בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת בנו רותנברג, מאחרוני הצלמים שתיעדו את טקס הכרזת העצמאות

רותנברג, בן 98 במותו, היה פרופסור לארכיאולוגיה והתמחה בחקר מדע הפקת הנחושת בעולם העתיק

6תגובות

הצלם והארכיאולוג, הפרופסור בנו רותנברג, מת אתמול בתל אביב. רותנברג, מחשובי הצלמים בארץ, היה אחרון צלמי הסטילס שנותר בחיים, מבין הצלמים שתיעדו את טקס הכרזת העצמאות ב-1948. הוא נחשב למייסד הצילום הצבאי בישראל. כארכיאולוג הוא נחשב למומחה עולמי לחקר המטלורגיה - מדע הפקת הנחושת בתקופות עתיקות. כמו כן, נחשב לאחד מחשובי החוקרים של מכרות תמנע.

רותנברג נולד ב-1914 למשפחת רבנים בפרנקפורט. הוא עלה ארצה ב-1933 ולמד מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-1936 התגייס להגנה ובהמשך שירת ביחידת המודיעין של חיל האוויר הבריטי.

בנו רותנברג, מתוך תערוכת "צולם ונרשם 1947 – 1957 " מוזיאון ארץ ישראל

חוקר הצילום גיא רז מספר בספרו "צלמי הארץ" כי בתחילת קריירת הצילום שלו הוא החל לטייל עם הצייר נחום גוטמן לגן החיות בתל אביב. ב-1947 אף הוציא ספר של צילומי חיות. במלחמת השחרור הוא שירת ביחידת הצילום הצבאית, בצמוד ליצחק שדה, מה שהפך אותו לאחד המתעדים החשובים של המלחמה. בין היתר, צילם רותנברג את דרך בורמה ואת הלוויית ההרוגים מגוש עציון.

לפני כארבע שנים הציג תערוכה מצילומיו במוזיאון ארץ ישראל, בשם "צולם ונרשם 1947-1957". בתערוכה הוצגו תמונות ממלחמת השחרור, בהן תמונות רבות של פליטים פלסטינים וכן תמונות מהמעברות ומהחורף הקשה של שנת 1951. "הוא לא החזיק מעצמו צלם, אבל היה מאבות הצילום העיתונאי בארץ", אומר עליו רז.

באמצע שנות ה-50 הוא החל לעסוק בארכיאולוגיה והתמחה בארכיאולוגיה של הנגב הדרומי וסיני. רותנברג היה זאב בודד בארכיאולוגיה הישראלית, והוא לא היה קשור לאף מוסד אקדמי, "בנו היה מוסד בפני עצמו", אומר עליו הד"ר אליעזר אורן, שעבד אתו בחפירות בנגב.

למרות זאת, רותנברג היה החופר החשוב ביותר של תמנע. הוא עמד במשך כ-50 שנה בראש משלחת המחקר של האזור. מחקריו עסקו רבות באופן הפקת הנחושת בימי קדם והוא היה מחלוצי התחום הזה בעולם. "הוא הקפיץ את מדע המטלורגיה בכמה מדרגות", אומר אורן. הוא פרסם גם ספר על המקדש המצרי שנמצא בתמנע מימי הפרעונים. החל מ-1971 הוא עמד בראש המכון לחקר מתכות בארכיאולוגיה עתיקה באוניברסיטת לונדון. לפני כחודש התקיים כנס לכבודו בפארק תמנע.

רותנברג פרסם מספר ספרים בהם: "צפונות הנגב, "תגליות סיני", "בעקבות מלכים ומורדים" ועוד. הוא גם פרסם מספר ספרי צילום וערך אחרים. רוב האוסף שלו נרכש לפני כמה שנים בידי האספן הפרטי צבי מיתר, הכולל כ-32 אלף תשלילים. חלק קטן מהארכיון שלו הועבר לגנזך המדינה. רותנברג התגורר בתל אביב והלוויתו תתקיים היום ב-2 וחצי בצהריים בבית העלמין ירקון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו