בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדויות חדשות חושפות מחדלים בראיונות של מבקשי מקלט

בין היתר נדחתה בקשתו של ע', שלא זכר את מחירה של נסיעת אוטובוס מכפר בסודאן לחרטום; המרואיינים מתארים מסכת של צעקות והשפלות

87תגובות

חקירות מתישות, כשלים בתרגום, מחקר מגמתי ומכתבי תשובה סותרים - כך נראית מערכת בקשת המקלט לפליטים בשנת 2012, על פי דו"ח הבוחן אותה בחלוף שנתיים וחצי לתחילת פעילותה. בין היתר מתועד במסמך ראיון עם מבקשת מקלט שבקשתה נדחתה, לאחר שלא זיהתה את מיקומם של דרך עפר ושל קיר ולידו מכונית, שנאמר לה שצולמו בכפר מוצאה. כמו כן, נכתב כי מבקש מקלט אחר נמצא לא אמין, כשלא זכר את מחירה של נסיעת אוטובוס מכפר במערב סודאן לחרטום, ואת צבע האוטובוס שבו נסע.

הדו"ח מבוסס על יותר ממאה ראיונות עם מבקשי מקלט, עורכי הדין המייצגים אותם ומסמכים שמנפיקה המערכת, בהם פרוטוקולים של ראיונות וחוות דעת. בנוסף, הנתונים מבוססים על פרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, על דבריהם של פקידי יחידת הטיפול במבקשי המקלט, וכן על הערכות פקידי היחידה בהודעות שהגיש המשרד לבתי המשפט.

עד שנת 2009 טיפלה נציבות האו"ם לפליטים בפניות מבקשי המקלט בישראל. אולם ביולי באותה השנה החלה לפעול יחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה, באחריות משרד הפנים. תפקיד היחידה הוא לגבש הערכה בעניין עמידה בתנאי האמנה בדבר מעמד פליטים, על סמך ראיונות ומחקר על מדינות המוצא.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

מהדו"ח עולה כי במערכת פגמים רבים, שתחילתם בשיטת הראיונות. פקידי היחידה מגדירים עצמם חוקרים, על אף שהסמכתם לתפקיד היא שטחית. "ראיונות מקלט נערכים כחקירת משטרה של חשוד בעבירה, שבה ההנחה היא כי מדובר באדם המשקר, ושתכלית ההליך היא לחשוף את שקריו", נכתב בדו"ח.

כמו כן, הראיונות ממושכים, ובמהלכם נשאלים המרואיינים את אותן השאלות שוב ושוב, תוך ניסיון לאתר סתירות בעדותם. כמו כן, השאלות עוסקות בעניינים שוליים וחסרי חשיבות, ושכחה או טעות מיוחסים ל"היעדר אמינות", המוביל לדחיית הבקשה.

בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי בירושלים באפריל 2011, הודה משרד הפנים כי אכן מדובר בשיטת חקירה, היות שלטעמו "מטבע הדברים, כאשר גרסה של מאן דהוא אינה אותנטית, הסתירות בה יבואו לידי ביטוי בפרטים שאינם עיקר הגרסה". ואולם, בחינת שיטות ראיון מבקשי מקלט ברחבי העולם מעלה כי אמינות ועקביות המרואיינים אינן נבחנות על ידי התמקדות בפרטים שוליים.

כך למשל, היחידה דחתה את בקשתו של ע', בטענה כי נמצא לא אמין כשלא זכר את מחירה של נסיעת אוטובוס מכפר במערב סודאן לחרטום, ואת צבע האוטובוס שבו נסע. זאת, על אף שעשה נסיעה כזאת רק פעם אחת בחייו. כמו כן, במקרה שבו מבקש מקלט נשאל על אירוע שבו הוחזק במעצר ונחקר בעינויים, שאל המראיין כמה אנשים חקרו אותו. מבקש המקלט השיב כי עיניו היו מכוסות, אך על פי הקולות ששמע הוא מעריך כי מדובר בחמישה או שישה אנשים. על זאת השיב המראיין: "בראיון קודם שנערך לך מסרת שאתה מעריך שמדובר בשישה או שבעה אנשים. כיצד אתה מסביר סתירה זו?".

גם מ', מבקשת מקלט מאריתריאה, רואיינה תוך הטלת ספק בהיותה אזרחית אריתריאה. בראיון הוצגו לה תצלום של דרך עפר, וכן תצלום של קיר ולידו מכונית, שלדברי המראיין צולמו בכפר מוצאה. "מדובר בכביש מאוד מפורסם", נאמר לה על דרך העפר. מ' לא ידעה לנקוב בשמות המקומות, ולכן נמצא כי היא אינה אמינה ואינה אזרחית אריתריאה. בהמשך, לאחר חיפוש באתרי אינטרנט שונים, נמצאו שתי התמונות באתר האינטרנט של תייר שביקר באזור.

על אף שמחקר על התנאים במדינת המוצא של מבקש המקלט הוא קריטי בבחינת בקשה, בדו"ח נכתב כי ביחידה אמון אדם אחד בלבד על תפקיד זה. "עד היום, כל חוות הדעת של רע"ן מחקר ומידע שנמסרו לנו מלמדות על עבודה בלתי מקצועית ובעייתית, במקרה הטוב, ועל מחקר מגמתי, במקרה הרע", נכתב בדו"ח.

סוגיה נוספת היא מכתבי הדחייה שמקבלים מבקשי המקלט. מאלו עולה חשש ל"פס ייצור" של מכתבים, על דרך של גזירה והדבקה. כך למשל במקרה של מבקש מקלט מחוף השנהב, שקיבל מכתב דחייה שבו נכתב כי הוא אזרח המדינה - Ivory Mauritania שכלל אינה קיימת. כמו כן, התקבלו מכתבים חתומים על ידי מזכירת הוודעה בעוד שזו הייתה בחופשה ממושכת. נוסף על כך, מכתבי מזכירת הוועדה המייעצת כוללים לעתים הודעות בעברית ובאנגלית, שאינן תואמות, ואף מנוגדות.

אחד ההיבטים הקריטיים ביותר בראיונות הוא התרגום, לאור העובדה שכל אי דיוק בסיפורו של מבקש המקלט, עלולים להביא לממצאים של "חוסר אמינות". ואולם, על פי הדו"ח, גם נושא זה אינו תקין ביחידה. משרד הפנים אינו מעסיק מתורגמנים משלו, אלא עושה שימוש בקבלן חיצוני. כמו כן, המתרגמים אינם עוברים הכשרה כלשהי לתרגום ראיונות בכלל, ולתרגום ראיונות מקלט בפרט. בנוסף, חלק מהמתרגמים דוברים עברית ברמה בינונית או דוברים ניב אחר, כך שהתרגום כולל טעויות רבות.

כך למשל, תשובה שנרשמה בראיון ראשון של מבקש מקלט מאתיופיה לשאלה מתי נעצר היתה: "October - Gombot". מנגד, בראיון השני תועדה התשובה: "גומבוט - חודש מאי". אף על פי שבשני המקרים ענה מבקש המקלט את אותה התשובה, התיעוד מעיד על תרגום שגוי לפחות באחד מהם.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "מרבית הטענות - אם לא כולן - אינן מבוססות, ונשענות ככל הנראה על ידע לקוי. עובדי היחידה הם חוקרי יחידת מבקשי המקלט, אשר הוכשרו בסיוע נציבות האו"ם לפליטים, ותפקידם לאתר מבין אלפי הבקשות את הבקשות האמיתיות. למרבה הצער, חלק ניכר מהבקשות הוא בקשות סרק. לאו"ם אין כל מעמד רשמי בתהליך. שר הפנים מתייעץ בוועדה מיוחדת, בראשות עו"ד אבי חימי בה חברים משרדי החוץ המשפטים ורשות האוכלוסין. לפנים משורת הדין, הוסכם שנציגי האו"ם ישבו בוועדה כמשקיפים. על אף זאת, לא מעט פעמים מקשיב יו"ר הוועדה לעמדת נציגי האו"ם. היחידה מסתייעת במתורגמנים שהינם עובדי החברה שזכתה במכרז הממשלתי למתן שירותי תרגום למשרדי הממשלה ולבתי ההמשפט. מדובר במתורגמנים מוסמכים ומיומנים ותיאורם כ'חסרי הכשרה וידע' נובע מבורות מוחלטת".

סיפורו של מ' מאריתריאה: השפלות, צעקות והתשה

מבקשי המקלט שסיפוריהם נחשפים בדו"ח החדש מעידים כי במקרים רבים, יחס פקידי היחידה לטיפול במבקשי המקלט כלפיהם בחקירות היה אגרסיבי ובלתי הולם.

כך למשל, מ', מבקש מקלט מאריתריאה, הגיע לראיון ביחידה לפני כשנה, אולם אזרחותו הוטלה בספק. "כשנכנסתי לראיון כל הזמן אמרו לי שהם יודעים שאני לא באמת מאריתריאה וכדאי שאודה בזה שאני מצ'אד", שיחזר מ'.

מ' הוסיף וסיפר כי "לא משנה כמה הסברתי להם שברחתי עם משפחתי לצ'אד וחייתי שם כמה שנים, פקידי היחידה לא האמינו ושאלו שאלות, חלקן בצעקות, ועל כל תשובה שנתתי צעקו שלא מאמינים לי ושאפסיק לשקר, זו תחושה קשה מאוד כשלא מרפים ועד שלא תודה בזה שאתה מצ'אד, גם אם זה לא נכון הם לא יוותרו".

מ' הותיר מאחוריו זוג הורים, ואח ואחות, שעזבו את אריתריאה לאירופה. "רגע אחד הם מאמינים לי שאני מאריתריאה, ושעברנו חיים קשים, וברגע השני מטיחים בי איך יכולתי לעזוב את הורי ואת אחיי שם", סיפר מ'. "הסברתי שגם אחיי עזבו לאירופה, ואחי אף קיבל מעמד פליט בגרמניה כי הורינו רצו שיהיה לנו עתיד, והם כבר מבוגרים".

"רבים מהאנשים שמגיעים ללא מסמכים כבר הבינו שבלי עורך דין יהיה להם קשה מאוד להוכיח שהם אריתריאים, היות והם זכאים להגנה קבוצתית", סיכם מ', שזכה למעמד במאי. "זו הדרך היחידה שבה הצלחתי להוכיח את זה. ללא עורך דין הייתי נשבר ומוותר מזמן, ואני מפחד לחשוב שרבים עושים זאת כי לא מסוגלים להתמודד עימם".

כיצד הפך משרד הפנים את החלטות נציבות האו"ם

עד לשנת 2009 היתה נציבות האו"ם לפליטים האחראית לטיפול בפניותיהם של מבקשי המקלט בישראל. עם זאת, ביולי באותה השנה החל משרד הפנים להפעיל את יחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה. יש לציין כי בשנת 2011 אושרו שמונה בקשות בלבד - 0.08% מכלל הבקשות באותה השנה.מהדו"ח עולה כי במקרים שבהם מבקשי מקלט התראיינו בנציבות האו"ם ונמצאו זכאים להגנה, עשו פקידי היחידה מאמץ לקעקע את קביעת הנציבות באמצעות התנהלות אגרסיבית כלפי המרואיינים.

כך למשל, א', מבקש מקלט מאתיופיה, התראיין בנציבות האו"ם לפליטים, שטיפלה בבקשתו וקבעה כי הוא זכאי למעמד בגין רדיפות בשל חשד לפעילות פוליטית בארצו. ואולם, לאחר הקמת היחידה זומן א' לראיון נוסף, שנמשך שני ימי עבודה. "לפני שפקידי היחידה שאלו אותי שאלות, הם אמרו לי שיודעים שאני משקר, וכדאי לי להודות בזה כדי לא לבזבז את הזמן של האנשים", סיפר א'. "במהלך הראיון נכנס אדם נוסף. כל אחד שאל שאלה, וחלק מהזמן בצעקות, כשאומרים לי שאני משקר", הוסיף.

לדברי מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, רעות מיכאלי, הדו"ח, שנכתב על ידי עו"ד יונתן ברמן ממוקד סיוע לעובדים זרים, "מציג תמונה עגומה של מערכת המקלט בישראל, שהוקמה על ידי משרד הפנים במטרה לדחות באופן שיטתי בקשות מקלט של פליטים".

מיכאלי הוסיפה כי "אין במשרד הפנים ובמערכת שהוקמה כל רצון או כוונה לזהות מיהו פליט ומי אינו, או להעניק הגנה כלשהי למי מהמבקשים. רצון המערכת והעומדים בראשה הוא לדחות מספר רב ככל האפשר של בקשות. התנהלות זו מובילה לדחיית בקשותיהם ולגירושם של פליטים למקום בו נשקפת סכנה לחייהם, באופן בלתי מוסרי, בניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל וחרף ההיסטוריה האישית של העם והחברה בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו