בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסלול מזורז ליהדות: הצצה לבית הדין הפרטי לגיורים

עשרות בני זוג של ישראלים מאסו בהליכי הגיור הפורמליים והאטיים ברבנות, ומצאו אלטרנטיבה מהירה

4תגובות

הדיינים לא עשו הנחות בשאלות: מה מברכים על מיץ תפוזים? מתי קוראים את המגילה? כמה מפרישים ב"הפרשת חלה"? כמה מנו בני ישראל כשמשה עלה להר סיני? ואיך יודעים שהתורה שקיבל היא תורת אמת? החקירה התנהלה בדקדקנות ואנה היימן, בת 29 מבית חשמונאי, גילתה בקיאות וירתה את התשובות בזו אחר זו. לבסוף התבקשה לצאת מהחדר עם בן זוגה, רונן אושר, ולהמתין במסדרון. הדיינים בבית הדין הרבני הפרטי שבאלון שבות לא הרבו להתלבט והסכימו לקבל אותה כיהודייה. כשבני הזוג חזרו לחדר היימן התבקשה לקרוא בקול "קריאת שמע". "זה היה רגע כה מרגש", סיפרו השניים. בעקבות הדיון היימן אמורה לטבול כיהודייה ולהצטרף לעם היהודי. היא ושתי נשים נוספות שהופיעו בפני הדיינים באותו יום מתכננות להתחתן בקרוב עם בני זוגן היהודים-ישראלים.

בית הדין שבגוש עציון הוא מוסד בוררות פרטי לענייני ממונות, שלפני כחצי שנה, על רקע משבר הגיור הממלכתי, החל לעסוק באופן פרטי גם בגיורים. מייסדו הוא הרב ישראל רוזן, שכיהן במשך שנים כדיין בבתי הדין הרשמיים לגיור. עם פרישתו גייס שני דיינים נוספים, הרב גדעון פרל, רב היישוב אלון שבות, והרב אורי סמט, רב הקיבוץ מגדל עוז, והשלושה החלו לגייר באופן פרטי.

המוסד פועל לפי ההלכה, ולהערכת גורם בענף הגיור אף מתנהל בדקדקנות רבה יותר ביחס לערכאות הרשמיות. למרות זאת, הגיור לא מקדם את אנה היימן וכ-25 נשים וגברים שבחרו להתגייר באלון שבות במעמד אזרחי. בישראל יש בתי דין נוספים שעוסקים בגיור פרטי, הן במגזר החרדי והן במגזר הדתי לאומי, אך בית הדין של רוזן ושותפיו הוא שמצוי כרגע על כוונת המשרד לשירותי דת, המאיים בסנקציות נגדו. מנכ"ל המשרד, אביגדור אוחנה, הנחה את ראש המועצה הדתית באזור להורות לסמט ולפרל לחדול מגיורים. הוא ציין כי אם לא יעשו כן יפעל המשרד להפסקת תקצוב שכרם כעובדי ציבור המחויבים בקבלת אישור לעבודה נוספת. אוחנה כתב כי גיורי בית הדין אינם מוכרים וכי פעילותו "מנוגדת לחוק". בעקבות המכתב הודיעו פרל וסמט כי יפסיקו לעסוק בגיורים, אבל חברם רוזן פתח במאבק ומאיים בעתירה לבג"ץ. הוא שלח ליועץ המשפטי של משרד הדתות, ישראל פת, חוות דעת משפטית שכתב ד"ר אביעד הכהן, ולפיה אין כל מניעה חוקית לעסוק בגיורים. "הגיורים הפרטיים מנוגדים לאינטרס הציבורי", השיב לו פת, "לא מתקבל על הדעת שרבנים עובדי ציבור יעסקו בהם".

יאיר אטינגר

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

רוזן הגדיר את פעילות הגיור של בית הדין כ"מעשה יהודי והומניטרי", שנועד לסייע לבני זוג של יהודים ישראלים להתמודד עם הביורוקרטיה המקשה עליהם לעבור את מסלולי הגיור הרשמיים, שממילא כמעט סגורים בפניהם. "האבסורד זועק", אמר, "המדינה מחזרת אחר עולים באמצעות הסוכנות ומשקיעה מיליונים רבים בהבאת בנים ונכדים של יהודים. כל זאת בעוד שיש פה קבוצה לא גדולה אך איכותית שמשחרת לפתחי העלייה לארץ וההתאזרחות, אבל המדינה משקיעה מאמצים להרחיק אותה. אנו מבקשים לסייע במקרים שבהם הרבנות היא זו שהיתה אמורה לעזור".

אנה היימן ורונן אושר רצו להקים בית יהודי שומר מסורת בטרם ייוולד בנם הראשון. הם נפגשו בבית חולים בתל אביב כשאושר היה מאושפז והיימן, גרמנייה ממינכן שבאה לישראל מתוך עניין גובר ביהדות, עבדה בצוות הרפואי. הם התאהבו והתחתנו בנישואים אזרחיים, ובעקבות זאת קיבלה היימן מעמד תושבות זמני. היא החלה בתהליך גיור, שבעקבותיו היא ובן זוגה הפכו לשומרי מסורת. בעודם מחכים לוועדת חריגים של משרד הפנים, שתאשר לה להתגייר, אנה נכנסה להריון. "הגיור הפרטי הוא לא הדרך המועדפת עלינו, אבל חשוב לנו שהילד ייוולד כיהודי", אמרה היימן, "אנחנו יודעים שבית הדין הפרטי הוא לא גוף ממשלתי, אבל הצד הדתי הרבה יותר חשוב לנו".

לזוגות כמו היימן ואושר חשובה ההכרה ההלכתית ביהדותם גם אם המדינה לא תעניק להם אזרחות וגם אם תדרוש בסוף לגרשם מהארץ כי פג תוקף האשרה של אחד מהם. רבים מהם ממתינים לשווא במשך שנים עד שדלתות ועדת החריגים במשרד הפנים ייפתחו בפניהם. כך זוג אחר שהופיע בפני בית הדין הפרטי ביקש להינשא מיד, מחשש שאביו החולה של החתן לא ישרוד עד שגלגלי הביורוקרטיה ינועו.

בית הדין באלון שבות אינו היחיד שעוסק בגיורים אורתודוקסיים פרטיים. בימים אלה דן בג"ץ בעתירות מתגיירים הדורשים שמשרד הפנים יכיר בגיוריהם. הרב רוזן איים להצטרף לעתירות אלו וביקש שהמדינה תאפשר לו לפעול גם אם לא תכיר בגיוריו. "למיטב ידיעתנו, איש מבין 25 האנשים שהתגיירו אצלנו לא עתר לבג"ץ ואנו לא דוחפים לכך", הדגיש, "אולם אם יתנכלו לנו ולא יאפשרו לנו לתת את השירות נתמוך בעתירות לבג"ץ להכרה בבתי דין פרטיים, כולל בתי דין לא אורתודוקסיים. אם המדינה לא תשכיל לפתוח פתח להקל את הלחץ על מי שרוצים להתגייר לא תהיה ברירה אלא לפתוח חזית רחבה".

מהמשרד לשירותי דת נמסר כי "המשרד החליט לפעול בעקבות פניית הרבנות הראשית ומשרד המשפטים, שלא יכלו להשלים עם העובדה שעובד ציבור בשירות הממשלתי פועל בניגוד למדיניות הממשלה".

בימים אלה משרד הפנים מערים קשיים גם על מי שעברו גיורים אורתודוקסיים בחו"ל ומבקשים להיכנס לישראל מתוקף חוק השבות, כפי שעושים כאלה שעברו גיורים רפורמיים בחו"ל. אולם במשרד הפנים אין קריטריונים ברורים לבקשות כאלה וכך רובן נדחות. מקרה כזה הגיע לאחרונה למכון "עיתים", ובו אשה בעלת אזרחות מולדבית עברה בחו"ל גיור המוכר בידי הרבנות הראשית לישראל, אך משרד הפנים לא מכיר בכך ומסרב להכיר בה כעולה חדשה. היא עתרה לבג"ץ והסבירה שמשרד הפנים ביקש לדחות את בקשתה בטענה שלא מיצתה הליכים. מנכ"ל עיתים הרב שאול פרבר, אמר כי "משרד הפנים ממשיך לזלזל בקביעת בג"ץ ובאנשים שעברו גיור אורתודוקסי, בכך שזה שנים, למרות פסיקת בג"ץ בנושא, הוא לא קבע קריטריונים להכרה בגיורי חו"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו