בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השרים אישרו הקמת היכל זיכרון בהר הרצל ב-40 מיליון ש'

המבנה יעוצב בצורת לפיד המתנשא לגובה של 18 מטר ותבער בו אש תמיד. הוא ישמש לעריכת טקסים ממלכתיים

75תגובות

הממשלה אישרה היום (ראשון) את ההצעה להקמת היכל הזיכרון בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. עלות הקמתו המתוכננת של ההיכל עומדת על כ–40 מיליון שקלים. שר הביטחון, אהוד ברק, אמר אתמול כי “היכל הזיכרון יאפשר להתייחד עם זכרם של כל הנופלים בכל ימות השנה". משרד האדריכלים שיתכנן את המבנה הוא "קימל-אשכולות".

על־פי ההצעה, משרד הביטחון יישא במימון חצי מהסכום ויהיה אחראי על אחזקתו השוטפת של ההיכל כשיוקם. בשאר הסכום יתחלקו משרדי ראש הממשלה, האוצר, ביטחון הפנים, המשרד לנושאים אסטרטגיים, והמשרד לענייני מודיעין. היכל הזיכרון ייבנה בצורת לפיד המתנשא לגובה של 18 מטר בו תבער אש בכל ימות השנה. שמו של כל חלל יופיע על לבנה, עם תאריך הנפילה, ונר שיידלק ביום האזכרה לנפילתו.

עשו לו לייק וקבלו את הידיעות המעניינות ביותר, ישירות לפייסבוק

היכל השמות ינציח תחת קורת גג אחת את כלל חללי מערכות ישראל, והוא ישמש מקום לקיום טקסים ממלכתיים וביקורים רשמיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אין לנו היכל מרכזי להנצחת חללי מערכות ישראל. אחרי עשרות שנים שדנים בזה, הגיע הזמן לקבל החלטה. אנחנו עם רווי זיכרון. אנחנו עושים זאת מתוך הכרה עמוקה בתרומת הנופלים, ואני מקווה שלא יהיה עוד צורך במקומות כאלה".

ההחלטה על הקמת פרויקט "היכל הזיכרון", התקבלה לפני שנתיים על ידי ברק, והוחלט להקדיש לנושא כעשרים מיליון שקל מתקציב המשרד. למעשה, למרות מרכזיותו של הר הרצל בירושלים, אין כיום בישראל אנדרטה מרכזית אחת לחללי צה"ל ומערכת הביטחון. בשנות השמונים, פעלה הממשלה להקים אתר זיכרון לאומי על הר איתן, מצפון-מערב לירושלים, אבל הפרויקט נקלע לקשיים כלכליים ואף העלה את חמתם של הארגונים הירוקים. ב-2007 נגנזה תכנית זו סופית.

בניית אנדרטה שתכלול מעל עשרים אלף שמות מציבה שורה של התלבטויות. "הדילמה המרכזית היא איך אנחנו מציגים מצד אחד 23 אלף שמות כולם במקום אחד, ומצד שני נותנים לכל אחד במה ייחודית, כך שהוא לא יהיה עוד אחד מתוך רשימה", אמרה אוצרת הפרויקט, ד"ר אורית שחם-גובר. "אנחנו בעידן שבו הזיכרון הוא לא רק לאומי, החברה הישראלית מאמינה כיום שלכל איש יש שם וצריך לתת לזה ביטוי חזותי". על פי תפישת התוכנית, המבקרים בהיכל הזיכרון יעלו במדרגות ספירליות בתוך המבנה הבנוי מלבנים, כשעל כל לבנה יופיע שמו של חלל ותאריך נפילתו. כמו כן, בכל לבנה יוצב נר נשמה.

בעולם, מרבית האנדרטאות הצבאיות הגדולות אינן כוללות רשימות של עשרות אלפי שמות. בתכנון היכל הזיכרון, בחנו את האנדרטה בוושינגטון - לזכר חללי מלחמת וייטנאם - שעליה חקוקים שמותיהם של 58 אלף החיילים האמריקאים שנהרגו בווייטנאם. אנדרטה נוספת שנבדקה היתה זו הנמצאת בקנברה, בירת אוסטרליה, ועליה שמותיהם של 102 אלף החיילים האוסטרלים שנהרגו בכל המלחמות. "הצפיפות של האנדרטה בוושינגטון פחות מתאימה לנו", אמרה ד"ר שחם-גובר, "דווקא זאת בקנברה יותר מרווחת ויש שם מקום לבני המשפחות להכניס פרח. אנחנו גם מנסים למצוא דרך למשפחות לשים משהו אישי". הניסיון מעבר לים ישפיע גם על גובה השמות על פני הקיר. "ראינו שם שאנשים מאוד רוצים לגעת בשמות, לכן אצלנו הם יהיו בגובה של 60 ס"מ עד 2.20 מטר, כך שכולם יוכלו לגעת בכל שם".



 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו