בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיליון מסמכים חושפים לראשונה את הקהילות שנמחקו בברית המועצות

המסמכים שחושף יד ושם מפנים זרקור ראשון מסוגו על הקהילות היהודיות שהושמדו באוקראינה, בלארוס, ליטא ובמקומות נוספים, אך סיפוריהם נותרו בצל מסך הברזל

28תגובות

יותר ממיליון מסמכים חדשים על אודות יהודי ברית המועצות לשעבר ייחשפו בהדרגה במוזיאון יד ושם החל מערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשבוע הבא. המסמכים יספקו זרקור ראשון מסוגו לתיאור אורחות חייהם וקורותיהם של יהודי אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ואסטוניה, שהם והיקפי ההשמדה שלהם היו עד עתה עמומים יותר בהשפעת מסך הברזל. הפרויקט ענק המימדים התאפשר בעקבות הסכמים בין לאומיים שנחתמו בין הנהלת יד ושם לבין ארכיונים ממשלתיים וארכיוני הק.ג.ב של אותן מדינות לפני כחמישה חודשים, בתמיכת קרן ג'נסיס והקרן היהודית האירופית.

מאז הורם מסך הברזל ב-1991, החלו להיחשף חומרים על חייהם של היהודים בחבר העמים, אם כי בקצב איטי מאוד. בפרויקט התיעוד הנוכחי, מסמכים אישיים של הניצולים ושל הנספים מאותן המדינות צולמו על ידי צוותים של יד ושם בשנתיים האחרונות.

האוסף המכיל דרכונים, תעודות זהות, רישום ועדי בתים (תיעוד יציאות וכניסות לבתים, כנהוג במשטר הקומוניסטי), מפקד אוכלוסין, רישום קרקעות ורכוש, תעודות הוקרה, רישומי בתי חולים ועוד.

"יש הרבה מאוד חורים שחורים לגבי קהילות ובודדים ובייחוד במרכז ובמזרח אירופה, שבהם היה רוב היישוב היהודי", מסביר ד"ר חיים גרטנר, מנהל אגף הארכיונים ביד ושם. גרטנר מספר גם על קבלת תיקי חקירה של יהודים לפני המלחמה, במהלכה ואחריה, כמו של מנחם בגין. "הוא נתפס על ידי השלטונות בעוון פעילות ציונית אנטי-קומוניסטית, תיק חקירה של 140 עמודים, שבו מפורט הכל - מיהו, מה למד, טביעות אצבעות שלו, ועוד", הוסיף.

ארכיון יד ושם

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

החומרים החדשים מאפשרים לחוקרי השואה במוזיאון לאמוד את היקף הרדיפה וההשמדה של יהודי ברית המועצות לשעבר, שעל פי הערכתו של ראש המרכז לחקר יהדות ברית המועצות בתקופת השואה ב'יד ושם', ד"ר ארקדי זלצר, מנתה ערב המלחמה כחמישה מיליון איש ואחריה פחות ממחצית. חוקרים רבים, וזלצר בהם, מכנים את שואת יהודי ברית המועצות "השואה שהושתקה", כיוון ש"אף פעם לא כתבו על שואה בברית המועצות לשעבר כתופעה של רצח עם".

אחד הסיפורים הבולטים שעד היום לא נחשפו פרטיו המלאים הוא סיפורו של חיים פייגלמן, מפקד פלוגת הפרטיזנים היהודים 106, שפעלה בבלארוס בתקופת מלחמת העולם השנייה. עם פרוץ המלחמה בבלארוס בשנת 1941 הוא נתפס בעת שניסה לברוח ממינסק, והועבר למחנה ריכוז דרוזדי. לאחר מכן הועבר לבית הסוהר בעיר כשמשפחתו נשארה בגטו מינסק. פייגלמן הסתתר מהנאצים כיוון שהיה קומוניסט. הוא התקבל לעבוד בבית חולים בגטו, שם הכיר את הרש סמולר, ויחדיו הקימו השניים את המחתרת בגטו באוגוסט 1941. כשנודע לגרמנים על המחתרת בבית החולים, הם רצחו את כל החולים והרופאים. באוגוסט 1942 נערכה אקציה שלישית בגטו מינסק, שבה נרצחו כ-20 אלף יהודים במשאיות גז.

בסוף יוני 1943 ברח פייגלמן ליערות בסביבה, ושם הפך לקומיסר של גדוד 106, שמנה כאלף לוחמים. היחידה השתתפה במספר רב של פעילויות מחתרתיות, כמו פיצוץ של מסילות ברזל. ביולי 1944 פורק הגדוד ופייגלמן השתחרר. הוא המשיך בחייו ועסק בתפקידים שונים עד פרישתו לגמלאות באפריל 1977. פייגלמן נותר נכה ויש לו בן, בת ונכדים. ב-29 ביולי 1991 הוא עלה לישראל יחד עם בתו ומשפחתה. אוסף עדויות של חבריו לנשק שנגבו לאחר המלחמה ותועדו בארכיון בלארוס, וכן גילויי מסמכים אישיים של פייגלמן, אפשרו להרכיב כעת לראשונה את סיפור חייו.

ארכיון יד ושם

"מצאנו פתקים של שכנים שהלשינו, למשל ‘פרה יהודייה', שיהודים השאירו אצל שכניהם כי חשבו שישובו מהמלחמה", אמרה מאשה יונין, ראש מדור רכש חבר העמים ביד ושם.

אוסף פתקים ורישומים עזרו לצוותי יד ושם לחבר את סיפור חייו של הפרטיזן האמיץ אוקון מיכאיל בן איסק, בן 12, שהציל 50 איש בגטו מינסק. לאחר הקמת גטו מינסק והאקציה השנייה, החליטו הוריו להעבירו לידי הפרטיזנים. בסוף מסלול תלאות הגיע אוקון לפרטיזנים. תוך כדי ביצוע פקודותיהם, הוא הפך לקשר בפלוגת פרטיזנים לבין המחתרת בגטו מינסק, והבריח מהגטו לפרטיזנים תרופות ולפעמים אף רופאים.

על פי עדויות חדשות הצליח אוקון להוציא מגטו מינסק יותר מ-50 איש. אולם חרף פעולותיו הוא לא קיבל היתר להוציא את אמו וקרוביו. ב-1943, לאחר שגילו הגרמנים כי אוקון פועל כקשר בין הגטו לבין הפרטיזנים, הם תלו את אמו, את דודתו, את אחיותיו ובני משפחה נוספים. כעת מחכים במוזיאון שייווצר קשר עם ילדיו או קרוביו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו