בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסור להישבר

איך אפשר לפרנס משפחה ולטפל בילד חולה סרטן במשכורת של 4,800 שקל? הקצבה מהביטוח הלאומי, והוויתור של הבנק על חוב עוזרים, אך אין בכך די

תגובות

בסיפור החיים של מילה סבטיאנוב יש את כל המרכיבים שיכולים לגרום לאדם להישבר, אבל לה אין את הפריווילגיה הזאת. אלוהים יודע מאיפה היא שואבת את הכוח. נניח לעובדה שכבר שנים היא נאלצת לגדל לבד את שני ילדיה, אחרי שבעלה נעלם, מותיר אחריו חובות אדירים (על מזונות אין מה לדבר); נעזוב את העובדה שהיא עובדת במשרה מלאה כעוזרת במטבח של מעון "צופיה" לבנות - תחנת קצה לנערות שאיבדו את הדרך - ומשתכרת תמורת עבודה פיסית קשה 4,800 שקל; נניח גם לדירת עמידר הקטנה והדולפת שבה מתגוררת המשפחה - הגיהנום של סבטיאנוב מתרכז עכשיו בבנה, נתן בן ה-16.

באוגוסט האחרון התגלה אצלו גידול סרטני במוח. למעשה סימני המחלה הופיעו כבר לפני כמה שנים אבל איש לא ידע לאבחן אותם. בתחילה היתה הידרדרות בשמיעה, אחר כך כאבי ראש חזקים והידרדרות בראייה, שהובילו לחוסר תיאבון ולמצב של תת תזונה. רק כשאובחן הסרטן החל לקבל את הטיפול המתאים. מאז אוגוסט עבר כבר חמישה ניתוחים ובמקביל הקרנות וטיפולי כימותרפיה, כשבמשך כל התקופה סירבו בביטוח הלאומי באופן תמוה להכיר במחלתו ולשלם קצבת נכות כפי שקובע החוק.

כרגע צפוי נתן לעבור השתלת מוח עצם וטיפולים רבים נוספים, הוא זקוק להשגחה צמודה שאמו אינה יכולה לספק לו משום שהוא חייבת לעבוד. בתה הגדולה נאלצה לעזוב את השירות הלאומי כדי להשגיח על אחיה, אבל הנטל הכלכלי הכרוך במחלה מסוג זה צובע את העתיד בצבעים קודרים מאוד. סבטיאנוב עובדת שעות נוספות, שבתות וחגים כדי לרכוש את התרופות ואת הציוד הנדרש, ובמקביל, החובות הולכים ותופחים.

אילן אסייג

אלא שבדיוק בנקודה הנמוכה ביותר הגיחה קרן אור. אחרי שסבטיאנוב פנתה אלינו דרך "קו הידידות" שמפעילה אתנו "הקרן לידידות לטובת אנשים שזקוקים לעזרה והכוונה", פנתה מנהלת הקו, רוני ליבנה, לביטוח הלאומי בשאלה מדוע לא מכירים במחלתו של נתן, אף שאמו הגישה את כל המסמכים הדרושים. עד מהרה הגיעה תשובה כמעט מתנצלת. מתברר שנתן זכאי גם זכאי לקצבה, והוא אכן החל לקבלה אחרי הפנייה של ליבנה - 2,416 שקלים לחודש עד מאי בינתיים, ואפילו כמה חודשים רטרואקטיבית. זה לא יכול לממן את כל מה שהוא צריך, אבל מדובר במחצית מהשכר של סבטיאנוב ואין ספק שיש בזה כדי להקל.

ואז קרה הדבר המעודד ביותר. לאחר שבית המשפט קבע שסבטיאנוב תוכל להחזיר את חובה לבנק דיסקונט, שתפח ל-90 אלף שקלים בתשלומים של 300 שקלים לחודש - הודיעו לה בחודשים האחרונים שהתשלום גדל ל-500 שקלים בחודש. ליבנה פנתה לדיסקונט וביקשה להשאיר את התשלומים בגובה של 300 שקלים בחודש. למרבה ההפתעה חזרה אליה דוברת בנק דיסקונט, שרית וייס, עם הודעה שהבנק החליט לוותר על 80 אלף שקלים מהחוב, תספורת שאנחנו לא רגילים לראות במצבים כאלה. התנאי היחיד הוא שאת היתרה, כ-9,000 שקלים, תשיב סבטיאנוב במזומן. לסבטיאנוב אין אפשרות להחזיר סכום כזה בבת אחת, ובבנק הסכימו להמתין, אלא שכאן התגייסו אנשי הקרן לידידות וסייעו לה לגייס את הכסף.

אלא שגם אחרי הנס האנושי הזה חייה של משפחת סבטיאנוב אינם פשוטים. סבטיאנוב קוראת לחיים האלה "בור בלי אפשרות מילוט". היא עדיין זקוקה לכל עזרה אפשרית. את מעט הרהיטים שיש בבית הם קיבלו משכנים, אפילו כדי לשלם את חשבון החשמל צריך כמעט לקבץ נדבות. בדירה פושים רטיבות ועובש, מה שאינו תורם לבריאותו של נתן. בעמידר הבטיחו לטפל, אבל כנראה שנסים לא מגיעים ברצף, ועד עתה לא עשו דבר.

בגלל 15 שקל

הנה היגיון נוסח משרד האוצר: ניצול שואה, שמו שמור במערכת, הוכר על ידי ה"רשות לזכויות ניצולי השואה" באוצר כ"ניצול נזקק" - זה השם הפוגעני שבחרו לכנות בו את הקבוצה הזאת. המשמעות היא שלבד מקצבת זיקנה אין לו הכנסה נוספת, הוא מוכר כמי שחי מתחת לקו העוני ולכן זכאי לתוספת לקצבת השואה שלו - 2,445 שקלים נוספים כדי לחיות בכבוד.

אלא שאותו אדם הגיע לגיל 80, ולכן אותו משרד אוצר הוסיף לקצבת הזיקנה שלו 82 שקלים, עדכון קצבה הקבוע בחוק. בעקבות זאת עבר האיש את המכסה המתירה להכיר בו כבנזקק ב-15 שקלים שלמים. או אז קם בשלישית אותו משרד אוצר ושלל ממנו את ההכרה ואת התוספת לקצבה.

במלים אחרות, עדכון קצבת הזיקנה ב-82 שקל הוביל ל"ענישה" - שלילת 2,445 שקלים. בקליניקה לזכויות ניצולי השואה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, בניהולו של עו"ד יוסי חיות, ניסו לטפל בסיפורו של הקשיש שאינו היחיד כמובן, ומשלא הצליחו להביס את החוק היבש החליטו לשנותו. בהתאם לכך התכנסה אתמול ועדת הכספים לדון בסוגיה הזאת, כלומר בתיקון ל"חוק נכי רדיפות הנאצים", שיאפשר לא לקזז יותר את הקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי למי שמקבלים קצבה מהאוצר על היותם "ניצולי שואה נזקקים".

על הצעת התיקון חתומים חברי הכנסת שי חרמש, יואל חסון ושלי יחימוביץ. למרות נחישותו של יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ונוכחותם המרשימה של לא מעט ארגונים הפועלים למען קשישים וניצולי שואה, לא נתקבלה החלטה קונקרטית. כרגע הוטל על האוצר לגבש פשרה, ואם זו לא תהיה מספקת יעלה הנושא להצבעה במליאה. בינתיים ניתן להתנחם בהחלטה שכן התקבלה, תיקון לחוק שהציע ח"כ זאב ביילסקי ועל פיו יוחלפו המונחים המשפילים (כך ביילסקי) "נזקק" ו"נצרך" במכובדים יותר. אמרו אם כן מעתה: "זכאי לתגמול לפי הכנסה" ו"זכאי לתגמול מוגדל על פי הכנסה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו