עוז רוזנברג
עוז רוזנברג

משמר בתי המשפט מנע את כניסתם של עשרות בני אדם שמחו כנגד אפליית העדה האתיופית לבית המשפט העליון לדיון שעסק בעניינם. את פני הצועדים ממאהל המחאה, שהוצב לפני כחודשיים מול בית ראש הממשלה, קיבלו אנשי הביטחון של בית המשפט העליון וכוחות משמר הגבול. הכוחות יצרו טבעת של מחסומים סביב הכניסה הראשית ומנעו את כניסת המפגינים, לרבות העותרים ונציגיהם המשפטיים. לאחר כ-40 דקות בהן לא אושרה כניסת מבקרים, החלו להכניס בהדרגה חלק מהם.

יש לציין כי הדיונים בבית המשפט העליון שאינם עוסקים בנושאים רגישים כמו קטינים או בצווי איסור פרסום, הם פתוחים לציבור. בדיונים בענייני מחאות ומאבקים ציבוריים גדולים נכח מספר גדול יותר של משתתפים, כמו בעת הדיונים של אנשי הסתדרות הרופאים.

עורכת הדין אסנת שוורץ, אחת משלושת עורכי הדין המייצגים את העותרים אמר ל"הארץ" כי "אם היו חבר'ה מצפון תל אביב זה לא היה מפחיד את בית המשפט העליון. אבל הגיעו אנשים בצבע שחור ואומרים 'סטופ, בטח הם יעשו בלאגן'. אלה אנשים מכובדים, הם הגיעו לבית המשפט העליון כמגינם האחרון ודווקא פה הם זוכים ליחס כזה". לדבריה, הם מתכוונים להגיש תלונה נגד משמר בתי המשפט.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "מדובר בבדיקה שגרתית אשר התעכבה משיקולי ביטחון. אנו מקווים כי כולם ייכנסו לדיון בסופו של דבר".

אנשי המחאה במאהל מול בית ראש הממשלהצילום: אמיל סלמן

בית המשפט העליון יכריע היום אם לפנות את מאהל המחאה נגד אפליית בני העדה האתיופית בישראל. המאהל הוקם ב-10 בפברואר עם סיומו של מסע מחאה, שנערך לאחר שתושבים בקרית מלאכי סירבו להשכיר דירות ליוצאי אתיופיה. כחלק מהמחאה צעד בסוף ינואר מולט אררו, צעיר מקרית גת, ברגל לירושלים ובבירה נערכו עצרות בהשתתפות אלפים, רובם בני העדה.

מאז הוקם המאהל, נמצאים אנשיו במאבק מתמשך מול עיריית ירושלים, באשר להמשך הימצאותם שם. המאבק החל אמנם בהידברות בין הצדדים, במסגרתה אף ביקר במאהל ראש העיר ניר ברקת. אולם זמן קצר אחר כך עבר המאבק לבית המשפט . בדיון הקודם, ביום ראשון שעבר נתן בית המשפט לצדדים עשרה ימים לגבש פשרה. במהלך תקופה זו הציעה העירייה ליושבי המאהל פשרה במסגרתה תציב במקום צלייה בה יוכלו המפגינים לשהות במהלך שעות היום. אולם על פי הצעת העירייה הם ידרשו לעזוב את המקום בין 23:00-07:00.

פעילי המאהל טוענים כי דרישת העירייה לפנותם עומדת בניגוד למדיניות שננקטה כלפי תנועות אחרות שמחו במקום בעבר. הם מזכירים כי על חלקת המדרכה הזו, ברחוב עזה פינת בלפור, הוקם כבר לפני כשנתיים מאהל המחאה של בני משפחת שליט, שבאוקטובר האחרון עזבו את המקום לאחר שחרורו של החייל וכי איש לא איים לפנות אותם. בעיריית ירושלים טוענים מנגד כי "העניין של משפחת שליט היה ייחודי... בסיפור הזה כל מערכות השלטון איבדו שליטה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ