בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם

בראש המדד שבוחן את "איכות רמת החיים" דורגו דנמרק ופינלנד. בניגוד למדדים שנעשו בעבר, הדו"ח האחרון בחן קריטריונים רחבים יותר מהמצב הכלכלי

58תגובות

ישראל דורגה במקום ה 14 מתוך 156 מדינות ב"דו"ח האושר של האו"ם", דיווח ראשון מסוגו, ששילב מדדים שונים לשם קביעת "איכות רמת החיים". בראש הרשימה דורגו דנמרק, פינלנד, נורווגיה והולנד. שלוש המדינות האומללות ביותר הן הרפובליקה המרכז-אפריקאית, בנין וטוגו, שחתמה את הרשימה.

מדד "איכות רמת החיים", שלפיו דורגו המדינות, שיקלל בתוכו מגוון גורמים, מהאישיים ביותר כגון בריאות וביטחון במשפחה ובעבודה, ועד לגורמים חברתיים כגון חירות פוליטית ושחיתות ממשלתית. הוא לקח בחשבון גם תוצאות של דו"חות קודמים על אושר מ"מכון הסקרים גאלופ", "סקר הערכים העולמי" (WVS), "סקר הערכים האירופי" (EVS)
ו"הסקר החברתי האירופי" (ESS).

הדו"ח, שפורסם על ידי "מכון כדור הארץ" באוניברסיטת קולומביה לקראת "ועידת האו"ם לאושר" מחר בניו יורק, נועד "לסקור את מצב האושר בעולם כיום ולהראות כיצד 'מדע האושר' החדש מסביר הבדלים באושר האישי והלאומי", כפי שכתבו מחבריו.

לדברי מחברי הדו"ח החדש, בעוד שהדו"חות הקודמים קישרו רק בין רמת הכנסה, למשל, ובין רמת שביעות הרצון ¬ הרי שמטרתם בדו"ח זה היתה לנסות ולהעריך אושר תוך התבססות על מדדים בהירים יותר, שניתן להציגם למגדירי מדיניות. זאת בין היתר לאחר שבשנים האחרונות הטילו כלכלנים רבים ספק בעוצמת הקשר שבין רמת הכנסה ובין שביעות רצון אישית, וטענו כי אושרה של מדינה תלוי בגורמים נרחבים בהרבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק

"בזמן שתנאי חיים בסיסיים הם חיוניים לאושר ¬ לאחר שמסופקים תנאים אלה, מגלים כי האושר קשור יותר לאיכות הקשרים בין בני אדם מאשר לרמת ההכנסה", כותבים בהקדמה למסמך, העורכים ג'ון האליוול, ריצ'רד לייארד וג'פרי סץ'. "המטרות שאליהן צריכה לחתור המדינאים כוללות שיעור תעסוקה גבוה, ואיכות גבוהה יותר של עבודה; קהילה חזקה עם רמה גבוהה של אמון וכבוד, דבר שהממשלות יכולות להשפיע עליו על ידי קביעת מדיניות של מעורבות קהילתית; שיפור הבריאות הגופנית והנפשית; תמיכה בחיי משפחה וחינוך הוגן לכל".

לבסוף שוקללו הגורמים השונים לניקוד שנע בין אפס לעשר ¬ כאשר דנמרק, נורווגיה, פינלנד והולנד השיגו את כל המדינות האחרות עם ניקוד ממוצע של 7.6, ולעומתן, בניןו טוגו קיבלו ניקוד ממוצע של 3.4.

עם זאת, היו מי שהביעו ספק בנכונות הממצאים. לדברי טם וורסטאל ממגזין הכלכלה "פורבס", העובדה כי המדינות העשירות השיגו ניקוד גבוה יותר ממדינות אפריקאיות עניות כמו טוגו וסיירה ליאון, מעידה על פגם במחקר. "הטענה הבסיסית של הדו"ח היא שצמיחה כלכלית לא באמת משפרת את האושר, ושעלינו לדאוג לאושר אנושי ולהתמקד בדברים אחרים חוץ מצמיחה כלכלית", כתב וורסטאל באתר המגזין, "ואולם הבעיה עם טענתם היא שגם הדו"חות שלהם מוכיחים כי היעדר צמיחה כלכלית הופכת אנשים לאומללים באופן ודאי. לכן עלינו לשאוף לצמיחה כלכלית כדי להפוך אנשים למאושרים יותר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו