בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועצות בנגב נאבקות על ההכנסות מארנונה בדרישה לצדק חלוקתי

הערים והמועצות שאין בהן אזורי תעשייה או בסיסי צבא דורשות לקבל חלק מהשטחים - או שיתחלקו עמן ברווחים. ראש העיר דימונה: יש פה דור שייאבק

18תגובות

בחודשים האחרונים נרשמה עליית מדרגה במאבק בין הרשויות המקומיות בנגב. אם בעבר התנהלו סכסוכי שטחים ממושכים בין המועצות באזור, כיום הן נלחמות על הכנסות הארנונה, ובעיקר על אלה המגיעות מאזורי תעשייה, בסיסי צבא ומוסדות ציבור. מלבד זאת, המאבקים אינם מתבססים על חילוקי הדעות האישיים בין ראשי המועצות בלבד אלא מעורבים בהם גם התושבים. כך בדימונה פועלים התושבים נגד המועצה האזורית תמר, ובירוחם אף הוקם ועד פעולה נגד מועצת רמת נגב.

המועצה האזורית תמר נחשבת לעשירה ביותר באזור הנגב. תקציבה עומד על 96 מיליון שקלים לשנה והכנסותיה מארנונה מסתכמות, לדברי ראש המועצה דב ליטבינוף, ב-64 מיליון שקלים בשנה. כל זאת בעוד שהיא מונה 1,350 תושבים בלבד. "המועצה הזו מקבלת הרבה מעבר למה שהיא צריכה לפי גודל אוכלוסייתה", קובע פרופ' אורן יפתחאל מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון. הסכסוך העיקרי של תמר מתנהל עם עיריית דימונה, המצויה במצוקה תקציבית ודורשת שאזור התעשייה מישור רותם, בו מועסקים חלק מ-40,000 תושביה, יעבור לתחום שיפוטה. "לא יעלה על הדעת שילדיהם של תושבי דימונה, העמלים במפעלי מישור רותם, לא ייהנו מהארנונה של מפעלים אלה", אמר ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, "אנו לא מוכנים שמועצה אזורית תחלוש על 1.5 מיליון דונם ולא תתחלק בהכנסות עם היישובים הסמוכים".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לדבריו, עיריית דימונה, שתקציבה עומד על 190 מיליון שקלים לשנה, נאלצת לקחת מדי שנה הלוואה בסך עשרה מיליון שקלים כדי להגיע לאיזון תקציבי. "חלוקת הכנסות נכונה תמנע ממני לקצץ באופן דרסטי בחינוך, ברווחה ובתשתיות", הוסיף, "אין סיבה שדימונה, ירוחם, ערד ומצפה רמון יבקשו הלוואות רק כי אין להן שטחי תעשייה שמכניסים מיליונים. בדימונה גדל דור ששואל את השאלות ויוצא נחוש למאבק. זו לא שאלה של מזרחים נגד אשכנזים אלא שאלה של צדק".

כהן האשים את ראש מועצת תמר ליטבינוף בכך שבוועדות השונות הוא מתנגד באופן עקבי להעברת נתחים מהארנונה שמרוויחה המועצה לרשויות הסמוכות. ליטבינוף דחה את ההאשמות וטען כי דימונה מקבלת הקלות מס שמועצת תמר אינה זכאית להן. "לדימונה יש 20% הקלה במס ולתמר 0%", ציין, "זאת בעוד שגודלה של דירה ממוצעת במועצת תמר הוא 85 מ"ר ובדימונה 140 מ"ר". ב-2005 הועברו שטח קרית המחקר הגרעינית ואזור התעשייה הסמוך לה מתמר לעיריית דימונה, מהלך שלדברי ליטבינוף הניב לדימונה הכנסות בגובה שבעה מיליון שקלים בשנה. "מאיר כהן יכול לדרוש מהמדינה כ-15 מיליון שקלים על אזור התעשייה, אך הוא ממשיך למחות על צדק חלוקתי", הוסיף, "זאת במקום להזרים כספים חדשים לנגב ולהיאבק על כך שבסיס נבטים, שיוכל להכניס 36 מיליון שקלים, יהיה שייך ליישוב ולא ייחשב כשטח גלילי אשר לא שייך לרשות מקומית".

מפת הקרב על השיפוט. לחצו להגדלה

ברקע המאבק עם דימונה על מישור רותם חתמה מועצת תמר על הסכם עם עיריית ערד, ולפיו כל הכנסות הארנונה ממפעלים חדשים באזור התעשייה ישולמו לערד עד 2015. לאחר מכן, יועברו 80% מההכנסות לערד ו-20% לתמר. ההסכם קבע עוד כי מ-2013 תשלם מועצת תמר ארבעה מיליון שקלים מדי שנה לעיריית ערד, גם אם הכנסות הארנונה יהיו נמוכות מסכום זה. מלבד זאת, סוכם כי יבוצעו תיקוני גבול בשיפולים המזרחיים של ערד, הפונים לכיוון מצדה, וכן יפותח ענף התיירות הכפרית באזור. שתי הרשויות אף סיכמו על הקמת קבוצת כדורגל משותפת. "זה הסכם היסטורי ששומר על האינטרסים של תמר ומצד שני בונה אמון ושיתוף פעולה עם ערד ונותן אופק ממשי לפיתוח העיר", ציין ליטבינוף, "הוא הושג בעקבות דו-שיח אמיתי והבנה לצורכי שתי המועצות".

חלוקת השטחים בין הרשויות בוצעה בשנות החמישים ועברה כמה שינויים בשנים האחרונות. עם זאת, מרבית השטחים באזור הנגב נותרו בידי המועצות האזוריות. פרופ' יפתחאל הסביר כי מחקרים הצביעו על הטיה ברורה לטובת האוכלוסייה הוותיקה בעת חלוקת הקרקעות. "שטחים נדיבים הוענקו אז למועצות האזוריות, ומנגד קימצו בשטחים לערי הפיתוח וליישובים הערבים", אמר, "בעבר גם היה בכך היגיון מסוים, שכן המועצות האזוריות עסקו בעיקר בחקלאות".

פרופ' יפתחאל הוסיף כי במרוצת השנים עברו הקרקעות החקלאיות במועצות לשימושים אחרים, בהם מסחר, תעשייה ותיירות, המניבים הכנסות רבות. "המצב יצר אי צדק חלוקתי", הדגיש, "משאבים של המדינה הועברו לאוכלוסייה הקטנה במועצות האזוריות, וכך כספי הארנונה הנגבים מהמפעלים בהם עבדו תושבי עיירות הפיתוח הגיעו לכיסן של המועצות".

ירוחם דורשת לקבל את עיר הבה"דים

גם בירוחם, המונה 10,000 תושבים, מתלוננים על אי צדק חלוקתי לעומת מועצת רמת נגב, בה מתגוררים 5,000 תושבים בלבד. מועצת ירוחם דורשת להעביר לתחומה בין היתר את שטח בסיסי בית הספר למ"כים ועיר הבה"דים המתוכננת, הנמצאים בתחום רמת נגב ומניבים לה רווחי ארנונה בגובה 50 מיליון שקלים בשנה.

"ההכנסות האלה מגיעות למועצה שאוכלוסייתה קטנה משלנו ואין בה אתגר של קליטת עלייה", אמר ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון. התקציב הכולל של ירוחם עומד על 60 מיליון שקלים בשנה, לעומת 80 מיליון שקלים ברמת נגב. לדברי ביטון, שליש מתקציבה של ירוחם מופנה לרווחה. "אין הצדקה שעיר הבה"דים תישאר בשטחה של רמת נגב, שהורידה את סכום הארנונה לבסיסים משיקולים לא ענייניים ובניגוד למדיניות משרד הפנים", הוסיף, והעריך כי ירוחם מסוגלת להגיע להסכמה עם רמת נגב, אשר לא תצריך פנייה למשרד הפנים כדי שיכנס את ועדת הגבולות. ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, מסר בתגובה כי הוא מציע לירוחם לפנות לוועדת הגבולות שיקים משרד הפנים.

במצפה דורשים את בתי הכלא

מאבק נוסף בו מעורבת רמת נגב מתנהל עם מצפה רמון, הדורשת להעביר לתחום שיפוטה בין היתר את שטחי כלא רמון, כלא נפחא ומחנה רמון. פלורה שושן, ראש מועצת מצפה רמון, העריכה כי הכנסות הארנונה מאתרים אלה עשויה להגיע ל-30 מיליון שקלים. "התקציב שלנו הוא 52 מיליון שקלים, אך אנו נשענים על משרד הפנים", אמרה, "זה אי צדק היסטורי. במקום שנהיה עצמאים אנו תלויים בתקציבי ממשלה". לדבריה, המפתח לסכסוכי השטחים והארנונה נמצא בידי שר הפנים אלי ישי. "אם הוא לא יקבל החלטה בקרוב נשקול לעתור לבג"ץ", אמרה, "ניסינו להגיע להסכמה, אבל רמת נגב דחתה את הצעת הפשרה שלנו". ריפמן, ראש מועצת רמת נגב, הפנה גם את ראש מועצת מצפה רמון למשרד הפנים, שיפעל לכינוס ועדת גבולות.

פרופ' יפתחאל העריך כי ניתן להגיע לפתרון שלא כולל רק העברת שטחים מרשות לרשות. "שינוי החלוקה לא חייב להתבצע באמצעות שינוי גבולות", אמר, "אפשר לחלק את הארנונה בלי להעביר שטחים, באמצעות חלוקה שוויונית יותר לפי גודל המועצה".

במכתב ששלח ראש מועצת רמת נגב ריפמן לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כמה חודשים פרש את תפישת עולמן של המועצות האזוריות בעניין השטחים שבמחלוקת. "ההתיישבות הכפרית והמועצות האזוריות הן הנושאות באחריות לשמירת השטחים החקלאיים והפתוחים, כנגד ההתפשטות הבלתי מבוקרת של פרברים עירוניים", כתב ריפמן, "זאת על מנת לשמור על הסביבה, על הריאות הירוקות ועל ייצור המזון לאוכלוסייה כולה".

ריפמן הוסיף במכתבו כי המאבק בין הערים למרחבים הכפריים עבר ניפוח ואיבד אחיזה במציאות. "אין כאן תחרות", הדגיש, "אנו במועצות האזוריות שואפים לכל אורך הדרך למצוא פתרונות לסוגיות שבמחלוקת. הבקשה לחלוקה מחודשת של שטחי מדינת ישראל, כמו גם עיתויה, נשענת בעיקר על סיסמאות ואמירות, שחלקן שגויות בכוונה תחילה, וחלקן מהוות מסרים שנועדו לשרת מניעים ואינטרסים פוליטיים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי השר ישי ממנה בימים אלה ועדת בדיקת לחלוקת הכנסות באזור הדרום, בין היתר במישור רותם, בבסיס נבטים ובקרית המודיעין המתוכננת. "המלצות הוועדות שהוקמו לגבי מישור רותם לא אומצו על ידי שרי פנים בעבר", צוין, "שר הפנים הנוכחי החליט לבטלן ולהקים ועדה שתטפל במכלול נושאי הארנונה באזור הנגב. זאת במטרה לתת מענה הולם לצורכי הרשויות המקומיות השונות באזור בהתאם להכנסותיהן, הוצאותיהן וצרכיהן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו