בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קבורה אזרחית במרכז תעלה עשרות אלפי שקלים

בבית הקברות היחידי לחסרי דת לא נותר מקום. הוועדה המחוזית מעכבת מתן אישורים להרחבתו ומותחת ביקורת על התנהלות בית העלמין

29תגובות

בית העלמין היחיד במרכז הארץ המאפשר קבורה במימון המדינה לחסרי דת או כאלה שיהדותם מועמדת בספק ייאלץ בקרוב, ככל הנראה, להפסיק את פעילותו. הסיבה לכך נעוצה במחסור במקומות קבורה, בשל עיכוב באישור התוכנית להרחבתו. ללא חלופה, ייאלצו משפחות המתים לנדוד לבתי עלמין בדרום הארץ או בצפונה, או לחילופין לשלם מכספם על קבורה באחד מבתי העלמין הפרטיים, הגובים עשרות אלפי שקלים בעבור השירות.

המדינה מבטיחה לכל אזרח קבורה במימון הביטוח הלאומי ביישוב מגוריו, או סמוך אליו. יהודי, מוסלמי או נוצרי זכאים להיקבר בבתי העלמין המתאימים לפי דתם, מבלי שמשפחתם תידרש לשלם על הובלת הגופה, הטמנתה ועריכת הטקס. ואולם, מי שיהדותם מוטלת בספק או מוגדרים חסרי דת נופלים בין הכסאות ואינם יכולים להיקבר בבתי העלמין הרגילים. רק בתי עלמין בודדים בארץ מספקים להם שירותי קבורה.

מוטי מילרוד

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בית העלמין היחיד שמספק שירות כזה לתושבי גוש דן, השפלה ומישור החוף הדרומי הוא בית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר, ליד רחובות, שמפעילה חברת "מנוחה מכובדת". מדי שנה נקברים בו כ-400 איש, רובם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. בהתאם לחוק, משפחותיהם אינן נדרשות לשלם על השירות הבסיסי.

לאחר שמונה שנות פעילות, קבורים בו כיום בצפיפות יותר מ-3,000 איש, ויתרת מקומות הקבורה כמעט ואזלה.

על מנת להתגבר על מצוקת המקום, בנו באחרונה מפעיליו ללא היתר מבנה באורך 33 מטר, המספק כ-160 מקומות קבורה בארבע קומות. לדבריהם, הם לא יכלו לבקש היתר כלל, כיוון שבית העלמין כולו ממוקם על קרקע חקלאית. הם ציינו כי התוכנית לשינוי ייעוד הקרקע והסדרת הרחבתו, הכוללת גם סלילת כביש גישה חדש אליו ואל אזור התעשייה הצמוד, מתגלגלת בוועדות התכנון כבר שמונה שנים.

במבנה החדש נקברו כבר שני גלמודים, אך בהיעדר היתר בנייה הוציאה לו לפני כשבועיים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה צו הריסה. גם פנייה לבית המשפט לא סייעה למפעילי בית העלמין למנוע את ההריסה, והם חוששים שהיא תתבצע בימים הקרובים. לדבריהם, אם זה יקרה, יאזלו כל מקומות הקבורה בבית העלמין האזרחי בתוך שבועות ספורים.

ד"ר אריה אביר, ממפעילי בית העלמין, מודה כי הרחבתו היתה בעייתית, אך לדבריו הכל נעשה בידיעת ובתמיכת הרשויות. "הממסד הדתי תומך בנו כי אנחנו הגוי של שבת שלו. כולם העלימו עין. כולם התייחסו לזה כאילו התב"ע (תוכנית בניין עיר) קיימת וזה רק הליך פורמלי לאשר אותה", הוא מסביר. לדבריו, המחלוקת שעיכבה את אישור התכנית נבעה בכלל מהתנגדות החברה להגנת הטבע לסלילת הכביש החדש מחשש לפגיעה ברכסי כורכר. "אנחנו לא היינו צד בעניין", הבהיר.

מוטי מילרוד

לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה היתה לאורך הדרך ביקורת רבה על התנהלות מגישי התכנית. היא טענה כי מפעילי בית העלמין קבעו עובדות בשטח ורק אחר כך ביקשו להכשיר את המצב בדיעבד. למרות דברים אלו ועל אף דרישת הוועדה לבצע פעולות אכיפה נגד בית העלמין, איש לא מנע הקמה של שני מבנים אחרים לקבורה בקומות בשנים האחרונות.

אביר מדגיש כי החריגה בוצעה מחוסר ברירה. "הקבורה נמשכת, אי אפשר לעצור את המתים", הוא אמר וציין עם זאת כי מרגע קבלת הצו הפסיקו את הקבורה במבנה החדש. "אם הייתי קובר, הם לא היו יכולים להרוס אותו, כי להוציא אדם מקברו זה חילול המת". את המחיר, הוא אומר, תשלם אוכלוסיית חסרי הדת. "לא קל להם לשלם, הם לא אוליגרכים. יש פתרון והוא לא מפריע לאף אחד, אז למה הפרינציפ?", הוסיף.

לטענותיו הצטרפו גם יו"ר קיבוץ גבעת ברנר, צביקה רמות, וראש המועצה האזורית ברנר, מיקי עפר, שאמרו כי הדיונים בתוכנית נמשכים זמן רב מדי. "לטעמי הדבר הזה לא מוצדק", אמר עפר וציין כי בית העלמין נותן מענה לא רק לחסרי דת, אלא גם לתושבי המושבים בית אלעזרי, בניה וכפר גבתון, שבהם אין בתי עלמין. שלשום דנה הוועדה המחוזית בתוכנית פעם נוספת, ואולם פרוטוקול הישיבה טרם פורסם. לדברי עפר, הוועדה אישרה בישיבתה את התוכנית, אך במשרד הפנים הבהירו מנגד כי התוכנית טרם אושרה וכי עליה לעבור עדיין בחינה של גורמים משפטיים. לפי שעה, מוסיפים במשרד, אין כל מניעה לבצע את צו ההריסה.

במקביל הגישה לפני כשנה הוועדה המקומית שורקות, באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו"ד גדי טל, כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות נגד קיבוץ ברנר בגין שימוש חורג בקרקע חקלאית. דיון ראשון צפוי להתקיים במאי השנה. בוועדה מסבירים כי אינם יכולים להתעלם מעבירות על החוק, גם אם הדבר יוביל לפגיעה באוכלוסיית חסרי הדת. ולדברי משה הרשקוביץ, מנהל מחלקת הפיקוח בוועדה המקומית, הריסת המבנה החדש תצא לפועל בקרוב, עם קבלת אישור המשטרה. "למרות שאין תב"ע, הם ממשיכים לצפצף על הכל, קוברים ובונים - והחלטנו לשים לזה סוף", אמר, "אני צריך לאכוף את החוק".

כבר עתה מפנים בגבעת ברנר לקבורה בבתי עלמין נוספים שאינם גובים תשלום ממשפחות הנקברים - ואולם רחוקים בהרבה בעבור תושבי מרכז הארץ. האחד, בקיבוץ חצור שליד אשדוד, והשני בקיבוץ בחן שבעמק חפר. בשניהם מדווחים כי המקום אוזל במהרה. "יש לנו רק עוד כמה מקומות בודדים", מספר מנהל בית העלמין בחצור, פרוספר סלוק, שאומר כי עקב מצוקת המקום בגבעת ברנר גבר אצלם קצב הלוויות לאחרונה, ולפיכך יגיש בקרוב בקשה להרחיב את בית העלמין. "אם לא יאשרו לנו, נכריז על סגירה בתוך חודשיים-שלושה", אמר.

בקיבוץ בחן מספרים גם כן על עלייה במספר המשפחות המבקשות לקבור את יקיריהן בשטחו בחודשים האחרונים, אך זאת לדבריהם, גם כיוון שבית העלמין מציע קבורת שדה ולא בקומות. "אנשים מעדיפים לבוא קצת רחוק יותר ולקבל קבורת שדה", מעיד הרב אליהו עמאר, איש חברה קדישא האחראי על בית העלמין, ומציין כי גם אצלם "נותרו כמה עשרות מקומות בודדים". על הקושי לשכנע משפחות לקבור את יקיריהן בקומות מדווחים גם בגבעת ברנר.

לעומתם, בבית העלמין של עמותת "מנוחה נכונה" בבאר שבע, המאפשר גם הוא קבורה בלי תשלום, יש עוד מקום רב. "לנו אין בעיה של קרקע. אנחנו בנגב, כאן לא חסר. יש לנו בסך הכל כ-4,000 מקומות פנויים", אומר מוריס כלפון, מנכ"ל "מנוחה נכונה" באר שבע. בניגוד לאחרים, בית העלמין הזה אינו מאפשר קבורה רק לחסרי דת, אלא לכל אדם, בהתאם לרצונו ולאופן שבו מבקשת משפחתו לקבור אותו.

בתי עלמין אזרחיים קיימים בכמה מקומות נוספים, אך משרתים רק את האוכלוסייה המתגוררת ביישוב שבו הם נמצאים. תושבי יישובים אחרים נדרשים לשלם סכומים גבוהים על מנת להיקבר בהם. זמן קצר לאחר חקיקת החוק המקנה זכות לקבורה אזרחית חלופית לכל אדם בשנת 1996, החליטה הממשלה להקים ארבעה בתי עלמין אזוריים לקבורה אזרחית - באזור באר שבע, ירושלים, תל אביב וחיפה. למרות זאת, בתי עלמין כאלה לא קמו. התקנות מחייבות נכון להיום כל בית עלמין חדש להקצות שטח לקבורה אזרחית, אך הקרקעות מעטות ולכן גם החלטה זו אינה נותנת מענה למצוקת המקום.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי ההרחבות בגבעת ברנר בוצעו בניגוד לחוק. לדבריהם, היזמים הגישו לוועדה תוכנית בדיעבר, על מנת להכשיר את העבירות, לה התנגדה החברה להגנת הטבע בטענה שדרך העפר רחבה מאוד, לא מותאמת לבית העלמין ופוגעת בנוף ובגבעות הכורכר במקום. כן ציינו כי בתוכנית שהגישו היזמים נמצאו אי-דיוקים ורק עם הגשת התוכנית המעודכנת, התקיים דיון בנושא. הם הדגישו כי "עיקר השטח המיועד לפי התוכנית כבר נוצל לקבורה, ולפיכך לא נותר עוד מקום לבניית מבנה לקבורה רוויה", וכי צו ההריסה הוצא באחריות הרשות המקומית.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

הממשלה החליטה לאסור קבורה בקיבוצים, אך הכסף ממשיך לזרום

הקבורה בישראל היא עסק רווחי. על כך איש אינו חולק. המדינה מממנת את קבורתו של כל תושב, כאשר תמורת כל נקבר מעביר הביטוח הלאומי לנותן שירותי הקבורה סכום קבוע, בהתאם ליישוב, בין 4,000 ל-6,500 שקלים. סכום זה נועד לממן את הליך הקבורה - אך אינו כולל הוצאות נוספות, ובהן גם מצבה.

על פי חוק, מפעילי בתי העלמין אינם רשאים לגבות תשלום על ההליך הבסיסי. עם זאת, יש באפשרותם למכור שירותים אחרים, בהם העברת הגופה מעיר אחת לשנייה. כן ניתן לגבות תשלום תמורת רכישת חלקה בהיותו של אדם בחיים. אז, ניתנת לו על פי חוק האפשרות לרכוש חלקה רק ביישוב מגוריו או בבית העלמין האזורי. המשרד לשירותי דת מפרסם מחירים למכירת חלקות אלו לפי יישוב, הנעים בין 3,500 ל-13 אלף שקלים. בכמה בתי עלמין עירוניים ניתן לרכוש חלקה סגורה גם לאחר מותו של אדם, אם משפחתו מבקשת לקבור אותו לא ביישוב מגוריו.

קיבוצים, מושבים ויישובים חקלאיים רבים הציעו לקבור בתחומם גם את מי שלא התגורר בהם, תמורת תשלום נכבד. ממשלת שרון החליטה בשנת 2004 לשים סוף לתופעה ואסרה מכירה של חלקות קבר ביישובים חקלאיים. ההחלטה לא חיסלה את התופעה, אך בעקבותיה החל מינהל מקרקעי ישראל להיאבק בבתי עלמין אלו, והביטוח הלאומי אף דרש מהם להשיב כספים למשפחות. מאבק כזה הוביל בין השאר להקפאת פעילותו של בית העלמין בקיבוץ עינת, שהציע קודם לכן חלקה תמורת 26 אלף שקלים.

בדיקת "הארץ" מעלה כי עקב האיסור המפורש והלחץ של הרשויות, רוב הקיבוצים אינם מציעים עוד לקבור תמורת תשלום את מי שאינו תושב המקום. לחסרי דת מספר האפשרויות מצומצם עוד יותר, שכן בתי עלמין רבים אינם מסכימים לקבור אותם בשטחם. עם זאת, בבית העלמין בקרית ענבים הציעו אתמול לקבור חסר דת תמורת 36 אלף שקלים, לא כולל מצבה.

בבית העלמין של "מנוחה נכונה" בכפר סבא מוכנים לקבור חסרי דת חינם בחלקה מעורבת לבני כל הדתות, אך רק בקבורה זוגית. משמעות הדבר שאדם זר ייקבר מעל או מתחת לגופה. אם המשפחה מבקשת למנוע זאת, ניתנת לה האפשרות לקנות את החלקה המשלימה בכ-12 אלף שקלים, בהתאם למחירון המשרד לשירותי דת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו