בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט הורה לקיבוצים לפנות את עמק הצבאים שבלב ירושלים

על פי החחלטה, הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים יפנו את השטח עד תחילת השנה הבאה. "נערער על ההחלטה"

24תגובות

בית משפט השלום בירושלים הורה לקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים לפנות את השטח הידוע כ"עמק הצבאים" בלב ירושלים, עד תחילת שנה הבאה. בית המשפט דחה את כל הטענות של הקיבוצים בעניין זכותם על הקרקע ופסק שעליהם לשלם למינהל מקרקעי ישראל הוצאות בסך 50 אלף שקלים.

עמק הצבאים נמסר לשני הקיבוצים לעיבוד בשנות ה-50 על ידי המדינה. בשנות ה-90 ניסו הקיבוצים לקדם את שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים ולקדם תוכנית בנייה גדולה בעמק. העמק, השטח הירוק הגדול ביותר במרכז ירושלים, שוכן בין שכונת קטמון לבין גבעת מרדכי וכביש בגין. עם סלילת הכבישים והבניינים סביבו נלכד בו עדר קטן של צבאים ומכאן שמו.

בזמן הדיונים על התוכנית התאגדו תושבי קטמון ושכונות נוספות עם ארגונים ירוקים, לקואליציה שנאבקה בבנייה במקום. לאחר כמה שנים נחלו התושבים ניצחון, שנחשב עד היום אחד החשובים של התנועה הירוקה בארץ. במקום בנייה קיבלה העירייה את תוכנית התושבים והחברה להגנת הטבע להקמת פארק פתוח, שבו יוכלו הצבאים להמשיך ולהתקיים.

דורון ניסים / רשות הטבע והגנים

אף שכל ניסיונות הקיבוצים לאשר תוכנית בינוי בעמק נדחו, הם המשיכו לטעון לבעלות על הקרקע. ב-2004 הגיש מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד יאיר שילה ממשרד כהן וילצ'יק וקימחי, תביעה נגד הקיבוצים לפנות את העמק. מנגד הגישו הקיבוצים תביעה נגד המינהל בדרישה להכיר בזכותם על הקרקע. הקיבוצים טענו שעומדת לזכותם "הבטחה מנהלית" משנות ה-50 לקבל את הקרקע בהחכרה לדורות. השופט עודד שחם דחה את הטענה. "התמונה העקבית, אפוא, היא כי המינהל הקפיד שלא ליתן כל הבטחה לעניין זכויות הנתבעים במקרקעין", כתב השופט, שקבע שעל הקיבוצים לפנות את העמק עד 1.1.2013. "אני שמח על ההחלטה, היא ראויה. השופט עשה עבודה מעולה", אמר עו"ד שילה.

עו"ד אבי מנצ'ל, המייצג את הקיבוצים, עדיין לא קיבל לידיו את פסק הדין, אך אתמול אמר כי "אם התוצאה אינה כפי שביקשנו, אנחנו נערער כמובן. הקיבוצים מחזיקים את הקרקע במשך 50 שנה. ביחד עם המינהל הם עשו תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע. אם בית המשפט זקוק ל-53 עמודים להסביר מדוע למדינה יש זכות בקרקע ולא לחוכר, סימן שלחוכר יש זכויות חזקות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו