טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתווכים גובים מעובדים זרים אלפי דולרים יותר מהמותר

מחקר שערך המרכז להגירה בינ"ל וקליטה של הג'וינט חושף כי בשליש מתקופת השהייה של העובדים הזרים הם עובדים כדי לממן את דמי התיווך

תגובות

שליש מתקופת השהייה של עובדים זרים בישראל מוקדשת להחזרת דמי התיווך - כך עולה ממחקר חדש שערך המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה של הג'וינט באמצעות המרכז האקדמי רופין. המחקר התבסס על 200 ראיונות עומק עם עובדים שערכו קו לעובד, מסיל"ה ומוקד הסיוע לעובדים זרים.

גיוס מהגרי עבודה בישראל נעשה על ידי חברות תיווך פרטיות המהוות את ליבת תעשיית ההגירה שהתפתחה במדינה בעשורים האחרונים. בתעשייה מעורבים לא רק חברות התיווך - אלא גם מעסיקים, סוכני משנה ורשתות חברתיות של המהגרים בישראל ובארצות המוצא. על פי החוק, מותר לגבות מעובד זר סכום מקסימאלי של 900 דולר כדמי תיווך. אך על פי המחקר, העובדים הזרים שהגיעו לישראל שילמו בפועל דמי תיווך גבוהים בהרבה מהמותר בחוק.

כך למשל, בתחום הסיעוד, גובהם הממוצע של דמי התיווך בשלוש השנים האחרונות עומד על בין 6,900 דולר לעובדים זרים מהפיליפינים ל- 7,600 דולר לעובדים זרים מסרי-לנקה ו-,9,000 דולר למהגרות מנפאל. בענף החקלאות, דמי התיווך גבוהים עוד יותר. עובדים זרים מתאילנד התבקשו לשלם בממוצע 9,000 דולר כדי להגיע לישראל עם אישור עבודה חוקי.

על דמי התיווך הגבוהים ביותר דיווחו פועלי בניין סינים, ששילמו 27,000 דולר בממוצע כדי להגיע לעבוד בישראל. בשיא המפוקפק מחזיק עובד סיני, ששילם 31,700 דולר. על מנת לממן את דמי התיווך, נאלצים העובדים ללוות כסף ממגוון מקורות, בהם קרובים, חברים ואף גורמים בשוק השחור.

עוד עולה מהמחקר כי תקופה של שנה וחמישה חודשים - שליש מתקופת השהייה המותרת למהגרי עבודה בישראל - מוקדשת אך ורק להחזרת דמי התיווך ששילמו. תקופה זו, של החזרת החוב בגין דמי התיווך, ידועה כתקופה רגישה בה מהגר העבודה חושש ביותר למקום עבודתו ולא נוטה לדווח או לעזוב מעסיק בגין הפרה של זכויותיו - כמו זו שהמחקר מתאר.

בהתאם להחלטות ממשלת ישראל, נחתמו בשנה האחרונה הסכמים בילטראליים בין ממשלת ישראל לממשלת תאילנד בכל הקשור להסדרת תחום החקלאות, ועם ממשלת בולגריה להסדרת תחום הבנייה. הסכמים אלו מקדמים לקיחת אחריות של הממשלות הרלוונטיות על נושא מהגרי העבודה וזכויותיהם.

"המחקר מוכיח את נחיצות ההסדרה של כל נושא מהגרי העבודה בישראל", אומר ארנון מנטבר, מנכ"ל ג'וינט ישראל ומנהל המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה. "התפתחה כאן תעשייה שלמה על הגב של אוכלוסיות חלשות שאפשר וצריך למנוע. ההסכמים מול תאילנד ומול בולגריה מלמדים על רצון אמיתי וכן של המדינות להילחם בתופעה מכוערת זו של ניצול בני אדם, ובהחלט מהווה מגמה חיובית. כולי תקווה שהמחקר הבא יראה כי חלה מגמת ירידה בתופעה זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות