בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הציור השבועי לנוסעי הרכבת

ג'קי, המאייר הנצחי של "הציור השבועי לילד", עורר השבוע זעם כשביקש מקוראי מדורו לחלץ פטיש מידיה ההרסניות של יו"ר ועד הרכבת

31תגובות

בימים רגילים, פינת "הציור השבועי לילד" של ג'קי תחובה לה בשקט כמימים ימימה בעמודים האחוריים של מוסף שבעה ימים של העיתון "ידיעות אחרונות". אבל בשישי האחרון, במקום אותו ציור חביב של ילד מגלריית הדמויות המוכרת של ג'קי - ילד שחיית המחמד שלו, כובע או חפץ אחר משלו מסתתרים אי שם בסבך הקווים - הכין המאייר הפתעה בדמות קריקטורה סמי-פוליטית. בציור המדובר התייחס ג'קי שלא כמנהגו לעניין אקטואלי: השבתת הרכבת על ידי יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, בניגוד לצו בית המשפט. התעוררה שערוריה זוטא.

בציור, דמותה הנלעגת של אדרעי משקיפה על הרכבת, הנראית קטנה ממנה. ומבחוץ ממתינים נוסעים תמהים. בטקסט מתחתיו כתוב: "יושבת ראש הוועד, בכעס רב, נטלה פטיש בניסיון לבלום ולמנוע מאזרחי המדינה את התנועה על פני המסילה. ציבור הנוסעים ניצב נדהם מול ההתנהגות המוזרה, כשלפתע נשמט הפטיש מידה. אתם מתבקשים למצאו ולהרחיקו מהגברת הזועמת, כך ששוב יוכל הציבור לנסוע ברכבת". פטיש בראש, מה שנקרא.

השבוע הוגשו תלונות של קוראים ושל ועד הרכבת למועצת העיתונות, על כך שהציור מסית נגד אדרעי. קצפם של המתלוננים יצא על ג'קי, על כך שגייס את הציור התמים והילדי לקריקטורה פוליטית.

יהושע ג'קסון, הוא ג'קי, מופתע. "ביסודי אני קריקטוריסט ואני משתמש בהומור", אמר ל"הארץ" השבוע. "הציור בנוי על דמויות קריקטוריות למרות שאני מצייר נאיבי. הפטיש הוא אלגוריה לכך שכשעוצרים רכבת זה פטיש. אבל לא במשמעות של פגיעה. כשאני יושב בבית ושומע בטלוויזיה וברדיו, לא תמיד אני יכול להמשיך לשתוק. הציור התפרסם לאחר שהמרו את פי השופטת", מסביר ג'קי את מניעיו, "הפגיעה באנשים, אותי זה הרגיז. אני לא מייצג אף צד. אבל אני שומע ששר התחבורה אומר שלא יפטר אף עובד, אני לא רואה שמאיימים על מקום העבודה, כמו בפרי הגליל למשל. ומצד שני, אני רואה אנשים עם דמעות, וילדים שלא יכולים לנסוע והרכבת נעולה, זה כואב לי".

לדברי ג'קסון, מי שבוחר להיות נבחר ציבור וקובע מדיניות, צריך לקחת בחשבון שיהיה נתון לביקורת ולהלעגה. "זה כמו בסיפור בגדי המלך החדשים. תמיד יהיה מישהו שיצעק המלך עירום", הוא אומר. וחוץ מזה, טוען ג'קסון, מה נטפלו אליו. בתוכנית "ארץ נהדרת" הדמות הקריקטוריסטית של אדרעי הרבה יותר נלעגת. לדבריו, "יש המון ילדים שרואים את זה, ולא שמעתי שהיו תלונות".

"זה ציור ככל ציור", הוא ממשיך. "עשיתי אותו כמו כל ציור אחר. אחד לאחד. לא בניתי אותו בצורה ‘אנטישמית'". הוא מתכוון לכך שתווי הפנים לא הוגחכו. והרי "כשמציירים את ביבי, עושים לו אף של פינוקיו. לציפי לבני מכופפים את האף".

הציור לילד מתפרסם באופן קבוע כבר כ-50 שנה באותה מתכונת פחות או יותר. זהו ציור על ילד שאיבד משהו, לעתים את אחד מבני משפחתו או שאבד בעצמו. מתחתיו טקסט נאיבי שקורא לילדים לעזור לדמויות למצוא את הנעלם ברקע הסבוך. לדברי ג'קסון, הוא מקבל פניות מקוראים המבקשים ממנו לשנות את שם המדור. "לא מזמן אשה מבוגרת בכיסא גלגלים אמרה לי בתום הרצאה שלי: ‘תקרא למדור הציור השבועי. אני וכל החברים שלי נהנים מהציור שלך ועברתי כבר את ה-90. אמרתי לה: אני מדבר אל הילד שבך".

ג'קי החל לצייר קריקטורות כשהיה חייל. הוא היה הצייר של להקת הנח"ל במחזור של אורי זוהר ואריק איינשטיין. ב-1957 השתתף בתחרות קריקטורות של ידיעות אחרונות וזכה במקום הראשון. כמה חודשים לפני השחרור קרא לו עורך 7 ימים אז, אהרון שמיר, וביקש ממנו לצייר לילדים באופן זמני, עד שציורים יתקבלו מהסינדיקט האירופי. "אני עושה את זה באופן זמני כבר 50 שנה", הוא צוחק בחביבות אופיינית לו.

ציור הרכבת אינו הפריצה הראשונה שלו לתחום הסאטירה. לפני כשנתיים, כשהתפוצצה פרשת המעטפות, צייר ג'קי ארבעה ילדים והסתיר מעטפה שהילדים התבקשו למצוא. מי שפענח את שמותיהם - אודי (אולמרט) מושיק (טלנסקי) שולי (זקן) ואורי (מסר), הבין את הביקורת המובלעת.

כבר בשנות ה-60, ציור שלו ובו זוג מתחבק בגן והחידה "איפה הירח?" הקפיץ עליו את מורי ישראל. לאחר כעשור, בתקופת חטיפות המטוסים, ג'קי צייר מטוס והקוראים התבקשו לחפש את המחבל. גם אז לא כולם אהבו את הציור. דומה שכל עשור, משהו מרגיז אותו. לפני כמה שנים הוא ביטא את כעסו על שוטרת שנתנה לו דו"ח, לדעתו שלא בצדק. שמה המלא התנוסס בציור, והמשטרה התלוננה לעיתון.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

המאייר מישל קישקה סבור שזאת מהומה על לא מהומה. "באופן מסורתי המשבצת של ג'קי תמימה. קריקטורה פוליטית היא לא המנדט שלו. והוא לרוב מתייחס לחיים בצורה מחוייכת. אבל קורא לא-תמים מבין לאורך השנים שהוא מנסה לעתים לדחוף עוד כמה דברים". קישקה מבין מאיפה צץ הקריקטוריסט החבוי בג'קי. "אני יכול להבין שהוא מרגיש לפעמים חנוק במשבצת של הקריקטוריסט הנחמד. ובאמת כל הסיפור עם הרכבת הוא מרגיז". לגבי הטענה על השתלטות על מרחב תמים, קישקה אומר ש"מי שחושב שילדים לא חשופים לפוליטיקה, לא יודע איפה הוא חי".

קישקה מוצא דימיון בין הסגנון של ג'קי על הסאטירה המרומזת בו שיוצאת לעתים לאור בצורה בוטה, ובין הקומיקס ‘פינאטס' על צ'רלי בראון וידידו סנופי של היוצר שולץ, העשוי בסגנון נאיבי וילדותי. "מה שקורה זה שמאייר מתחיל קריירה בגיל 30 ויוצר קומיקס משעשע וחביב. אבל כשהוא מתבגר, הוא מנסה לשלב עוד דברים. אתה לא יכול במשך קריירה וחיים שלמים של יצירה להישאר ניטרלי, ולפעמים האני שלך יוצא החוצה". לקישקה עצמו זה קרה בקומיקס "מיסטר טי" שפורסם בירחון הנוער "משהו". "בהתחלה אלה היו סתם הרפתקאות חמודות, ואחר כך בין השורות הכנסתי תוכן אחר", הוא אומר. במלחמת המפרץ כאשר כל התל-אביבים הואשמו על ידי צ'יץ' שהם בוגדים הוא צייר מופע בפארק שנחמן שי הוא הכוכב שלו, ואת צ'יץ' עומד בטיילת לבדו ורק זבל מסביבו, מקלל את התושבים שברחו. "אפילו שהבמה היתה לילדים, לא הגדרנו מה אסור ומה לא. ואף פעם לא הגבילו אותי". העורכת, הסופרת עופרה גלברט-אבני, התייחסה לילדים כאל אנשים חכמים. "זו פרשה שנופחה", אמר על הציור של ג'קי.

דן פתיר, אוצר תערוכות קומיקס וקריקטורות, מסכים. "אין קריקטורה שחפה מפוליטיקה. קריקטורה היא לא צעצוע", אומר פתיר. לדבריו באלפי מקרים חרגה קריקטורה מהתחום ההומוריסטי והיו נפגעים. "המתלוננים תמיד אינטרסנטים ומבקשים לפגוע בחופש הביטוי".

בהיסטוריה של הקריקטורות בארץ דוגמאות רבות לעירוב בין הפוליטי לילדי. זה בולט ביצירה המשותפת של הקריקטוריסט אריה נבון שצייר ולאה גולדברג שחרזה - "אורי מורי" ולאחר מכן "אורי כדורי". "הקומיקס נגע תמיד לחיים הציבוריים של המדינה", אומר פתיר. "אם היה מאבק עם הבריטים, הוא הוזכר. אני חונכתי על זה. המבוגרים לא חשבו שהם יכולים לחסוך את דעותיהם. הם הרגישו מחויבות ציבורית וחינוכית כלפי הילדים. לא תמיד הבנתי את המסר כילד והייתי שואל את ההורים".

אריה נבון ולאה גולדברג

בעבר לא היתה הפרדה כלל בין קריקטורה לקומיקס לילדים, שהיה גם הוא פוליטי - אומרת גלית גאון, אוצרת ראשית במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון. בשנים הראשונות של עיתונות הילדים הארץ-ישראלית (ב-1926 הופיע הגיליון הראשון של "דבר לילדים"), מי שעסק בציור לילדים היו קריקטוריסטים, לא מאיירים. הגישה לילדים היתה חינוכית וכבדת ראש לפיה "ילדים הם אנשים קטנים וצריך לחנך אותם", אומרת גאון.

ב-1936 הזמין עורך "דבר לילדים", יצחק יציב, את אריה נבון לפרסם מה שנקרא אז "סיפור מצויר לילדים". כך החל "אורי מורי". "משם והלאה מופיעים גיבורים שונים שהם גיבורים לילדים לכאורה, אך מאויירים בקו של קריקטורה", אומרת גאון. "אריה נבון ידע לצייר קריקטורות פוליטיות. והקומיקס מתייחס לנושאים אקטואליים שהם לחלוטין לא פוליטיקלי קורקט וכיום לא היו נחשבים לילדים".

הילדים בסיפורים צריכים לפתור בעיות שמטרידות את המדינה באותם ימים. אורי מורי פותר בעיות אוורור בתל אביב כשהוא מציב אנייה גדולה שהפרופלורים שלה משיבים רוח לעיר. הוא מייבש את החולה, פותר בעיות שהמדינה מתמודדת אתם. "זה נראה שאין מבוגר אחראי", אומרת גאון.

ב-1937 הגיבור הממשיך, אורי כדורי, רוצה לעלות לתל חי כשהדרך סגורה. הוא הולך על המפה ומגיע. ב-38', בקומיקס "עולם הפוך", מבקר הגיבור גדי גד בביבר. ומי בכלוב? חייל נאצי עם צלב קרס. ב-1942 מצייר נבון בקומיקס "אפרוח בלבול-מוח" אפרוחים שנקלעים לביצה עם תנינים שעליהם צלבי קרס. הילדים מתבקשים לצבוע את התנינים כך שצלבי הקרס יתכסו וייעלמו בצבע. "יש כאן שיעורים בציונות", אומרת גאון. "יש נאצים וצריך לנצח אותם. זו אמירה שמתייחסת למבוכה של המבוגרים ושדווקא הילד אולי יודע מה לעשות".

גם בשנים הבאות לא חסים על נשמות הילדים. אוריאל אופק מפרסם ב"דבר" קומיקס שגיבורו הוא סעדיה מרבדיה, שכיום לא היה עובר. פנחס שדה כותב ב"הארץ שלנו" בשם העט. א. אסיאל או יריב אמציה, וב-1960, בקומיקס "תגליתו הגורלית של ד"ר יוסף ק'" באיורה של אלישבע נדל, מספר על מדען אטום ישראלי שנחטף בידי רה"מ לוי אשכול ומביא לתפיסת היטלר.

רק בסוף שנות ה-70 נוצרה הפרדה, לצד פריחת ספרות הילדים. הם כבר לא נתפשו כמבוגרים קטנים, כי אם ילדים. הקומיקס הפסיק להתייחס לאקטואליה. ג'קי אם כן רק החזיר עטרה ליושנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו