בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מייסד אלת"א

פלטיאל מקלף, טייס, תעשיין, 1924-2012

תגובות

פלטיאל מקלף היה מסיים כנראה את חייו בגיל חמש ומעולם לא טס בחיל האוויר ומקים תעשייה מפוארת, לולא החליטו בני משפחתו כי באווירה האלימה של קיץ 1929 (תרפ"ט) אין להשאירו בבית סבו וסבתו במוצא, והחזירוהו לבית הוריו בירושלים. למחרת תקפו את מוצא ערבים מהכפר קולוניה הסמוך, רצחו את רוב יושבי בית מקלף והעלוהו באש. בן דודו מרדכי ניצל והיה לרמטכ"ל השלישי של צה"ל.

גם פלטיאל, פלטי בפי כל, תרם את חלקו לביטחון ישראל. בשלהי המנדט הוא ניסה להגשים את שאיפתו להיות טייס, אך משנדחה פנה לאהבתו האחרת - אלקטרוניקה, והתחיל ללמוד ב-MIT. אבל טדי קולק שיכנע אותו להצטרף לקורס טיס שאירגנה ההגנה בבייקרספילד שבקליפורניה. בין הנשים בקורס היו זהרה לויטוב - שריגשה דורות בסיפור אהבתה לשמוליק קאופמן ובטיסתה האחרונה, שהסתיימה בהתרסקות בעמק המצלבה בתש"ח - ושרה גוברמן, שהיתה לאשתו של פלטי ולאם ילדיהם אהוד וגדעון.

בשובם לארץ ביוני 48' הוצבו השניים בטייסת "הגמל המעופף". באוגוסט המריא פלטי במטוס "פיירצ'יילד" עם צלם האוויר מונטי גולדברג, כדי לדווח על היערכות הצבא המצרי. ליד דהרייה הם נפגעו מאש נ"מ ופלטי ביצע נחיתת אונס. לטלי בן יוסף מ"ביטאון חיל האוויר" סיפר, כי בראותו את הכפריים שועטים לעברם, חלפה בלבו המחשבה כי מה שנועד לו בתרפ"ט יקרה, בסופו של דבר, בתש"ח. ואולם קצינים מצרים חילצו את השניים והעבירו אותם לכלא עבסייה שבקהיר, שם הצטרפו לשבויי ניצנים. אחרי שעבר עינויים והשפלות, מונה פלטי למפקד השבויים, ובעמידה גאה הביא לשיפור מצבם.

במארס 49', במסגרת חילופי שבויים, חזר פלטי הביתה, ובלא דיחוי - ואף בלא שום טיפול רפואי - נשלח מיד עם שרה לגייס תרומות באמריקה למדינה הצעירה. זאת היתה הזדמנות להשלים בהצטיינות את לימודי הנדסת האלקטרוניקה ב-MIT. כששב לארץ, התקדם לתפקיד ראש ענף אלקטרוניקה בחיל האוויר, והוביל את תחומי השליטה והבקרה, המכ"ם האווירי והקרקעי, והלוחמה האלקטרונית.

עם שחרורו מהצבא ב-64', חדור בהבנה כי ישראל חייבת לייצר בעצמה את הציוד האלקטרוני הביטחוני הדרוש לה, הוא הקים את אלת"א, כחברה בת עצמאית של התעשייה האווירית, שהתמקמה באשדוד, וניהל אותה עד 1975. ד"ר נינו לוי, מנכ"ל אלת"א בשנות ה-80, אומר שמקלף היה מחלוצי ההיי-טק בישראל, שהיה מוכן לקחת סיכונים ולפתח מערכות חשובות, כמו מכ"ם מוטס מתקדם ומכ"ם לחיל הים, לבחור כוח אדם מעולה ולהנהיג שבוע עבודה בן חמישה ימים. כמו כן הפיח בחברה את "רוח אלת"א", שעיקריה, כדבריו, הם שאיפה למצוינות, לחדשנות ומקוריות, תעוזה, דבקות במטרה, תפישה עסקית ואחריות אישית, רוח צוות וגאוות יחידה. באותה תקופה, אומר לוי, "המשימות היו גדולות בעשרה מספרים על יכולתה של החברה", והפסדים שהיא ספגה הביאו לביקורת על מקלף. אולם ברבות הימים, "אלת"א הצדיקה את חזונו של פלטי והחזירה עשרות מונים את ההשקעות שנעשו בה בתקופתו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו