מאות הפגינו בת"א נגד גירוש מבקשי המקלט מדרום סודאן - חינוך וחברה - הארץ

מאות הפגינו בת"א נגד גירוש מבקשי המקלט מדרום סודאן

הסופר אייל מגד בהפגנה: דורשים שלא להפקיר את המועמדים לגירוש למלחמה ולרעב. כמה מתושבי דרום העיר הגיעו לתמוך בגירוש

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דנה ויילר-פולק

מאות בני אדם, בהם פעילים חברתיים ומבקשי מקלט, יצאו להפגין הערב (שבת) ברחבת הסינמטק בתל אביב במחאה על הגירוש הצפוי בסוף החודש של כ-700 מבקשי מקלט ופליטים מדרום סודאן.

ההפגנה, פרי יוזמה של ארגוני הסיוע והקהילה הדרום סודאנית בישראל על רקע הודעתה של רשות האוכלוסין וההגירה כי תמה ההגנה הקבוצתית שניתנה לאזרחי המדינה עקב הכרזת עצמאותה בחודש יולי 2011. החלטת רשות האוכלוסין וההגירה נסמכת על הערכות משרד החוץ, שמסרב בתוקף לומר כיצד נעשו. בהפגנה אירעו מספר תקריות של אלימות מילולית בין מבקשי מקלט לתושבי דרום העיר שהגיעו להפגין גם הם.

מיום ההודעה על תום ההגנה, בסוף ינואר, שבות ומתפרסמות עדויות קשות על המתרחש במדינה שאזרחיה סובלים מלחימה מתמשכת בין מליציות צבאיות, הפרת זכויות אדם, רעב, העדר גישה למים או טיפול רפואי נאות.

הסופר אייל מגד, שהיה בין 400 אנשי רוח, תרבות ואקדמיה שקראו לראש הממשלה להתערב נגד הגירוש במכתב ששלחו, הקריא קטעים מהמכתב ואמר: "האנשים האלה עברו את יציאת מצרים, ולא לפני 4,000 שנה, וקיבלו כאן מקלט. ראוי שמדינת ישראל - שהוקמה כדי להעניק מקלט - תעניק מקלט גם להם". עוד הוסיף כי "כל מי שמדבר נגד הפליטים נגוע במחלה קשה שנקראת גזענות. מה שאומרים על הפליטים זה בדיוק מה שהיו אומרים על היהודים כל השנים בחו"ל. אני אומר לידידי ראש הממשלה בנימין נתניהו: לא תהיה לך שוב זכות לנופף במסמכים בבקשת מקלט של יהודים בשואה, אם תגרש את פליטי השואה האלה".

ילדים-פליטים בהפגנהצילום: הדר כהן

בין הנואמים בהפגנה היתה גם אשול, תלמידת כיתה ח' בבית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב. "אני אוהבת את החיים שלי ושמחה, או לפחות כך הייתי עד ששמעתי על ההחלטה לגרש אותנו. אני רוצה ללמוד,לשחק כדורסל, ללכת לטייל, לפגוש חברות, ללכת לים, ולחיות את החיים כמו כולם. אני רוצה להיות חופשיה ושמחה ולהתקדם בחיים. אבל אל תדאגו - אני לא מבקשת את זה ממכם. כי אני יודעת שזה לא מגיע לי. אני דרום סודנית. אני יודעת שאתם מפחדים שבאנו לפה להשתלט לכם על הארץ- לקחת לכם משהו לא שלנו. אני רוצה לחזור לארץ שלי אבל אני לא רוצה לסכן את החיים שלי, אני לא רוצה לראות ולעבור את הדברים שההורים שלי ראו ועברו. אף בן אדם לא צריך לעבור ולראות דברים כאלה".

גם נאקה, בת 15 שהגיעה לישראל לפני 6 שנים ומתגוררת בנהריה חוששת לחייה במקום בו אוכל הוא מותרות "דמיינו לעצמכם שאתם רואים בחדשות מדינה שהרבה אנשים בה סובלים מרעב, שהמים בה מסוכנים לשתיה וגורמים לילדים לחלות במחלות קשות, שאין כמעט רופאים ותרופות. דמיינו שלמחרת מגיעה אליכם הודעה שאתם צריכים לעזוב ולעבור למדינה הזו עם כל המשפחה שלכם. זה מה שקרה לי" אמרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ