טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק הפוטושופ אושר

תיאסר העסקת דוגמניות רזות מדי בפרסומות

החוק שאושר סופית אוסר על העסקת דוגמניות בתת משקל ומחייב דיווח על הצרת היקפים באמצעות מחשב. יוזמת החוק: מודל היופי יחזור לגבולות ההיגיון

תגובות

הצעת חוק הגבלת תת משקל בתעשיית הדוגמנות (חוק הפוטושופ) עברה הערב (שני), ללא מתנגדים, בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת ונכנסה לספר החוקים של ישראל. החוק, שצפוי לחולל מהפכה בעולם הדוגמנות הישראלי אוסר על העסקת דוגמניות בתת משקל בקמפיינים בישראל ומחייבת את משרדי הפרסום לציין על גבי מודעות כי דוגמניות המופיעות בהן עברו הצרת היקפים באמצעות תכנת מחשב גראפית, דוגמת פוטושופ.

החוק החדש צפוי למנוע מדוגמניות ישראליות הסובלות מתת משקל להשתתף בקמפיינים לשוק המקומי, ובמקביל, גם לאסור פרסום בישראל של קמפיינים מחו"ל בהם השתתפו דוגמנים ודוגמניות שמדד מסת הגוף שלהם נמוך מזה שנקבע בחוק. לפי החוק, דוגמן שמדד מסת הגוף שלו (BMI – היחס בין משקל הגוף לריבוע גובה האדם) היא 18.5 ומטה, או נראה כזה, לא יציג בפרסומות.

לאישור החוק קדמו ויכוחים רבים, בעיקר מצד סוכני דוגמנים, שמחו על הפגיעה שתיגרם לחופש העיסוק של דוגמניות בריאות, שמדד מסת הגוף שלהן נמוך באופן טבעי מזה שהוגבל בחוק. יוזמת החוק, ח"כ רחל אדטו, אמרה לאחר אישור החוק כי "היום במליאת הכנסת התחילה המהפכה בתפישת מודל היופי בישראל. חוק זה מנתץ את אידאל היופי האנורקטי אשר שימש כמודל לצעירי המדינה אשר ניסו לחקות אשליה בלתי אפשרית זו וכתוצאה נפלו למגיפת הפרעות האכילה".

גיל כהן מגן

לדבריה, "חוק זה מחזיר את מודל היופי לגבולות ההיגיון, לגבולות בריאים, לגבולות אפשריים אשר ימנעו את נפילת ילדינו למגפה קשה זו. בזכות החוק יועבר המסר לבני הנוער כי רזון הוא דבר מקובל, אך לרזון יש גבול ויש דבר כזה רזה מדי".

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בדיונים המקדימים לחקיקת החוק עולה כי כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל מאובחנים מדי שנה כלוקים בהפרעת אכילה כלשהי. על פי מחקרים שהוצגו, חשיפה לדימויי הגוף הנפוצים בתקשורת היא אחד מגורמי הסיכון להתפתחותן של הפרעות אכילה והתקשורת משפיעה לרעה על דימוי הגוף של הצופים וכן מגבירה את ההפנמה של אידיאל הרזון.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק

שיעור התמותה מהפרעות אכילה בישראל הוא 10% עד 17%, והוא עולה ככל שההפרעה נמשכת זמן רב יותר. שיעור ההחלמה מהפרעות האכילה הוא נמוך: כ- 35% מקרב הלוקות באנורקסיה וכ- 45% מקרב הלוקות בבולימיה. רוב החולים סובלים מן ההפרעה שנים ארוכות, ולעתים קרובות כל חייהם. 30% מהנערות בישראל עושות דיאטה, רובן הגדול ללא הדרכה כלשהי. שיעור הבנות העושות דיאטה בישראל בגיל 11 ובגיל 13 גבוה במידה ניכרת מהממוצע הבינלאומי.

בתוך כך, ועדת הבריאות של הכנסת אישרה אתמול לקריאה ראשונה הצעת חוק נוספת של אדטו, המאפשרת אשפוז בכפיה לחולי אנורקסיה, במקרים בהם החולה מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. על פי ההערכות, עלות החוק לאוצר המדינה יעמוד על שניים וחצי מיליוני שקלים בשנה, והוא צפוי להציל את חייהם של עשרות חולים, רובן ככולן חולות, מדי שנה.

לדברי אדטו, "מדי שנה נוספים במדינת ישראל כ-1,500 אנשים למעגל ההרסני של הפרעות אכילה. חמישה אחוזים מתוך אותם חולים ימותו. האשפוז הכפוי יתבצע רק במקרים בהם עומדת החולה בפני מוות. בשלב הקשה הזה של המחלה, שיקול דעתן של החולות לקוי, ובכך הן גוזרות את גורלן למות ברעב נורא. בהתנגשות בין קדושת החיים מול זכות האדם לגופו, קדושת החיים היא המנצחת".

הדר אביאל, לשעבר חולה בהפרעת אכילה, הביעה תמיכה בהצעת החוק במהלך הדיון אך הדגישה כי "החולה הוא עבד של המחלה, הפועל לרצותה. חייתי בחוסר אונים, לא יכולתי להיעזר כי פחדתי לבגוד במחלה. אשפוז בכפייה הוא לא שלילת חופש בחירה מהחולה, אלא החזרת החופש שנלקח ממנו. אך זהו משחק באש: מאושפז כפוי עלול להיחשב כמי שראוי לתואר של כבוד מהמחלה. טוב יעשה המחוקק אם ישתמש בכל הידע המקצועי והרפואי בנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות