בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאחורי החומות, סודות בית העלמין היהודי בעג'מי נחשפים

חברה קדישא החלה לשמר את בית הקברות ביפו, שהוקם ב-1840; הכיתובים מגלים סיפורים על התנאים הקשים באותה תקופה

22תגובות

בפינה נסתרת ביפו, בין רחוב יפת לים, בין חומוס אבו חסן ובין גבעת אנדרומדה, מאחורי חומת בטון גבוהה, ניצב לו בשיממונו "בית העלמין ליהודי יפו". לא רבים מכירים את בית העלמין הישן הזה שהוקם ב-1840, ובו כ-800 קברים, האחרון שבהם נחפר ב-1986. כעת, כשגם קרובי הנפטרים כבר לא פוקדים את האתר, ושערו נעול, נעשה ניסיון לחלץ מתהום הנשייה את האתר ואת ההיסטוריה הקשורה בו.

עשרה מיליון שקלים תשקיע חברה קדישא תל אביב-יפו בשימור ושחזור בית העלמין שבפינת הרחובות יהודה הימית ויהודה מרגוזה, במטרה להפוך אותו לאתר תיירות שיספר את סיפורו של היישוב היהודי קודם להקמת תל אביב ומדינת ישראל. "במקום הזה נולדה בעצם תל אביב", אמר מנהל החברה אברהם מנלה, "והמטרה שלנו היא שהמבקרים יחושו כבוד לדמויות שיישבו את העיר ועזרו להקימה תוך מאבק יום-יומי במחלות ובתנאי המחיה הקשים ששררו באזור".

הנפטר הראשון נטמן בבית הקברות ב-1840. עד אז היו יהודי העיר, רובם ספרדים, מסיעים את מתיהם להר הזיתים בירושלים, דבר שהיה כרוך בהוצאות וטרחה מרובים. בין הנקברים במקום: רבי יהודה הלוי מרגוזה, רבה הראשון של יפו, משה בק - ממייסדי תל אביב, רבי אהרון עזריאל שהיה מגדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים והרב נסים-יעקב סוריזון, שהיה רב בקהילת יפו לפני כ-180 שנה.

אלון רון

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

מאז 1928 פחת דרמטית היקף הקבורה במקום, אבל המקום הושבת לחלוטין רק לפני 26 שנים. מה שעורר את חברה קדישא ליזום את המבצע כעת, היה הצלחתו של פרויקט אחר שנערך בשנים האחרונות, שימור בית העלמין טרומפלדור במרכז תל אביב.

"אחרי שהעבודות בטרומפלדור הסתיימו, נדמה היה שמתחילים להכיר בנושא של בתי עלמין היסטוריים, ואז גם התחילו לדבר על יפו", אמרה אדריכלית השימור רותם זאבי, שמלווה את חברה קדישא מאז פרויקט שימור טרומפלדור. בין הפעולות הצפויות, שיחזור ומיפוי המצבות, הקמת שבילים חדשים והנמכת החומה לצורך חשיפת הנוף לים.

לפרויקט נרתמו עשרות תלמידי ישיבת ההסדר ביפו, שמזה כארבעה חודשים משתתפים בתיעוד הקברים בשטח. כך התגלו בין היתר קברים מתחת לצמחייה, ואנשי המקצוע הגיעו למסקנה כי ישנם קברים רבים נוספים, כנראה תחת תלוליות עפר במתחם.

הכיתוב על המצבות חושף, לצד פרטיהם של הקבורים, גם סיפורים שלמים על התנאים הקשוחים שעמם התמודדה הקהילה, על העוני והמחלות בזמן סוף השלטון העות'מאני, ועל מעשי איבה מצד השכנים ערבים. כך למשל, על מצבתו של רבי יהודה מרגוזה, שנפטר בגיל 96 בשנת 1878, נכתב: "ותרב בבית יודה תאניה ואניה (שיבוש פסוק ממגילת איכה שמתאר כיצד נפוץ היגון ביהודה, י.א) יתלונן בצל שדי עדי יקום לתחיה". על קבר אחר, של אריה לייב בן משה אברהם הכהן בינשטאק, שמת בתשרי תרנ"ה (1894), מסופר בשפה פיוטית סיפור עלייתו מרוסיה: "מצפון רוסיא ועד מושבות דרום הגיע, שמו גדול גם ביהודה בבואו שמה, היות ראש ועד ביפו לעובדי אדמה אצל להם ברכה ולפועלם".

לדברי האדריכלית זאבי, שימור בתי עלמין היסטוריים, כמו גם בתי כנסת נטושים, שכמותם יש רבים בתל אביב, הוא תחום שנמצא בישראל בחיתוליו גם מחוסר עניין וגם מחוסר רווחיות.

"בישראל משמרים או אתרי מלחמות למיניהם, או מבנים פרטיים שיש בהם אינטרסים ליזמים", אמרה. לדבריה, יש לקדם את שימור בתי הכנסת ובתי העלמין בהקדם. "יש בהם היסטוריה שלמה, הם היו מרכזים רוחניים ותרבותיים לפני שהיו מקומות בילוי מודרניים כמו קולנוע. תל אביב, למרות כל העיסוק שלה בשימור, לא מתעסקת בזה בכלל, וגם לא גופים אחרים. כל פעם זה נופל כי זה לא כלכלי. זה לא נדל"ן שאפשר למכור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו