בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20% מבני הנוער מעדיפים מסע זיכרון אלטרנטיבי בפולין

את חמישית מהיוצאים לפולין הדריכו בשנה הנוכחית מדריכים של קבוצת "המעורר" החיים בקיבוצים ומבקשים להתמקד במסע גם במצבו הנוכחי של העם היהודי

10תגובות

לצד משלחות התלמידים היוצאות למסע בפולין בהדרכת צוות "יד ושם", נרשמה בשנים האחרונות עלייה במספר בתי הספר המבקשים לחוות את המסע מכיוון שונה ולהיחשף במסגרתו למסרים חברתיים נוקבים. בשנת הלימודים הנוכחית חוו 20% מתוך 30 אלף בני הנוער שיצאו למשלחות מסע אחר בפולין, שהובילו מדריכי קבוצת "המעורר", החיים בקיבוצים שיתופיים של תנועת דרור ישראל ודוגלים בקיומה של חברה שיתופית ושוויונית.

מסעות "המעורר", הקרויה על שם כתב העת שייסד יוסף חיים ברנר, נמנים עם המשלחות הממלכתיות של משרד החינוך. בתי הספר התיכוניים רשאים לבחור במסע בהדרכת "יד ושם", מורים, פרילנסרים או חברי "המעורר", שכולם עברו הכשרה של משרד החינוך. המרד בחברה ובמוסכמותיה, כמו גם הדיון המעמיק במעמדו של האדם בחברה, הם אלמנטים בולטים במסעות הקבוצה, שמדריכיה מתבוננים בנעשה בחברה הישראלית ומנסים לגבש דרך לשינוי דפוסי המחשבה של בני הנוער. כל זאת, באמצעות הסברת שורשי המהפכה הציונית ודרך סיפוריהן של תנועות הנוער שפעלו בתקפת השואה ולפניה.

"המרד הוא לא רק בעיטה במוסכמות או תלונות על המצב הקיים, אלא מבטא גם את הסלידה, את אי-ההשלמה עם המציאות הקיימת ואת אפשרות הצבת חלופה ממשית וריאלית לעומתם", הסביר עידן קאושני, בן 37, חבר הקיבוץ העירוני בשכונת קרית שלום שבדרום תל אביב, המדריך ומרכז את מסעות "המעורר". "זו תביעה שהאדם המורד וסביבתו נאבקים על המימוש שלה. אחד האתגרים הגדולים במסע הוא לגשת אל בני הנוער לנוכח חוסר האמונה ההולך וגובר באדם בישראל, ולמצוא אלטרנטיבה".

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

קאושני אמר כי במקרים רבים העיסוק בשואה מתמקד במאורעות העבר ואינו כרוך בתובנות בנוגע למצבו הנוכחי של העם היהודי. "בנוסף ל'יזכור' צריך גם להיכנס לעולם התוכן של הנאציזם והמרד", הסביר, "פעמים רבות מתרפקים על מעין יידישקייט שהיה ואיננו, ולכן אני חש חובה להתייחס גם למחלוקות ולצמתים בהם עמד העם היהודי, ערב השואה. המציאות בתקופה ההיא לא היתה אידיאלית, וממנה אני מסוגל להתחבר למחלוקות הקיימות בעם היהודי כיום. אני רוצה שהתלמידים יחשבו מה ההפך מאושוויץ. הרי אם נביא אותם לפסגת הרשע האנושי זה עשוי להשחית את האמונה בטוב, ולגרום להם להפסיק לחלום שיכול להיות טוב. לכן צריך לחזק את האמונה והתקווה שהעולם אחרי אושוויץ יכול להיות טוב יותר".

טל גולדברג, בן 34, מדריך בקבוצה מקיבוץ רביד שבגליל התחתון, סיפר כי האתגר החינוכי העומד בפני התנועה הוא משמעותי לנוכח הציפיות הגבוהות של בני הנוער היוצאים למסע. "התלמידים באים למסע הזה כשהם מוכנים מאוד ויודעים בדיוק מה הם עומדים לעבור", סיפר, "הם באים להזדעזע ואומרים שהם יוצאים למסע כדי להעריך יותר את המשפחה, המדינה והזהות היהודית שלהם. כל אלה הם אמנם דברים חשובים, אך אינם מספיקים". תומר שמוקלר, בן 27 מקיבוץ רביד, הדגיש כי "אנו כמדריכים יכולים לומר שלא טיפחנו רגשות לאומניים ושלא כולם נגדנו".

עדי גולדברג, בת 23, יצאה למסע בפולין עם "המעורר" לפני שש שנים, כשהייתה תלמידת תיכון. כיום היא חברת קבוצה בקיבוץ רביד ועוסקת בחינוך. "שבתי מהמשלחת עם שאלות רבות בנוגע למצבה של החברה המודרנית", היא נזכרת, "זו היתה התובנה המרכזית שלי ולא ההיסטוריה של האירועים שהתרחשו בפולין. אותן שאלות של מוסר ושל מעמד האדם בחברה, מוסיפות להעסיק אותי גם כעת".

קאושני סיפר כי לא כל בתי הספר מגלים פתיחות כלפי הרעיונות של "המעורר". "אנחנו מחפשים שותפים לדרך, ויש בתי ספר שבאופן מובהק לא שותפים לתפישת העולם שלנו", אמר, "אם בעבר היינו באים לבית ספר של התנועה הקיבוצית ומדברים על סולידריות ושוויון, הם היו מכירים את זה. אחרי התפרקות התנועה, קשה לדבר על כך אפילו עם נוער עירוני".

מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו