בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור הבלשי שחשף לתלמידים את השואה בכפר

פטר היינדל, מורה בכפר הצועני מגיארמצ'קה בהונגריה, מצא דרך מקורית להנציח בפני כיתתו את 11 תושביו היהודים שנרצחו ב-1944

26תגובות

הכפר מגיארמצ'קה שוכן 255 ק"מ דרומית לבודפשט, בירת הונגריה, ליד הגבול עם קרואטיה. בשנה שעברה נספרו בו 313 תושבים. מעבר לכך, אין הרבה מה לספר עליו. מי שמחפש הוכחה לאובססיביות וליסודיות שבה רדפו הנאצים את יהודי אירופה, עד האחרון שבהם, ימצא אותה במקום הנידח ומוכה העוני הזה. שלט זיכרון שהוצב שם לפני שלוש שנים מנציח את 11 הקורבנות היהודים של הכפר שנרצחו בשואה. הנאצים לא פסחו אפילו עליהם.

בשבוע הבא ימלאו 68 שנים ליום שבו חרבה הקהילה היהודית הקטנה של הכפר, אשר מנתה שש משפחות לפני השואה. ב-26 באפריל 1944 פשטו עוזריהם של הנאצים על הכפר. 13 היהודים שבו נעצרו. כעבור כמה שבועות נרצחו 11 מהם במחנה ההשמדה אושוויץ. ספק אם מישהו היה זוכר בכלל את היהודים בכפר הקטן הזה, לולא פטר היינדל - מורה להיסטוריה ומחנך הנוער בכפר.

לפני כמה שנים לקח היינדל את משפחתו, ועבר עמה מבודפשט לכפר הקטן, מתוך שליחות חינוכית. ב-2008 הוא נענה להזמנת "יד ושם", והשתתף בסמינר להכשרת מורים בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה, אשר מעביר השתלמויות לאלפי מורים מרחבי העולם על השואה.

פטר היינדל

אחרי שלמד שם על השואה, החליט להנחיל את הידע גם לתלמידיו בכפר, צוענים ברובם, וחיפש דרך מעניינת לספר להם על האירועים ההיסטוריים שאירעו באירופה לפני 70 שנה ועל המשמעות המוסרית והאנושית שלהם. הדרך המקורית בה בחר - באמצעות סיפור פשע בלשי - הניבה פרויקט הנצחה קטן אך חשוב. פרויקט, שמהווה נקודת אור בודדה, בתקופה שבה הונגריה נשלטת על ידי ממשלה ימנית-לאומנית, כשברקע מוצפת מחדש שנאת היהודים והצוענים.

"כמעט שבעה עשורים לאחר החורבן, שבה הקהילה היהודית לחיים - בעבור תלמידיי ובעבור הכפר כולו", אומר היינדל.

הפרויקט החל בכרזה שתלה בבית הספר. היא הכילה תצלום ישן של ילדה בגיל בית ספר ותחתיו הכיתוב: "לילי ניי, ילדה ממגיארמצ'קה, נעלמה מן הכפר שלנו. שבועות ספורים לאחר מכן היא נרצחה. מי היתה לילי? מדוע נגזר עליה למות? היא לא היתה האדם היחיד מהכפר שזה היה גורלו. בואו נגלה יחד את ההיסטוריה של לילי ניי והילדים האחרים!".

התלמידים הסקרנים גילו עניין רב בגורלה של לילי. עשרות מהם ביקשו להשתתף בישיבות השבועיות שהתקיימו בשעות אחר הצהריים במשך שנת הלימודים, שבהן נערכו חקירות וסדנאות בילוש לכאורה.

משבוע לשבוע העמיקו התלמידים, בהדרכתו של מפקד הבלשים, היינדל, בחקירת האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בכפר שלהם במלחמת העולם השנייה. בסיוע היסטוריון הונגרי, אף הוא בוגר סמינר של "יד ושם", הם התוודעו בפעם הראשונה לקהילות הדתיות השונות שחיו בכפר בדור של הסבים והסבתות שלהם: יהודים וצוענים, שחיו אלה לצד אלה בחברות.

קשישה אחת מהכפר, "דודה צינקה", לקחה אותם לסיור מודרך בין הבתים שבהם התגוררו היהודים. היא הצביעה על כל בית, תיארה את כל המשפחות, וסיפרה על גירושם וביזת הרכוש שלהם. היא זכרה היטב את לילי ניי, וסיפרה שהיו חברות טובות, אף שלילי היתה מבוגרת ממנה. "בחורה יפה עם שיער ארוך", תיארה אותה. "היא בדיוק עמדה להתחתן", הוסיפה. אביה של לילי, הד"ר אלדר ניי, היה הווטרינר של הכפר. גם לילי למדה וטרינריה.

בהמשך, איתרו החוקרים הצעירים את אחד משני היהודים בכפר ששרדו בשואה: לסלו סנטו (שטיינר), בן 92 שגר היום בבודפשט. ב-1944 נשלח שטיינר תחילה למחנה עבודה, אך הצליח להימלט ולשוב לכפר. את חודשי המלחמה שנותרו העביר במסתור - בביתה של אשה טובה בכפר סמוך, שאף הביאה לו אוכל ושתייה עד שהצבא האדום שיחרר גם אותו מהנאצים. כשפנו אליו התלמידים, הוא הסכים לשוב לכפר כשבאמתחתו צילומים ישנים מלפני 70 שנה. באחד מהם הוא נראה בחברת שני הילדים של משפחת ניי בפתח ביתם.

"התלמידים הוכו בהלם כשנודע להם כי רצח המוני אמיתי התרחש בכפר הקטן שלהם", כתבה סילביה פטו-דיטל, מהדסק ההונגרי במגמת אירופה בבית הספר המרכזי להוראת השואה ביד-ושם, בדו"ח שחיברה בעניין.

התחנה הבאה במסע של התלמידים היה ביקור בקהילה היהודית בעיר סמוכה, ופגישה עם הרב הראשי שלה. בהמשך ביקרו גם בבית הקברות היהודי בקאצ'וטה, שם נקברו רוב יהודי הכפר. את שנת הלימודים סיימו בביקור בבית של ארשברט טוט, שהצילה את חייו של סנטו, כשהחביאה אותו בביתה.

בעלי הבית הופתעו לגלות את מקום המסתור בתוך הבית. "זו היתה דוגמה חיובית להתנהגות אנושית בזמנים שבהם חוסר האנושיות שלט בכיפה. סיום מושלם לסיפור הבלשי", אומר היינדל.

שלט הזיכרון להנצחת הקורבנות היהודים של הכפר ניצב מאז על הקיר של בית הספר המקומי. המבנה הזה היה פעם ביתה של משפחה לדרר היהודית, ששניים מבניה מונצחים בשלט. "במשך עשרות שנים במקום זה נאספו יהודי מגיארמצ'קה להתפלל. ב-26 באפריל 13 1944 נשים, גברים וילדים נלקחו מהכפר על ידי הז'נדרמים. מתוכם 11 מעולם לא שבו ממחנה ההשמדה אושוויץ וממחנות אחרים".

בעקבות הענין הרב שגילו בפרשה אמצעי התקשורת בהונגריה, שמעה על כך גם ג'ודית ניי, אחייניתה של לילי ניי. הקשר עם ג'ודית הניב תצלומים נוספים. באחד מהם נראים בני המשפחה עומדים לצד הילדים הצוענים שבכפר.

פטר היינדל

ב"יד ושם" רואים בסיפור ההנצחה הזה דוגמה לחשיבות הגדולה של הנחלת השואה למורים ולמחנכים ברחבי העולם. בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ב"יד ושם" פועל מאז 1994. בשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספר המשתתפים בסמינרים שלו. בשנה שעברה התקיימו כ-70 סמינרים שבהם השתתפו 1,500 מורים מ-30 מדינות, בהן סין, איסלנד, מקדוניה, טורקיה וגרמניה. השנה נחנך אגף חדש בבית הספר ובו 11 כיתות לימוד חדשות. בפעם הראשונה, השתתפו בשיעורים גם כמרים ואנשי רוח מטאיוואן וכן משלחת מרואנדה.

"אסור לנו לשכוח את החיים ואת הגורל של הקהילות היהודיות באזורי הספר ההונגרי, שהשמדתן בשואה התאפשרה בשל שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות ושל אזרחים רבים", אומר היינדל. "חשוב להכיר את הטבע של הדעות הקדומות והאפליה ואת התוצאות של פעולות אנטי-דמוקרטיות. באחרונה הנושא הזה חשוב מאוד בהונגריה. במדינה שלנו יש ניסיונות להגביל את חופש הביטוי ולהפלות קהילות דתיות. חשוב מאוד ללמד את הצעירים לזהות את הסכנה שבכך".

סיפורו של הכפר הקטן מגיארמצ'קה מתגמד לנוכח ממדי שואת יהודי הונגריה, אך דווקא בכך חשיבותו. השמדת יהודי הונגריה החלה בשלב מאוחר יחסית: לאחר השתלטות גרמניה במארס 1944. 800 אלף יהודים נמצאו במדינה בשלב זה, בעקבות צירופם להונגריה של שטחים מסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה. במאי 1944 החלו המשלוחים לאושוויץ. תוך פחות מחודשיים נשלחו 437 אלף יהודים אל מותם. בסך הכל נרצחו 565 אלף מיהודי הונגריה, בהם 11 תושבי הכפר הקטן. לילי נייל היתה אחת מהם. היא נרצחה כשהיתה בת 20, יחד עם אביה ואמה. רציחתם סיימה מאה שנות התיישבות יהודית בכפר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו