצליח".

לומדות יותר, מתקדמות פחות - לחצו להגדלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ