בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שליש מהמטופלים במסגרות לנוער בסיכון - עולים

למרות שהשיעור הגבוה ביותר לנוער המטופל בידי משרד הרווחה הוא בקרב אתיופים ויוצאי ברה"מ לשעבר, לרשויות אין תוכנית ייעודית המתואמת לצורכיהם

תגובות

דו"ח חדש שעניינו בני נוער בסיכון בישראל מגלה כי מרבית בני הנוער המטופלים בידי מסגרות לנוער בסיכון של משרד הרווחה הם עולים מאתיופיה ועולים מברית המועצות לשעבר.

את הדו"ח חיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, והוא הוגש בשבוע שעבר לוועדת העלייה והקליטה. מהמסמך עולה כי בממוצע, 8.6 בני נוער אתיופים מתוך 1,000 - מטופלים בידי רשות חסות הנוער, פי שמונה מבני נוער שאינם עולים. בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר, חלה ירידה בשנים האחרונות, אולם שיעורם עדיין גבוה משמעותית.

רשות חסות הנוער אחראית מטעם משרד הרווחה לטיפול בבני 12-17, הנמצאים או שנמצאו בסביבה עבריינית או שביצעו פשעים בעצמם, והופנו למוסדות המסגרת בצו של בית משפט. המטופלים נשלחים, בכפוף להחלטת המפקחת הארצית למיון והשמה, לאחת מארבעת המסגרות הקיימות - מסגרות סגורות בעלי השגחה צמודה למטופלים; מסגרות פתוחות המתנהלות בתנאי פנימיה (בהם חופש הפעולה של המטופלים גדול יותר); הוסטלים וחלופות מעצר.בכל המסגרות המטופלים מחויבים לטיפולים שבועיים פרטניים וקבוצתיים.

אף על פי ששליש מהנערים המטופלים במסגרות השונות של הרשות הם עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר, במשרד לא קיימת תוכנית ייעודית המותאמת לצרכים הייחודיים שלהם במסגרת הרשות.

ואולם במשרד הרווחה טוענים כי אין צורך בתוכניות שיטפלו באופן נקודתי בצרכיו הייחודיים של בני נוער עולים. "כשהעליות הגדולות היו טריות, היו תוכניות שהיו מותאמות, אבל היום הילדים הם ככל הילדים, אם תהיה להם תוכנית ייחודית זה יעשה להם לא טוב, הם רוצים להיות כמו כולם", מסבירה טלי יוגב, מנהלת הרשות לחסות נוער ועובדת סוציאלית בהכשרתה.

"אני לא יכולה לתכנן איזה ילדים יהיו באיזה מעון, אנחנו עובדים בצו של בית משפט, אי אפשר לדעת מתי הם מגיעים ומתי יעזבו, אין לנו שליטה על זה". לדבריה, "צריך התערבות מיוחדת דווקא עם המשפחות שלהם ולא עם הילדים, אבל לנו אין את המנדט לעשייה בתוך הקהילה אלא רק עם הילדים".

על פי הגדרת המשרד לקליטת עלייה ומשרד הרווחה, "ילד עולה" הוא קטין עד גיל 18 שנולד בחו"ל ושעלה לישראל או יליד ישראל שאחד מהוריו או שניהם עלו ארצה בשנת 1990 או אחריה.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו