בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשרות אלפים ליוו למנוחות את האדמו"ר מוויז'ניץ

מותו של רבי משה יהושע הגר, שנפטר שלשום בגיל 95 אחרי ארבעים שנה כאדמו"ר, מסמן את השלמת תהליך הפילוג בחסידות השנייה בישראל

38תגובות

רבבות חסידים ליוו אתמול למנוחות בבני ברק את אחד מזקני המנהיגים החרדים, האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. האדמו"ר, ששימש כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה דמות מפתח בעולם החרדי, נפטר שלשום בלילה בגיל 95 לאחר מאבק ארוך במחלות שונות.

כל צמרת העולם הרבני האשכנזי השתתפה בהלוויה, בהם הרב אהרן לייב שטיינמן הליטאי, האדמו"ר מגור ושלושת חתני הרבי מוויז'ניץ הנשואים לבנותיו - האדמו"רים מסאטמר וסקוויר (שבאו בטיסה מארה"ב יחד עם חסידים רבים) ובעלז. ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לח"כ מנחם אליעזר מוזס, נציג החסידות, להביע צער, ואילו יו"ר הכנסת ראובן ריבלין נשא במליאה דברים לזכר האדמו"ר, אותו כינה "מנהיג דגול" ו"צדיק".

הסתלקותו נותנת את האות להשלמת הפילוג בקהילה הוותיקה שמקורה ברומניה והיתה לחסידות השנייה בגודלה בישראל עם למעלה מ-5,000 משפחות גדולות (ועוד כ-2,000 בחו"ל): מאבק הירושה שהחל עוד בימיו מסתיים בפרידה סופית בין בניו - הבכור רבי ישראל הגר והצעיר רבי מנחם מנדל הגר. שניהם הוכתרו אתמול כאדמו"רים על שתי קהילות נפרדות שקיבלו זה כבר את מרותם. חלק הארי של החסידים, כמו רוב הנכסים הפיננסיים והפוליטיים (הנציג בכנסת ותשעה נציגים בעיריות), הלכו בעקבות רבי ישראל, שנחשב שמרן בסוגיות דתיות וציבוריות כמו צניעות ושימוש בטכנולוגיה.

מסע ההלוויה נערך על פני קרית ויז'ניץ, השכונה הבני-ברקית שנוסדה לאחר קום המדינה כדי לקלוט את החסידות המתפתחת, שנטשה את בסיסה הקודם ברחוב לילינבלום בתל אביב. הקריה הוקמה בידי אביו האדמו"ר, רבי חיים מאיר הגר, אבל רבי משה יהושע הגר, שירש את מקומו ב-1972, היה זה שפיתח את השכונה ואת החסידות והפך אותה לציר מרכזי בעולם החרדי. השיכון הזה ידע דרמות גדולות, בכללן גירושו המפתיע לפני כ-30 שנה של הבכור רבי ישראל, סימון הצעיר כיורש העצר, ולבסוף הפיכת חצר נוספת, ב-2002, שבה הוחזר הבכור מהגלות בארה"ב ובעקבותיה הוא ביסס את מנהיגותו.

בשנים האחרונות, אחרי תסיסה פנימית גדולה, נרגעו הרוחות והאחים התייצבו אתמול בהלוויה זה לצד זה. שניהם קבעו יחד את סידורי ההלוויה והאבל: את ימי ה"שבעה" הם יחלקו בין ישיבה בצוותא ובין ישיבה איש-איש בקרב קהילתו. עם זאת, רבבות חסידים ברחבי העולם דרוכים לקראת פתיחת הצוואה, שמא תיפתר בה החידה במי מהבנים ראה האדמו"ר את ממשיכו, ומי מהם יזכה בסמלי החסידות כמו למשל חלוק "קיטל" לתפילות הימים הנוראים, שעובר בין ראשי השושלת זה כ-250 שנה.

לפי החלטת דייני החסידות, כל חסיד מגיל 13 ומעלה ערך במעמד ההלוויה "קריעה" בבגדו ובירך "ברוך דיין האמת". חסידים פרצו בבכי, סיפרו על תחושות יתמות, אבל הצעירים מביניהם לא הכירו את דמות האדמו"ר בשל מצבו הבריאותי בעשור האחרון. המנהיג שלקה באלצהיימר אמנם הובא לאירועים ו"טישים", גם בפורים האחרון, וחסידים הורשו להיכנס לחדרו כדי להתברך, אבל התקשורת עמו היתה מינימלית.

עד שחלה משקלו בעולם החרדי הרחב היה גדול, בראש ובראשונה בעקבות תרומתו לשיקום החסידות בדור שלאחר השואה, וגם כאשר ויז'ניץ התעצמה, גם הודות לקשרי נישואין עם החסידויות החשובות ביותר. לדברי שלמה רוזנשטיין, נציג הרבי במועצת העיר ירושלים, "הוא הגיע לתל אביב עם אביו ועם עוד ארבעה חסידים, והיום יש בכל העולם עשרות אלפי חסידים, עם קהילות גדולות בתשעה ערים ויישובים בישראל, עם נציגות בכנסת וברשויות מקומיות, ועם כמעט 70 מוסדות חינוך".

נסיקת הקהילה הביאה אותו לנשיאות מועצת גדולי התורה, אבל גם שם לא תמיד התנהלו הדברים על מי מנוחות. בסוף שנות ה-80 הוא ניהל התכתשות עם המנהיג הליטאי המנוח הרב אליעזר מנחם שך, מה שתרם לפילוג בין הליטאים לחסידים. הרבי יצא בין השאר להגנת חב"ד, שהרב שך ניהל נגדה מלחמת חורמה. "הוא היה שייך לדור שבו הדברים נאמרו תמיד בנחרצות, גם בזירה החרדית וגם מול החילוניות בתקופה שהחיכוך איתה היה גדול", כך סיפר שלמה רוזנשטיין. לפי ארכיון "הארץ", בנאום שנשא האדמו"ר ב-1993 הוא תלה את הבעיות הביטחוניות במדינה במצב הרוחני בישראל: "כאשר מחנכים יהודים לרצח ולגזל הרי שאין לצפות ליותר מזה", אמר. הוא היה מהמנהיגים החרדים הראשונים שצידדו בקווי אוטובוס שבהם גברים ונשים יושבים בנפרד.

אבל ויז'ניץ גם התאפיינה בפתיחות, וב"טישים" שערך האדמו"ר התארחו באופן קבוע אורחים חילונים (שלא לדבר על הפופולריות של מאפיית ויז'ניץ בבני ברק בקרב מגזרים מגוונים). לדברי הרב הראשי לתל אביב, הרב ישראל מאיר לאו, קרוב משפחה של האדמו"ר, מנהיגותו התאפיינה תמיד ב"מתינות ואווירה של אהבת ישראל". הוא סיפר, כי כשאחות האדמו"ר נטשה את החסידות, ובמשך תקופה חיה בקיבוץ חילוני, "הרבי לא דחה אותה. כלפי חוץ הוא לא הביע דעה על החילונים, וכלפי פנים הוא דגל בדרכי נועם".

אתמול, בשעות שקדמו להלוויה, היו חסידים שנכנסו אל חלקת הקבר שנחפרה בבית העלמין זיכרון מאיר, זאת בעקבות אמונות ו"סגולות" שונות. היו חסידים שהשליכו "קוויטלך" (פתקים ועליהם רשומים שמות לברכה) אל תוך הבור הריק כדי שגופת הרבי תונח מעליהם, היו שממש נכנסו פנימה בגופם אל תוך הקבר הפנוי, בתקווה כי כך תדבקנה בהם זכויותיו של הצדיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו