בג"ץ בעד דרוקמן: אלפי הגיורים עליהם חתם - חוקיים

ערב קבלת פרס ישראל, ניקה ביהמ"ש את הרב מהרבב שהטיל בו בית הדין הרבני הגדול. העתירה לשלול מבית הדין את הסמכות לפסול גיורים נדחתה

יאיר אטינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים15
יאיר אטינגר

רגע לפני שהפך לחתן פרס ישראל על מפעל חיים, זכה הרב חיים דרוקמן גם במחווה מצד בית המשפט העליון. ביום הזיכרון, ערב חלוקת פרסי ישראל - , לאחר שבית הדין הרבני הגדול קבע כי אלפי גיורים שנעשו בישראל, תחת ידו של הרב דרוקמן כראש מערך הגיור, דינם להתבטל. הפסיקה, שסוגרת את התיק, "מנקה" את אלפי המתגיירים ואת הרב דרוקמן מהרבב שבית הדין הרבני הטיל בו בשעתו – אך לא בהכרח תמנע בעתיד את ההתנגשויות סביב הגיור הממלכתי בישראל.

שתי העותרות הראשיות הן נשים שגיוריהן בוטלו באופן פרטני בבית הדין הרבני, ואולם הן, והארגונים שהצטרפו לעתירה, ביקשו לקיים דיון עקרוני על סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים לבטל גיורים. בית המשפט העליון דחה בקשה זו, אך מתח ביקורת חריפה על התנהלות בתי הדין. "בין הדין הרבני הגדול רמס את כללי הדיון הבסיסיים, את כללי הצדק הטבעי (...) הפגין זלזול בבתי הדין המיוחדים של הגיור, ומעל לכל פגע וגרם עוול מזעזע לעותרות ולילדיהן", כתבה הנשיאה לשעבר דורית ביניש.

נגד בית הדין הרבני הגדול, הרבנות הראשית ושורת רבנים ודיינים חרדים המכהנים בערכאות הרשמיות של המדינה. גיוריהן של שתי העותרות הראשיות בוטלו למפרע ב-2007 ו-2008 בידי בתי דין רבניים, 15 שנים אחרי שיהדותן ויהדות ילדיהן הוכרה באופן מלא על פי ההלכה ועל פי מוסדות המדינה. בבואן לדון בתיקי הגירושין שלהן, הן הופתעו לגלות כי מה שעומד לדיון הוא יהדותן, עד הרגע שבו הודיעו להן כי הן אינן יהודיות. לכך אולי התכוונה השופטת מרים נאור שהצטרפה לפסק הדין במלים הלא שגרתיות: "לקרוא ולא להאמין".

הפרשה התפוצצה לאחר שבית הדין הרבני הגדול אשרר את ביטול הגיור של אחת משתי הנשים. ב-2008, ההרכב שבראשו עמד הדיין הרב אברהם שרמן, הוסיף קביעה עקרונית משלו, לפיה יש לפסול את הגיור לא רק של אותה אשה, אלא של אלפי ישראלים שהתגיירו בבתי הדין המיוחדים לגיור, ערכאה רשמית של המדינה, שבראשם עמד אז הרב חיים דרוקמן. בסיס הפסילה הוא הלכתי, אבל היא תודלקה במחלוקת הפוליטית וביחס של כל מחנה למדינה ולציונות-החרדים מכאן, הדתיים-לאומיים מכאן. כעת החליט בית המשפט העליון לבטל את פסק הדין של הרב שרמן, יחד עם פסק הדין של הערכאה הראשונה, בית הדין באשדוד.

דרוקמן ונתניהו עם פרישתו מראשות מערך הגיורצילום: אבי אוחיון / לע"מ

במרוצת השנים האחרונות, יהדותן של העותרות אושרה בדיון חוזר בבית הדין הרבני של תל אביב, אבל העותרים דרשו מבית המשפט לקבוע כי ביטול גיורים נמצא מחוץ לסמכותם של בתי הדין הרבניים. בפסיקה שהתקבלה שלשום (שלישי), השופט אליקים רובינשטיין דחה דרישה זו, בעקבות אישור היהדות של העותרות ו"מתוך תקווה שניצני השינוי המערכתי שהנצו מאז הגשת העתירה יתפתחו ויעשו פרי".

רובינשטיין תלה את תקוותו בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה מ-2010, שנוסחו בשיתוף עם נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר, העוסקות בסמכותם של בתי הדין הרבניים. במסגרת הנחיות אלה נקבע כי במקרה שבתיקי מעמד אישי עולות שאלות לגבי תוקפו של הגיור, יועברו התיקים אל נשיא בית הדין הרבני. היועץ המשפטי לממשלה יקבל על כך הודעה, וככל שמדובר בקטין או חוסה, אף יהיה צד להליך. בג"ץ משוכנע כי הנחיות אלה ימנעו מצב של החלטות חד צדדיות של בתי הדין הרבניים.

"בית משפט זה התייחס בעבר לשאלות של ביטול גיור למפרע כאל דיני נפשות ממש", כתב השופט רובינשטיין: "כך לגבי המתגיירים עצמם, כך לגבי ילדיהם אשר גדלו כל ימיהם כיהודים בישראל, והנה בהליך שקולם של הילדים אף לא נשמע בו, נשללת מהם זהותם בהינף קולמוס? והיכן האנושיות, בחינת, 'דעלך סני לחברך לא תעביד (מה שעליך שנוא לחברך לא תעשה). ישווה נא כל אחד מאיתנו כיצד היה חש אילו מהלומת מקבת כזאת היתה מונחתת על ראשו".

בא כוח העותרים, עו"ד אביעד הכהן, אמר כי "הדברים החריפים שיצאו מבית המשפט מדברים בעד עצמם. יש לקוות שתוכנם יופנם ויוטמע, וגרי הצדק לא יזכו עוד ליחס משפיל במדינת ישראל, אלא ליחס של כבוד והערכה כמתחייב ממסכת ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית".

פסק הדין החריף פורסם בעיתוי לא שגרתי ולא במקרה: ערב הטקס שבו זכה הרב דרוקמן, ממנהיגי הציונות הדתית, בפרס על מפעל חייו. דרוקמן, שעמד בראש מערך הגיורים הממשלתי, אישר בשמונה השנים האחרונות 50 אלף גיורים - נתון שהיה אחד מנימוקי הפרס שהעניקה לו המדינה. בימים האחרונים פנו גורמים חרדיים לשר החינוך בבקשה לשלול ממנו את הפרס בטענה ש"זייף" גיורים ופעל שלא כהלכה.

מתנועת נאמני תורה ועבודה, אחת העותרות בתיק הגיורים, נמסר כי "יש לקוות שפסיקה חשובה זו, שניתנה דווקא בסמוך ליום העצמאות, תסמל את תחילתו של שינוי כולל ביחס לגיור במדינה. במקום שמדיניות הגיור תתנהל על פי השקפתם של דיינים קיצוניים, לא ציונים במקרה הטוב, ואנטי ציונים במקרה הרע, את מדיניות הגיור צריכים להוביל אנשים ממלכתיים כדוגמת הרב דרוקמן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ