בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם יש קשר בין "הסעודה האחרונה" לפסח של חב"ד?

ויכוח סוער בציבור החרדי בשל טענות שהרב ברוד מחב"ד עשה שימוש בדימויים נוצריים, לפיהם היין משול לדם והלחם לבשר

96תגובות

המנהיג החרדי-ליטאי המנוח, הרב מנחם אליעזר שך, ניהל מלחמת חורמה אידיאולוגית נגד חב"ד, ונהוג לייחס לו את האמירה הלגלגנית כי "חב"ד היא הדת הקרובה ביותר ליהדות". כעת יש חרדים שמבקשים לטעון כי "הדת הקרובה" הזו איננה אלא נצרות במסווה. פורום חרדי באינטרנט גועש בימים האחרונים בעקבות התבטאות שהופיעה בפרסום רשמי של חב"ד, הנראית על פניה כהתכתבות קדחתנית עם עולם הרעיונות הנוצרי שבו היין משול לדם, ואילו הלחם לבשר. הרעיון עשוי להעיד על דיפוזיה נצחית בין הדתות, אבל בחב"ד דוחים את הטענות בתוקף, ותולים את הסערה אך ורק בדמיונם הפרוע של המבקרים.

"שיחת השבוע", השבועון הוותיק של צעירי אגודת חב"ד, המופץ במאות אלפי עותקים, ייחד בשבוע שעבר את מאמרו הפותח למנהג החסידי לקיים "סעודת משיח" בשביעי של פסח, בשעות שלפני צאת החג (בדומה לסעודה שלישית בשבת). המנהג השתרש במיוחד בחב"ד, ואחד משושלת האדמו"רים של החסידות תיקן כי בדומה לליל הסדר יש ללגום בסעודה זו ארבע כוסות יין, ולאכול מצות.

עניינה של הסעודה הוא הכמיהה למשיח, רעיון יהודי למהדרין שאינו קשור דווקא לחב"ד, ואולם באותו מאמר ב"שיחת השבוע" נכתבו שורות שהקפיצו כמה מגולשי הפורום החרדי "עצור כאן חושבים". הכותב, הרב מנחם ברוד, דובר חב"ד, סיכם את מאמרו במלים "נתחזק איפוא באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל בשביעי של פסח את ‘סעודת משיח' שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו, כסעודה שנהפכת לדם ובשר שלנו ממש. ויהי רצון שנחגוג את החג האחרון של פסח עם משיח צדקנו בבית המקדש השלישי".

עשו לנו לייק וקבלו את החדשות המעניינות ביותר, ישירות לפייסבוק

הרב ברוד לא נמנה עם הפלג המשיחי של חב"ד שסבור כי אחרון אדמו"רי לובביץ', הרבי המנוח מנחם מנדל שניאורסון, מעולם לא הסתלק מהעולם, וכי הוא-הוא המשיח. עם זאת, הרעיון של לחם ויין ההופכים לבשר ודם (בהתאמה) הוא קתולי למהדרין (כמובן שבמקרה של סעודת משיח המצה מחליפה את הלחם).

אלו הם סמלים מרכזיים מהסעודה האחרונה של ישו במחיצת תלמידיו, שאף התרחשה בחג הפסח לפי הברית החדשה. במתי פרק כ"ו נכתב על אותה סעודה כי "כאשר אכלו לקח ישוע לחם, בירך ובצע ונתן לתלמידים באמרו: קחו ואיכלו, זה גופי. לקח את הכוס בירך ואמר להם באמרו שתו ממנה כולכן כי זה דמי, דם הברית (החדשה) הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים". בהקשר אחר (יוחנן ו') הוא אומר לצאן מרעיתו "האוכל את בשרי ושותה את דמי יש לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון". יין ולחם הם סמלים שנעשה בהם שימוש תדיר במיסות ובטקסים נוצריים אחרים.

דודו בכר

אחד מגולשי הפורום, המתקרא "בן ציון כהנא" (זהותו האמיתית ידועה לרבים מהגולשים) הצית דיון ער סביב המאמר שגרר תגובות רבות. "אם מדובר בבורות ובניסוח דומה באופן מקרי בלבד ניחא", כתב, "אולם אם מדובר בידיעה ובהתעלמות מופגנת מהדמיון הזה, אזי מדובר בטמטום מוחלט". בהמשך הדיון חזר בו הכותב מהביטוי "בורות".

הרב ברוד אמר ל"הארץ" כי מדובר ב"אסוציאציות פרועות שמלמדות יותר על אותם משתתפים בפורום שכנראה שקועים בתוך אידיאולוגיה נוצרית. לי זה לא עושה אסוציאציות כאלה, לשמחתי". לדבריו, הרעיון שערכים רוחניים נכנסים אל תוך גופנו באמצעות המזון הגשמי הוא "רעיון יהודי אותנטי, שבא לידי ביטוי באכילת בשר הקרבנות בזמן המקדש, באכילת סעודת שבת וחג ועוד. סעודת משיח תוקנה בידי הבעל שם טוב, ככזו שנועדה לבטא את הכיסופים והציפייה לביאת המשיח.

"האדמו"ר החמישי של חב"ד, רבי שלום-דובער, תיקן לשתות בה גם ארבע כוסות יין. הרבי מלובביץ' הסביר פעמים רבות שעל ידי אכילת הסעודה הזאת האמונה בביאת המשיח נעשית חלק מהווייתנו, כמו שהמצה והיין נעשים חלק מגופנו. בעקבותיו כתבתי את הרעיון הזה ב'שיחת השבוע' כבר כנראה 25 פעמים. בין זה ובין המקורות הנוצריים אין ולא קצה קצהו של דמיון. זו פשוט בורות שמתחברת לדמיון פרוע, ואני לא מתכון לשנות את היהדות מפני שלמישהו יש מחשבות מעוותות".

גורמים בחב"ד זעמו על הדיון בפורום, והדגישו כי הדימויים שהופיעו ב"שיחת השבוע" מונחים על קרקע יהודית מוצקה. איש תקשורת חסיד חב"ד הפנה אותנו לספר "התניא" מסוף המאה ה-18, הנחשב חיבור יסוד של החסידות בכלל ונכתב בידי מייסד חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. בפרק ה' נכתב, כי "התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו, ומקופת בתוכם, ולכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש. כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש, ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו, ואזי יחיה ויתקיים, כך בידיעת התורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו